שיפוט עצמי העברת ביקורת עצמית - אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו! אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, משמעותו ... המעשית, בוודאי שהאדם כן צריך לשפוט את חברו. כי האדם כן צריך שתהיה לו יכולת שיפוט כלשהי, לדעת להתרחק מאנשים רעים ולדעת להתקרב לאנשים טובים. ואם האדם לא ידון את חברו בכלל בשום צורה, הרי ... אלא, שכאשר האדם שופט את חברו ומתרחק מאנשים רעים שלא ירעו לו, על האדם להבין שהשיפוט שלו הוא רק מנקודת המבט שלו, אך הוא לא השיפוט של האנשים עצמם. זא אם האדם רואה שמישהו רוצה לזרוק עליו אבן, הרי שהגיוני שהאדם ישפוט את חברו, ויסיק שהוא ... את חברו, וממילא הוא לא באמת יכול לשפוט אותו. וכל העניין הנל נכון, גם לגבי שיפוט עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים ...

שיפוט עצמי - איך להעביר ביקורת עצמית בצורה בונה וחיובית? בקרה עצמית - כדי שביקורת תהיה יעילה ואפקטיבית, עליה ... את הביקורת. כפי שכבר ביארתי, ככל שהביקורת אמיתית יותר, כך היא ביקורת טובה יותר. ביקורת אמיתית = ביקורת שמבינה גם את הצד שעליו מעבירים את הביקורת. כדי להפוך ביקורת לאמיתית עליה להיות שורשית ויסודית. ביקורת מגיעה כשיפוט של התנהגות מסוימת. אדם כלשהו מתנהג בצורה כלשהי. קיימת מחשבה כלשהי כי ההתנהגות אינה ראויה וכי היא צריכה להיות ...

