... האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר ... מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות. איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן הנחות יסוד בשאלות? האם יש תשובה מוחלטת? איך להתמודד עם שאלות ללא תשובה? מהו החלל הפנוי? האם התשובה היא ...

איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו ... אך הוא מציע אפשרות אחרת: ייתכן שמי שסיפר את הסיפור הזה הוא הצד המנצח (משה), ושהוא פשוט דאג לחסל כל אופוזיציה אידיאולוגית. כך, כל מי שהתנגד למשה ולתורתו הושתק, ולא נשאר מי שיעביר את הסיפור מנקודת מבטם של ... שלא הסכימו עם משה נהרגו על ידי מי שכן הסכים איתו. לטענתו, לפי התנך עצמו, לאורך ההיסטוריה התנכית היו תמיד קבוצות שלא הסכימו עם הגרסה הרשמית של הדת היהודית , והם הושמדו בידי הקבוצה השלטת. מכאן עולה ...

... משפחתי, מגשר משפחתי, מגשר משפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות עם ילדים, מריבות במשפחה, אימהות, אהבת אם לבנה, אהבת אם לילדיה, אימון משפחתי, יעוץ משפחתי, בעיות עם ההורים למה הורים וילדים רבים כל הזמן? הסיבה המרכזית שבגללה יש מריבות בין הורים לילדים, ובפרט במקרה של אימהות וילדים, נעוצה בצורך של כל צד להאשים את הצד השני בחוסר שביעות הרצון הפנימית שלו מעצמו. כאשר אדם מרגיש לא טוב עם עצמו, הוא מחפש סיבה חיצונית להרגשתו, ואז קל לו להאשים מישהו שקרוב אליו, כמו אמא, אבא או ילד. אליעד מסביר שאם אדם נמצא לבד במדבר ואין לו את מי להאשים, הוא יאלץ להאשים רק את עצמו. לעומת זאת, כשיש מישהו אחר בקרבתו, כמו אמא או ילד, טבעי ונוח יותר להפנות את האשמה כלפי אותו אדם. האם אנחנו באמת רבים על מה שנראה לנו? לפי אליעד, לרוב הסיבות ... רבים, הם לא רבים על הדברים שהם חושבים שהם רבים עליהם. המריבות על נושאים קטנים כמו למה הילד לא סידר או למה האמא לא הכינה משהו, הן רק סימפטומים לתסכול פנימי עמוק יותר. אליעד אומר שהצעד הראשון לפתרון הוא להבין ... השולחן, ולהיות כנים עם עצמנו לגבי הסיבות האמיתיות לתסכול. מהו הפתרון האמיתי לבעיות בין הורים וילדים? הפתרון שהציע אליעד הוא תיאום ציפיות. המריבות בין ההורים לילדים נובעות מכך שלכל אחד יש ציפיות שונות. לדוגמה, ילד מצפה מאמו שתאהב אותו בלי תנאים, אך האם לא תמיד יכולה לעמוד בציפייה הזאת באופן מושלם. כך נוצר מצב שהילד מאשים את האם שאינה אוהבת אותו מספיק, והאם מרגישה תסכול שהילד אינו מעריך את מה שהיא כן נותנת. אליעד מדגיש ששני הצדדים צריכים לשבת ולברר בכנות את הציפיות האמיתיות שלהם זה מזה. האם באמת קיימת אהבה ללא תנאים בין אם לילדיה? אליעד מעלה את הטענה שהילד רוצה לקבל אהבה ללא תנאים כי הוא בעצמו לא מצליח לאהוב את עצמו ללא תנאים. הוא מסביר שהאם חושבת שהיא אוהבת ללא תנאים, אך הבן מרגיש שהאהבה הזאת אינה אמיתית או אינה מספיקה. לכן הוא מתוסכל ומתחיל להתלונן. אליעד מדגים שהבן עשוי לומר לאמו שהיא בכלל לא יודעת לאהוב, שהיא אוהבת רק את עצמה ושהיא משקרת לו. האם תנסה להוכיח שהיא כן