כפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו יש חיצוניות ופנימיות. והאושר של האדם הוא פנימי, והוא נובע ומושפע מההסתכלות הפנימית של האדם, על העולם שחיצוני לו. וכפי שכבר ביארתי, החיצוני הוא חשוב, אבל הפנימי הוא עוד יותר חשוב. וחשוב לעשות את הדברים הנכונים, אבל חשוב יותר לעשות את הדברים בצורה הנכונה.

ולפעמים זה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך לימודי של ניסוי וטעייה. כי מי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהדבר החשוב ביותר, זה מה שקורה בפועל. ואדם כזה לא יקבל שום טעות. כי אסור שתתרחש במציאות החיצונית שום טעות.

אבל מי שמבין שהעיקר זה הפנימיות, הוא יודע שזה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך למידה של האדם. כמו התינוק שנופל ושלומד ללכת. ואם הוא לא יטעה ולא ייפול, הוא לעולם לא ידע לאזן את עצמו וללכת בצורה טובה.

וישנם מצבים, שבהם החכם רואה שהאדם עושה טעות כלשהי, והוא לא מעיר לו. משום, שעדיף שהאדם יטעה ושיקבל שכל ושיבין את עצמו טוב יותר, מאשר שהוא יעשה את "הדבר הנכון". ומי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהאמת היא חיצונית. ושהדבר הכי חשוב, זה מה שהאדם עושה בפועל.

אבל מי שהוא חכם...