... ועונש, מידה כנגד מידה, תורת הגמול, צדיק ורע לו רשע וטוב לו, קארמה, השגחה פרטית, מצוות, עברות, גן עדן, גיהנום, שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה, שיפוטיות מהו המנגנון הפנימי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את המנגנון האמיתי שעומד מאחורי רעיונות כמו שכר ועונש, מידה כנגד מידה, ... מפעיל מנגנון פנימי של שכר ועונש כלפי עצמו. בשנייה שהוא שופט אדם אחר, הוא בעצם קובע במוחו שתכונת הטיפשות היא שלילית. באותה שנייה ממש, הוא מפנה את אותה שיפוטיות כלפי עצמו - כלומר, הוא מתחיל באופן אוטומטי לשנוא ולשפוט כל טיפשות שיראה בתוכו. במילים אחרות, האדם מעניש את עצמו ברגע שהוא שופט את האחר. התהליך הזה מתרחש בשני שלבים: שלב ראשון - ... טיפשים, יחווה שוב ושוב כאב ותסכול בכל פעם שהוא יזהה בעצמו או באחרים טיפשות. זו משמעות הביטוי מידה כנגד מידה - האדם הוא זה שיוצר בעצמו את הסבל, באמצעות השיפוט שלו. האם אלוהים באמת מעניש על מצוות ועבירות? אליעד מדגיש שאין שום ישות חיצונית כמו אלוהים או כוח עליון שעומד ומחלק עונשים או ... כל עבירה חורטת רושם שלילי פנימי, שגורם לסבל מתמשך. האם הפחד מעונש הופך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא ... כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון לשיפוטיות ולעונשים הפנימיים? אליעד מציע פתרון עמוק ופשוט להבנת מנגנון השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים פנימיים. פרספקטיבה של אי - שיפוטיות (אחדות): האדם מבין לעומק שאין באמת הבדל בין טוב לרע, טיפש לחכם, או בין הצלחה לכישלון. במצב זה, האדם מפסיק לשפוט, משתחרר לחלוטין ... מקומות אמיתיים או חיצוניים, אלא מצבי תודעה פנימיים שהאדם יוצר לעצמו. כשהאדם שופט אחרים או את עצמו, הוא מייד חווה גיהנום בצורת סבל פנימי. כשהוא משתחרר מהשיפוטיות, הוא חווה גן עדן, שהוא מצב של שלווה פנימית. קארמה פועלת באותו אופן בדיוק - זו לא מערכת חיצונית של ענישה, אלא מנגנון פנימי שבו האדם עצמו יוצר את סבלו או אושרו, בהתאם לשיפוט שלו. איך להשתחרר באופן אמיתי משכר ועונש? הדרך היחידה להשתחרר מהמעגל הזה היא להבין לעומק את המנגנון שהוסבר. ברגע שאדם מבין ששיפוט הוא תמיד שיפוט עצמי, הוא מפסיק ליצור לעצמו סבל ועונשים. הוא כבר לא צריך להיות שוטר של עצמו ולנסות להימנע משיפוט באופן מלאכותי, אלא באופן טבעי ועמוק הוא חדל לשפוט, וחווה חופש אמיתי ושלווה. מהי המשמעות האמיתית של שכר ועונש? כיצד עובד המנגנון של מידה כנגד מידה? האם אלוהים מעניש על מצוות ועבירות? האם קארמה היא עניין חיצוני או פנימי? כיצד להשתחרר משיפוטיות עצמית? האם גן עדן וגיהנום הם מקומות אמיתיים? מהו המנגנון האמיתי של שכר ועונש במציאות? אליעד מסביר לעומק את מנגנון השכר והעונש, ... עיקריים: שלב ראשון (מיידי): ברגע שאדם אומר האדם הזה טיפש ולכן הוא רע, באותה שנייה הוא בעצם קובע לעצמו שטיפשות היא דבר רע. באופן אוטומטי, הוא מתחיל לשנוא ולשפוט את עצמו על כל טיפשות שהוא מזהה בתוכו, משום שבדיוק באותו רגע הוא החליט שטיפשות = רע. כך האדם מעניש את עצמו בו - זמנית עם השיפוטיות שלו. שלב שני (המשך והצטברות): המוח פועל בצורה של רצף וזיכרון. כשאדם שופט משהו פעם אחת כרע, התפיסה הזו נחרטת אצלו בזיכרון (מה שמכונה רשימו). בפעם הבאה שיתקל באותו מצב או תכונה בעצמו או באחרים, הוא יחווה שוב ושוב את הכאב והשיפוטיות שהוא יצר בעבר. כך העונש מתמשך וחוזר שוב ושוב בלי צורך בהתערבות חיצונית. לדוגמה, אם אדם זלזל במישהו על טיפשותו, אז בפעם הבאה ... אלוהים אי שם בשמיים, אלא משהו שהאדם רושם על עצמו. בכל פעם שאדם עושה עבירה הוא משאיר רושם פנימי, שימשיך ללוות אותו ולהעניש אותו בצורה של תחושות, רגשות, ושיפוט עצמי שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה כל הזמן להיזהר מלשפוט או לעשות עבירות מתוך פחד מהעונש, הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע שמבינים זאת לעומק, כבר לא צריך להיזהר בצורה מלאכותית, אלא באופן טבעי נזהרים משיפוטיות מיותרת. מה הפתרון לשיפוטיות והעונשים הפנימיים? אליעד מציע את הפתרון הבא: להבין שהכל תלוי בנקודת המבט של האדם. יש שתי פרספקטיבות אפשריות: הפרספקטיבה של נפרדות (שיפוטיות) : להבדיל בין טוב לרע, בין מוצלח לכישלון, בין טיפש לחכם. בפרספקטיבה זו יש תמיד סבל, שכר, ועונש. הפרספקטיבה של אחדות (היעדר שיפוטיות): להבין שבסופו של דבר אין הבדל מהותי בין טוב לרע או בין מוצלח לכושל. מנקודת מבט זו, האדם חופשי לחלוטין מסבל, עונשים, ושיפוטיות. לדוגמה, אם אדם באמת מבין שאין הבדל בין טיפש לחכם, הוא לא ירגיש צורך לשפוט אחרים וגם לא ישפוט את עצמו. הוא ישתחרר לגמרי מכל ... גיהנום. כל אלו הם מטאפורות למצב התודעה הפנימי של האדם. כשהאדם שופט את עצמו או אחרים, הוא מיד חווה גיהנום פנימי בצורה של סבל נפשי ורגשי. כשהוא משוחרר משיפוט, הוא חווה גן עדן בצורה של שלווה וחופש פנימי. כלומר, כל השכר והעונש הם תהליכים פנימיים של האדם עצמו, ואין שום גורם חיצוני שבאמת מתערב ונותן עונשים. לסיכום: כיצד להשתחרר באמת משכר ועונש? הדרך האמיתית להשתחרר משכר ועונש היא להבין את המנגנון הפנימי של התודעה. ברגע שאדם מבין שכל שיפוט הוא בעצם שיפוט עצמי, הוא משתחרר מכל העונשים הפנימיים באופן טבעי. הוא מפסיק להיות שוטר של עצמו, והופך לאדם חופשי באמת, שחווה אחדות ושלווה ...

... למטבע יש שני צדדים, להיות נייטרלי, שיפוטיות נייטרלית, למטבע שני צדדים, חשיבה נייטרלית, שני צדדים למטבע ובו יתבאר, כיצד יכול האדם ללמד את עצמו להיות נייטרלי? וכיצד יכול האדם לראות את כל התמונה המלאה? דהיינו, ...