אוהבת, אך התהליך רק יסלים את המריבה. למה קשה להוכיח אהבה בין הורה לילד? אחת הבעיות המרכזיות ביחסי הורים וילדים היא חוסר היכולת להוכיח אהבה. אליעד מבהיר שאין דרך אמיתית להוכיח שאתה אוהב מישהו. הילד יכול תמיד לטעון שלא אוהבים אותו מספיק, ויהיו לו תמיד הוכחות לכך. האם מנגד יכולה תמיד לטעון שכן, והמריבה לא תסתיים. ... אהבה, ולהתמקד במקום זאת בהבנת הסיבות הפנימיות לחוסר שביעות הרצון של כל אחד מהצדדים. האם הורים צריכים לאהוב את ילדיהם ללא תנאים? אליעד מדגיש שלאהוב ללא תנאים הוא רעיון שלא באמת ניתן לממש אותו באופן מלא. הוא מסביר שאמא כן אוהבת את ילדה ללא תנאים במובן מסוים, אך לא באופן מוחלט. מצד אחד, אמא מוכנה לקבל את הילד עם חסרונות רבים שלא הייתה מקבלת מאף אחד אחר, ומצד שני, היא לא יכולה לתת לו בדיוק את מה שהוא רוצה תמיד. זה המתח שיוצר את האשליה שהיא לא אוהבת אותו ללא תנאים. הילד עצמו צריך להבין שגם הוא לא אוהב את עצמו ללא תנאים, ולכן הוא מפנה את הציפייה הזאת אל אמו. איך לעשות תיאום ציפיות בין הורים לילדים? אליעד מציע פתרון מעשי: לשבת יחד ולברר מה הציפיות של כל אחד מהצדדים. לא להתמקד בפרטים הקטנים, ...

חינוך ילדים, איך לחנך ילדים, הצבת גבולות לילדים, יחסי הורים וילדים, חינוך נכון, דוגמה אישית, נפרדות ואחדות אצל ילדים איך להציב גבולות לילדים בלי לאבד את האמת? השאלה המרכזית שאליעד מתייחס אליה היא כיצד להציב גבולות לילדים באופן שיביא אותם לחוות ולהבין את האמת. השיחה מתחילה בכך ששואלים אילו גבולות צריכים להציב לילדים על מנת שיגיעו לאמת, אך אליעד מציע גישה אחרת לגמרי - להוציא את העוקץ מן השאלה. לדעתו, כאשר חושבים ... לדעתו, התשובה האמיתית היא שאין גבולות מסוימים שחייבים להציב כדי שהילדים יגיעו לאמת, מכיוון שאין דבר כזה צריך להגיע לאמת. מה שצריך בפועל הוא פשוט לאפשר לילדים לחשוב ולהבין את המציאות כפי שהיא, על ידי שאילת שאלות והעמקה בחשיבה ביקורתית. האם להציב גבולות זה לצמצם את הילד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית בחינוך וביחסים בין הורים לילדים היא שהילד מגיע לעולם ללא שום הנחות יסוד, ולכן הוא שואל שאלות שנראות להורים לפעמים מופרכות או מסוכנות. הוא נותן כדוגמה מצב שבו ילד שואל מדוע אסור להכניס יד לשקע חשמל, או מדוע אסור לקפוץ מגג כדי לנסות לעוף כמו סופרמן. אליעד מראה ... גבולות ולמנוע סכנות, אך ברמת ההסבר והחשיבה העמוקה יותר, יש להסביר לילד את הפרספקטיבות השונות ולא רק להגביל אותו מבלי שיבין מדוע. למשל, לא מספיק לומר שזה מסוכן, אלא להסביר לו ... לו שהאיסור הזה הוא חלק מחוקיות העולם שבו אנו חיים. האם אפשר ללמד ילדים אמת מוחלטת מגיל צעיר? אליעד מדבר גם על הקושי המרכזי בכך שהורים מעוניינים ללמד ילדים שיש טוב ורע, אך במקביל רוצים להסביר להם את רעיון האחדות, שהכל בעצם אותו דבר ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. נוצר כאן פרדוקס - איך אפשר ללמד ילד שהכל אחד ובו זמנית ללמד אותו שנכון לעשות משהו אחד ולא נכון לעשות משהו אחר? אליעד מסביר שהפתרון הוא להבין שיש שתי רמות של אמת. ברמה המעשית, חייבים ללמד את הילדים את החוקיות של הנפרדות (למשל, אסור לרוץ לכביש כי מכונית יכולה לפגוע), אך ברמת ההתבוננות, יש ללמד ... נקודת מבט מצומצמת. האידיאל הוא ללמד את שתי הפרספקטיבות במקביל. האם ילד חייב להבין הכל מיד? אליעד מדגיש שילדים אינם חייבים להבין את כל האמת ברגע אחד, וזה לגיטימי ללמד אותם בשלבים. הוא מסביר שלא תמיד הילד יכול או מוכן להבין את כל הפרספקטיבות בבת אחת, ולכן אפשר בהדרגה ללמד אותו את הדברים השונים. כשהילד שואל שאלה, אפשר תחילה לתת לו הסבר פשוט בהתאם לגילו, ורק אם הוא מתעניין יותר, יש להעמיק ולהציג לו עוד פרספקטיבות. הוא מדגים זאת בשאלות של ילדים לגבי לימודים. אם ילד לא רוצה ללמוד, במקום לנסות לשכנע אותו בסיפורים ובשקרים כגון אתה חייב בשביל העתיד, אליעד מציע לומר את האמת הפשוטה: אתה לא רוצה ללמוד כי זה לא מעניין אותך. ההורים צריכים להיות כנים עם ה

יחסי הורים וילדים, סבל של ילד, סבל שנובע מהזדהות רגשית למה הורים סובלים כשהילד שלהם סובל? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הסיבות שבגללן הורים חווים סבל כשהילדים שלהם סובלים. הסיבה המרכזית שהוא מציג היא ההזדהות הרגשית. כאשר אדם מזדהה עם אדם אחר, הוא למעשה מדמיין את עצמו באותו מצב קשה של האדם השני, ומכיוון שהוא מדמיין את ... עמוקה ומהתחושה שהיא חסרת יכולת לעזור לבנה. אליעד כהן ממשיך ומסביר שברגע שהאדם מזדהה עם מישהו אחר, הוא מרגיש כאילו הצרות של האדם השני הן שלו עצמו. ההורים חווים סבל לא רק בגלל מה שקורה לילד בפועל, אלא בעיקר בגלל הסבל שהם מדמיינים שהיה קורה להם אם הם עצמם היו באותה סיטואציה של הילד. מהו הפתרון לסבל של הורים מהזדהות עם ילדיהם? אליעד כהן מסביר שהפתרון לסבל שנובע מהזדהות רגשית הוא להגיע למצב שבו אדם מדמיין את עצמו במצב שלילי כלשהו, אבל לא חווה לחץ מהדמיון הזה. כלומר, להצליח להפריד בין עצם המחשבה על מצב קשה לבין החוויה הרגשית של לחץ או סבל מהמחשבה הזו. הוא נותן דוגמה לכך ואומר שכל פעם שהורה סובל ממצבו של הילד שלו, המצב הזה מזכיר להורה שהוא עצמו עדיין סובל במשהו. כלומר, ההורה מפחד להיות בדיוק באותו מצב של הילד. אם ההורה יגיע למצב שבו הוא יכול לראות את עצמו כסובל, אבל לא ייבהל או ילחץ מהסבל שהוא מדמיין, הוא כבר לא יסבול מהסבל של הילד שלו. לפי אליעד, אם אדם ישלים עם הסבל של עצמו, הוא לא יזדעזע לראות את אותו סבל אצל אחרים, ובכך יוכל להתמודד טוב יותר עם סיטואציות קשות הקשורות לאנשים שהוא אוהב, כמו הילדים שלו. איך דוגמת הצמחונות קשורה להבנת ההזדהות הרגשית? אליעד כהן משתמש בדוגמת הצמחונות כדי להסביר בצורה מוחשית יותר מה קורה כאשר אדם מזדהה עם סבל של מישהו אחר. כאשר ... במקומם, חווה את כאבם ולכן בוחר להימנע מלאכול אותם. ההזדהות הזו גורמת לו לחוות סבל, כי הוא מדמיין את עצמו באותו כאב של בעלי החיים. בצורה דומה, כאשר הורה מזדהה עם הסבל של הילד שלו, הוא בעצם מדמיין את עצמו במקומו וסובל בעצמו מהסיטואציה. מה