שיפוטיות, חשיבה שיפוטית , להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים ... מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר האדם אומר וחושב לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא תהיה משמעות לדברים עבור האדם. ויש כאלו שיאמרו, שהאדם ... ולהביע את דעתו על מה שקורה לו. כי ככה האדם מפתח את דעתו האישית ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את הטוב שבה, אז טוב לאדם. ואם האדם שופט את המציאות לרעה, ... דן את המציאות לכף חובה ורואה את הרע שיש בה, אז האדם מרגיש רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו תמיד, גם יתרונות וגם חסרונות כלשהם. ... באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, שה

... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש לא טוב ולא רע, אלא שהכל ... הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע. ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול למען הדבר. ומי שמוכן לסבול ייסורים נפשיים וסבל נפשי, ורע אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר ...

... נגד חרדה טיפול בחרדה - להיות תינוק מגודל - להקטין ראש - לא להיות שיפוטי - הפרעות חרדה ובו יתבאר, שמי שרוצה לטפל בחרדה שלו, ... ראש ולהיות תינוק מגודל. והכוונה היא, שכאשר האדם הוא עדיין תינוק ממש, כאשר עדיין אין לאדם שום שכל ושום ידיעה או שיפוטיות לגבי העולם, אז גם אין לאדם שום הפרעות חרדה מכל סוג שהוא. ולמה? כי כדי שיהיו לאדם הפרעות חרדה כאלו ואחרות, לשם כך האדם צריך להיות עם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. כי חרדה פירושה, שיש לאדם הבנה ... של ההווה, אלא האדם, מאחר שהוא מגדיל ראש, אז הוא רוצה לוודא, שגם בעתיד הוא לא ירגיש רע. והאדם נמצא בחרדות, בגלל השיפוטיות שלו. שהאדם רגיל להיות שיפוטי. ועל כל דבר לשפוט אותו, האם הוא טוב או רע עבורו. והאדם רגיל לשפוט כל דבר, האם נראה לו שהוא טוב או רע, והאם הוא צריך להישמר ממנו, או להתקרב אליו. והשיפוטיות הזאת של האדם הבוגר + ההרגל של האדם להגדיל ... ולחשוב כמה צעדים קדימה על העתיד, הדברים האלו גורמים לכך שהאדם יכנס לחרדה ולפחד, שמא יקרה לו בעתיד דבר רע, לפי השיפוטיות שלו כרגע. ולעומת זאת, תינוק שעדיין כמעט ואין לו שום שיפוטיות לגבי העולם. ושהוא רגיל להקטין ראש. ולא שהוא ממש ... ראש באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אחכ שהאדם מתבגר, אז הוא ... עם חרדות ופחדים, לשם כך האדם צריך גם לשמור על השפיות הרגילה והבוגרת שלו, דהיינו, גם להגדיל ראש וכן להיות שיפוטי לגבי העולם ולהבדיל בין טוב ורע. אבל, בו זמנית, גם לא להיות שיפוטי לגבי העולם, וגם להקטין ראש ולהיות כמו תינוק מגודל. ... חסר שכל, שאין אצלו הבדל בין טוב לבין רע. כי התודעה של האדם יכולה לחשוב בשתי צורות מנוגדות. גם כמו תינוק בלי שיפוטיות. וגם כמו אדם בוגר, עם שיפוטיות . ומהצד שיש לאדם שיפוטיות, מהצד הזה, מחויב המציאות שיהיו לאדם גם הפרעות חרדה. כי השיפוטיות של הטוב והרע, גורמת לאדם לפחד מכך שהוא ירגיש רע. ומי שרוצה טיפול בחרדה ותרופה נגד חרדה, עליו לנסות להתחבר למקום בתוכו, של האין שכל אין שיפוטיות, ולנסות להסתכל על המציאות, מנקודת מבט, שאין בה טוב או רע, ומנקודת מבט שלא שופטת שום דבר, אלא מקבלת כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם ... גם מנקודת מבט סובייקטיבית של אדם בוגר שיודע מה טוב ורע עבורו. וגם כמו תינוק חסר כל שכל, שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. ...