הקשר בין הזדהות רגשית לבין תחושת חוסר אונים? לפי אליעד, ההזדהות הרגשית יוצרת אצל האדם תחושת חוסר אונים. זאת משום שכאשר האדם מדמיין את עצמו במצב של הסבל של הילד או של בעל החיים, הוא מדמיין גם את חוסר האונים, את חוסר היכולת שלו לקבל עזרה או להשתחרר מהסיטואציה הקשה. ככל שהאדם מזדהה יותר, כך תחושת חוסר האונים שלו גדולה יותר, וכך ... למציאות הזו בכל דרך אפשרית - הוא כבר לא יחווה את המצב הזה כדבר בלתי נסבל, אלא כחלק טבעי מהמציאות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מדגישה את העובדה שהסבל שהורים חווים כשהם רואים את ילדיהם סובלים נובע בעיקר מהזדהות רגשית ומחוסר השלמה עם מצבי סבל במציאות. הדרך להפסיק את הסבל הזה היא להבין את המציאות במלואה, להשלים איתה, ולראות את הסבל לא כטרגדיה אישית אלא כחלק טבעי של החיים. איך להתמודד עם סבל של ילד? מהי הזדהות רגשית? למה הורים מרגישים חוסר אונים? איך להפסיק לסבול ממצבם של אחרים? מה הקשר בין צמחונות להזדהות רגשית? ...

... במשפחה, בעיות עם ההורים, יחסי הורים וילדים, שקרים במשפחה, כיבוד הורים, מערכות יחסים, טיפול משפחתי, כיבוד אב ואם, בעיות עם אמא, מריבות עם אמא, לקבל את עצמך, לעשות שלום בית כיצד נוכל להתמודד עם בעיות במשפחה ויחסי הורים וילדים? ההרצאה של אליעד עוסקת בשורה של נושאים הקשורים לבעיות במשפחה, במיוחד ביחסי הורים וילדים. במהלך השיחה, אליעד נוגע בכמה בעיות המרכזיות שיכולות להיווצר בתוך משפחות, כולל קונפליקטים עם ההורים, כיבוד הורים, בעיות עם אמא, שקרים במשפחה, וכן התמודדות עם עצמך ושלום בית. כיצד ניתן להתמודד עם מריבות עם אמא ולשמור על כיבוד הורים? מריבות עם אמא הן נושא מרכזי בהרצאה, כשאליעד מסביר שחשוב להבין את הקונפליקטים ולהתמודד איתם בצורה בוגרת. הוא מציין שכשיש קונפליקט כזה, צריך לדעת גם לקבל את עצמך ולבצע עבודה פנימית, כך שניתן לשמור על כבוד הדדי בתוך מערכת היחסים. אחת מהשאלות שמעסיקות את המשתתפים בשיחה היא איך ניתן לשמור על הכבוד וההבנה כלפי ההורה גם כשיש קונפליקטים. האם נכון תמיד לומר את האמת במשפחה, גם אם זה גורם לאי נוחות? שאלה נוספת שעולה במהלך השיחה ... ואיך הרבה פעמים אנחנו שמים את האשמה על אחרים במקום לקחת אחריות על החלק שלנו. דוגמה שהוא מביא היא מצב שבו אתה מרגיש צורך להסביר להורה משהו, אך עשוי להיתקל בבעיות של קבלה או הבנה. לפעמים אתה רוצה לעזור, אך לא בטוח אם זה יעזור או לא, ואז מגיעה ... מהם הצעדים לשיפור מערכת היחסים במשפחה? בשיחה זו אליעד מציע כמה כלים שיכולים לשפר את היחסים בתוך המשפחה, במיוחד בהקשר של כיבוד הורים. הוא מדבר על הצורך לקבל את עצמך, לנסות להיות אמיתי, ולהתמודד עם המורכבות של רגשות אשמה וכעס כלפי ההורים. הוא מדגיש את החשיבות של קבלה עצמית כדי לא להימנע מהשיחה האמיתית עם ההורים , וכיצד יש להתמודד עם קונפליקטים מתוך ראייה של שינוי פנימי, ולא בהכרח חיצוני. בעיות במשפחה יחסי הורים וילדים כיבוד הורים מריבות עם אמא שלום בית שקרים במשפחה כיצד להתמודד עם אשמה במשפחה? ...

כיבוד הורים, כיבוד אב ואם, בעיות עם ההורים, בעיות במשפחה, יחסי הורים וילדים, לכבד את ההורים, ייסורי מצפון, סולם ערכים, מוסריות, התנהגות מוסרית, זלזול בהורים, התלבטות מוסרית, הורים מתבגרים איך להתמודד עם קונפליקטים ביחסים בין ילדים להורים מתבגרים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בבעיה נפוצה ורגישה במיוחד: היחסים בין ילדים להורים מתבגרים, קונפליקטים מוסריים, ייסורי מצפון, ובעיקר בסוגיית כיבוד אב ואם. הדוגמה העיקרית שאליעד מציג היא של בן שאביו גר איתו בביתו. האב הזדקן, והבן ... מאוד, כי מצד אחד הוא רוצה לכבד את אביו, אך מצד שני הוא רוצה לנהוג לפי הבנתו, והדבר גורם למתח בלתי פוסק בין שניהם. מהי ההתלבטות המרכזית במערכת היחסים בין הורים מבוגרים לילדיהם? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית אינה האב או ההתנהגות שלו, אלא ההתלבטות המוסרית של הבן. הבן סובל מאוד משום שהוא תקוע בין שתי בחירות קשות: או שהוא יציית לאביו ויחוש שהוא מאבד את העצמאות ואת הכבוד העצמי שלו, או שיתנגד לאביו ואז הוא יחוש ייסורי מצפון קשים על כך שהוא מזלזל בהוריו ולא מכבד אותם. כלומר, הסבל של הבן נובע מההתנגשות בין הרצון לכבד את ההורים לבין הרצון לשמור על האני שלו, על העצמאות ועל החופש האישי. מהן האפשרויות שאליעד מציג להתמודדות עם המצב הקשה מול ההורים? אליעד מציג שלוש אפשרויות עיקריות להתמודדות עם הבעיה: האפשרות הראשונה - להמשיך להתנהג כפי שאתה רוצה, ללא התחשבות ברצון של ההורה. היתרון בכך הוא שמירה על עצמאות, אבל יש מחיר כבד של תחושת אשמה ואי נעימות מול ההורה, ולעיתים גם פגיעה ממשית ביחסים. האפשרות השנייה - לציית להורה, ולמעשה לוותר על האוטונומיה האישית לטובת כיבוד אב ואם. היתרון הוא שתחושת המצפון שקטה יותר, אבל החיסרון הוא תחושת ההקרבה של העצמי והכבוד האישי. ... פעולה יש מחיר ולנסות לקבוע גבולות ברורים. הבן יכול להציב כללים ברורים בבית, ולהבהיר להורה: כאן זה הבית שלי, אלו הכללים שלי. אתה חייב לכבד אותם. אם ההורה מסרב, הבן יכול להחליט על צעדים קיצוניים יותר כמו התרחקות או הפרדה מוחלטת. מדוע המוסריות גורמת לסבל במערכות יחסים במשפחה? נקודה חשובה שאליעד מחדד היא שהבעיה של הבן איננה רק יחסים עם ההורה, אלא עצם התחושה של המוסריות. הוא מדגיש שהמוסריות היא הגורם העיקרי לסבל - המוסר כופה על האדם סטנדרטים והתנהגות חיצוניים שגורמים לו להרגיש רע עם עצמו. ... המוסרית? אליעד