... או רחוק, מאמץ, חשיבה מופשטת, יתרונות וחסרונות, להשתחרר מהשכל, אין שכל, שיפוטיות, דבר והיפוכו האם למאמץ יש השפעה על ההצלחה שלנו בחיים? אנשים רבים מאמינים שהמאמץ וההשקעה משפיעים ישירות על התוצאות שלהם. למשל, אם מישהו מתאמן חזק מאוד בריצה, הוא יוכל ... פיזיים ברורים, אבל יש גם צד אחר - הצד של התודעה, שם הגבולות האלה לא קיימים. אם למשל מישהו ירצה להיות על הירח, עם הגוף זה ייקח זמן רב, אך בדמיון או בתודעה הוא כבר שם ברגע המחשבה. מבחינת התודעה אין מגבלה של זמן או מרחק, וכאן טמון פוטנציאל אינסופי. האם אדם חכם יותר יצליח יותר להגיע לאמת? אליעד מסביר שהיכולת להגיע להבנה ... מדגים שככל שאדם חכם יותר, יש לו מצד אחד יכולות גבוהות יותר להבין ולנתח דברים, אך מצד שני זה מביא איתו חסרונות משמעותיים. למשל, מי שיש לו דמיון מפותח, יכול לפתור בעיות מורכבות, אך אותו דמיון גם מביא איתו חרדות, פחדים ודאגות רבות יותר. ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לו יותר לתפוס את האחדות של דבר והיפוכו. אדם פשוט יותר, דווקא בגלל המגבלות שלו, יכול לקבל יותר בקלות ... אלא משתמשת בשכל עצמו כדי לשחרר את האדם מהשכל. זו דרך ייחודית שלא מנסה להילחם בשכל אלא פועלת איתו כדי להתעלות מעליו. מה המשמעות של להיות לא שיפוטי? אליעד מתייחס לתפיסות רוחניות רבות שמלמדות אנשים לא לשפוט. הוא מסביר שבעצם גם זו שיפוטיות - כי אם אומרים לך לא לשפוט, אז אתה כבר שופט את השיפוטיות עצמה כשלילית. השיטה שהוא מציע היא לא לנסות לבטל את השיפוטיות, אלא דווקא לאמץ אותה ולהבין שבתוך השיפוטיות עצמה אפשר למצוא את האמת. במקום להתנגד לשכל או לשיפוט, אפשר להשתמש בהם בצורה חיובית, כדי להגיע למצב של אחדות פנימית עמוקה. כיצד אפשר להכיל את כל הרגשות והמצבים בתוכנו? אליעד מדגים שהמציאות מורכבת גם מדברים שמשתנים וגם מדברים ... תפיסה זו, האדם מפסיק לברוח ממצבים שליליים, ומצליח לקבל את כולם כחלק מהאחדות. איך להשתחרר מהשכל? האם רצון חזק עוזר להצליח? האם אפשר להיות שיפוטי ולא שיפוטי בו זמנית? מהם היתרונות והחסרונות של חוכמה? איך להבין שדבר והיפוכו זה אחד? כיצד להכיל את כל הרגשות? מהי חשיבה מופשטת? ...

... סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים . הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות ... לא נכון, וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו. בנוגע למושג שיפוטיות, אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט. באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם ... ולכן הוא לא באמת נייטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות נייטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד ... ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...

... לחשוב פחות? איך להפסיק לחשוב? איך לא לחשוב? איך לא להיות שיפוטי? איך להיות פחות שיפוטי? איך להיות נוכח? כוחו של הרגע הזה, לחיות את הרגע איך אפשר לחשוב פחות ולהפסיק לדבר עם עצמך בראש? אליעד כהן ... פשוט לבחון למה בכלל צריך להעניק חשיבות לכל מחשבה שעולה. איך להפחית שיפוטיות ומחשבות מטרידות? אליעד מציע שיטה נוספת להתמודדות עם מחשבות מטרידות ושיפוטיות: כאשר עולה מחשבה שמסווגת כטובה או רעה, האדם צריך לבדוק מדוע הוא סיווג אותה כך. למשל, אם קופצת מחשבה ... טוב או רע? מה הופך אותו לכזה? התהליך הזה, של פירוק הדעה והטלת ספק בשיפוט הראשוני , מחליש את האוטומטיות של החשיבה ומקטין את העוצמה של השיפוטיות הפנימית. האם אפשר להפסיק לחשוב לגמרי? אליעד מציג בצורה ברורה שגם להפסיק לחשוב לגמרי זו מחשבה בעצמה, ... על כל מחשבה האם זו אני או לא אני, ולהתמקד בכך בלבד. להטיל ספק בשיפוט הראשוני של מחשבות, לשאול למה דבר הוא טוב או רע ולבדוק את ההנחות שעליהן בנויה המחשבה. איך להפסיק לחשוב יותר מדי? מהי חשיבה שיפוטית? איך להתמודד עם מחשבות על העבר והעתיד? איך להיות נוכח ברגע? האם אפשר לא לחשוב כלל? איך להטיל ספק במחשבות? ...