מסביר שהדרך היחידה להפסיק לסבול היא להבין באופן עמוק שאין בחירה נטולת סבל, אלא צריך לבחור את סוג הסבל. או שהאדם יסבול בגלל שהוא מתנגד להורה, או שהוא יסבול כי הוא פוגע בעצמו. הפתרון היחיד שאינו כולל סבל בכלל הוא להגיע להבנה פנימית עמוקה שבה האדם כבר אינו מזדהה באופן מוחלט עם האני שלו או ... נעלם. הוא נותן דימוי ברור: כמו אדם שיש לו בעיה ברגל - הוא לא יכעס על הרגל אלא יבין שזו חלק ממנו, ולכן יוכל להכיל את הקושי. באופן דומה, הבן צריך להבין שההורה הוא חלק מחייו, ואפשר לבחור כיצד להתייחס לכך, אבל תמיד עם ההבנה שהבחירה באה עם מחיר. למה קוראים למוסר מוסר? אליעד מציין את האירוניה במשמעות המילה ... להימנע לחלוטין מהסבל, אלא אם כן האדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שבה הוא מתעלה מעבר לתפיסות הרגילות של המוסר והעצמי. איך להתמודד עם ייסורי מצפון? איך לכבד הורים מתבגרים? האם חייבים לכבד הורים בכל מצב? איך לפתור בעיות במשפחה? מה עושים כשההורים מזדקנים? למה קשה לכבד את ההורים? איך להשתחרר מתחושת אשמה? ...

יחסי הורים וילדים, למצוא חן בעיני ההורים , למצוא חן בעיני הילדים , מה ההורים חושבים עליך? מה הילדים חושבים עליך? רוצה שיאהבו אותי, רוצה להרגיש אהבה, דימוי משפחתי, דימוי עצמי, דימוי סביבתי מהם היחסים בין הורים לילדים וכיצד הם משפיעים על דימוי עצמי? ההרצאה עוסקת במורכבות של יחסי הורים וילדים והשפעתם על דימוי עצמי. מדובר בשאלות שמעסיקות את הילד ואת ההורה גם יחד: מה חושבים עליך ההורים? מה הילדים חושבים עליך? מה קורה כאשר רוצים שיאהבו אותנו, לרצות לקבל אהבה ולהרגיש אהובים? שאלות אלו קשורות ישירות לדימוי משפחתי, דימוי עצמי ולסביבה החינוכית והחברתית בה אנו נמצאים. ההרצאה נוגעת גם לשאלת השפעת הדימוי העצמי על ההתנהלות בחיים והקשרים בין בני אדם, וההבנה שאנחנו לפעמים מבקשים לאהוב את עצמנו ולהרגיש אהובים על ידי אחרים. מה המשמעות של להיות אהוב בעיני אחרים והאם זו צריכה להוות יעד? אליעד מסביר על הדינמיקה שבין רצון לאהוב לבין הרצון להיות נאהב. החלק החשוב בהרצאה הוא ההבנה העמוקה של כיצד רבים מאיתנו מבקשים שיאהבו אותנו, ולעיתים העניין הזה מקבל משמעות מוגזמת שגורמת לנו לפגוע בעצמנו. שאלת הדימוי ... הסביבה. כדי להרגיש אהובים ומקובלים, עלינו לפתח תחושת הערכה עצמית פנימית שאינה תלויה באישורים חיצוניים. דימוי עצמי יחסי הורים וילדים אהבה עצמית קבלה עצמית תחושת חיסרון ...

סמכות הורית והצבת גבולות לילדים, הגבלת מהירות, להציב גבולות לילדים, כל המוסיף גורע, יחסי הורים וילדים, לקבוע גבולות ברורים, לחנך ילדים, בעיות התנהגות אצל ילדים, גבולות בחינוך ילדים למה חשוב להציב גבולות ברורים לילדים? אליעד כהן הסביר כי הצבת גבולות ברורים לילדים היא אחת מהפעולות החשובות ביותר לשמירה על סמכות הורית אפקטיבית. גבולות ברורים מאפשרים לילדים להבין מה מצופה מהם, מונעים בלבול, ותורמים לכך שהילדים יכבדו את הסמכות ההורית לאורך זמן. מנגד, הצבת גבולות מטושטשים או לא עקביים עלולה להוביל למצב שבו הילדים מזלזלים בגבולות, וכתוצאה מכך מזלזלים גם בסמכות ההורים. אליעד הדגיש כי ההורים צריכים להיות ברורים מאוד לגבי מה שהם רוצים מהילדים שלהם. הוא נתן דוגמה להורה שרוצה שילדו יגיע ללימודים בזמן, וציין כי חשוב לקבוע גבול חד וברור כמו אתה חייב להגיע ללימודים בשמונה בדיוק, ולא לומר משפטים עמומים כמו יהיה טוב אם תגיע לפני שמונה. גבולות עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק את הגבול, מזהה שהוא רופף, ומתחיל לזלזל גם בגבולות נוספים שהוצבו לו. לדוגמה, אם הורה אמר לילד להגיע בשמונה ללימודים אבל לא מוכן לנקוט בפעולות ממשיות במקרה של איחור, הילד ילמד שהגבול הזה לא מחייב, ובפעם הבאה הוא יפר גם אותו וגם גבולות נוספים. הדבר דומה לדוגמה מעולם החוקים בכבישים: אם הגבלת המהירות אינה מחייבת וברורה, הנהגים יפרו אותה, ובסופו של דבר יתרגלו לזלזל בכל חוקי התנועה. כך גם ילדים - כשהגבולות אינם מוחלטים וברורים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, והילד מפסיק להתייחס אליהם ברצינות. איך הצבת גבולות משפיעה על מערכת היחסים בין הורים לילדים? אליעד ציין כי האופן שבו ההורה מציב גבולות משפיע משמעותית על איכות היחסים שלו עם הילד. גבולות ברורים ועקביים מחזקים את הסמכות של ה

יחסי הורים וילדים, לקבל ולתת, לדאוג לאחרים, דאגה לאחרים, דאגה לילדים, לדאוג לילדים, רצון לתת, רצון לקבל, ארגון זקא, אלטרואיזם, זולתנות, אינטרסנטיות, פילנתרופיה, אגואיסטיות, אנוכיות, אגואיזם מהם הקשרים בין רצון לתת לרצון לקבל? במהלך ההרצאה, דיבר אליעד על האופי המורכב של יחסי הורים וילדים, והקשרים בין הרצון לתת לרצון לקבל. הוא עוסק בשאלה מדוע אנשים לעיתים מוצאים את זה קל יותר לעזור לאחרים מאשר לדאוג לצרכים האישיים שלהם. ההסבר ... אנחנו נוטים לעשות דברים למען אחרים כי זה נותן לנו תחושת משמעות וערך. הוא מציין דוגמאות רבות, כולל המקרים שבהם הורים מוכנים להקריב את עצמם למען ילדיהם, גם אם לא תמיד הם נהנים מההקרבה הזו. דאגה זו יוצרת תחושת מחויבות אצל ההורים, ומביאה אותם לעיתים לעשות מעשים שהם לא היו עושים עבור עצמם. האם תמיד קל יותר לדאוג לאחרים מאשר לעצמנו? אליעד מציין שכשמדובר במקרים של דאגה לילדים, אנשים מוצאים את זה קל יותר, אך הוא מסייג את זה בכמה נקודות. הוא מראה את הדוגמה של הורים שמוכנים לקום באמצע הלילה כדי לדאוג לילדיהם החולים, למרות שהדבר לא בהכרח נעים להם. לעיתים, השאיפה להוכיח אהבה והמחויבות למישהו אחר עוזרת להם להתגבר על תחושת הקושי. הדיון עובר לדוגמאות נוספות, כמו ההשקעה של הורים בילדים עם בעיות בריאותיות או התמודדות עם מחלות סופניות של בני משפחה. כאן אליעד מציין את המורכבות של המניעים מאחורי הדאגה: במקרים רבים, הדאגה ... זה לא כל כך משנה מהי הסיבה שבגללה אנחנו עוזרים, אלא האם המעשים שלנו עשויים להועיל לאחרים ולהביא להם תועלת של ממש. יחסי הורים וילדים נתינה וקבלה אגואיזם ואלטרואיזם חסד של אמת דאגה לילדים הקרבה למען אחרים ...