... שיותר כסף? עסקאות טובות, מתי לוותר על עסקה טובה? מתי למכור בהפסד? מתי לוותר על רווח עתידי? הפסד אלטרנטיבי, קבלת החלטות מצויינות, טעויות של מנהלים טובים, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, מצויינות בעסקים מהי עלות אלטרנטיבית וכיצד היא משפיעה על החלטות פיננסיות? ההחלטה האם למכור מנייה או להשקיע במקום אחר כרוכה בהבנה מעמיקה של עלות אלטרנטיבית. רעיון זה מתאר את ההפסד האפשרי ... להניב רווח? הדיון מתחיל בשאלה הפיננסית אם כדאי למכור מנייה שמובטחת להניב רווח של 100%. אליעד טוען כי ייתכן שהחלטה כלכלית נכונה היא למכור מניות שמובטחות להניב רווחים נאים לטובת הזדמנות טובה יותר. לדוגמה, אם אחרי זמן מה מסתבר ... קיימת הזדמנות למכור אותו במחיר נמוך יותר לטובת השקעה שתניב רווח גבוה יותר בעתיד. ההשפעה של זמן ומאמץ על ההחלטות עוד נקודה חשוב היא הבדיקה האם כדאי להשקיע זמן ומאמץ בעסקה מסוימת או לסיים אותה מהר ולהעביר את המשאבים למקום אחר. כאשר זמן ומאמץ צריכים להיות משקעים גם בהחלטות פיננסיות, לעיתים יהיה עדיף לבצע עסקה קטנה אך מהירה מאשר עסקה שמצריכה משאבים רבים. החשיבה במיקרו מול המקרו ההבחנה ... עסקה בודדת עלולה להביא לאיבוד הזדמנויות רווחיות יותר, לכן חשוב לאזן ולתכנן את כל המהלכים הפיננסיים בצורה אסטרטגית וכוללת. החלטות כלכליות מבוססות הסתברויות וסיכון היבט נוסף הוא ניהול הסיכונים. כאן עולה השאלה האם כדאי להשקיע במניה שמסוכנת אך עם ... סיכום: תכנון כלכלי חכם וראיית תמונה רחבה המפתח להצלחה בהשקעות הוא ראיית התמונה הרחבה ולא להתמקד רק בעסקה אחת. החלטות חכמות הן אלו שנעשות תוך התחשבות בהזדמנויות אחרות שיכולות להניב יותר. אליעד ממליץ לא רק לחשוב על המיקרו (העסקה ... במחיר הפסד. למה? כי תמיד קיימת אפשרות שיש מנייה אחרת שתעלה אפילו יותר, למשל ב - 10,000%, ובמצב כזה, ההחלטה הכלכלית הרציונלית תהיה להעביר את הכסף להשקעה שמניבה תשואה גבוהה יותר. מהות הרעיון: ויתור על עסקה טובה לטובת עסקה ... גבוהה יותר. לפעמים, כדאי אפילו למכור מנייה בהפסד כדי לנצל הזדמנות טובה יותר במקום אחר. השפעת המאמץ והזמן על ההחלטה מעבר להשוואה בין עסקאות שונות, יש להתחשב גם בעלות הזמן והמאמץ. נניח שאתה יכול למכור מוצר מסוים במחיר גבוה ... איך לעשות עסקה אחת בצורה המיטבית, אלא איך לתכנן את כל המהלכים הפיננסיים כך שהתוצאה הכוללת תהיה הטובה ביותר. החלטות כלכליות מבוססות הסתברויות עוד היבט מעניין של הנושא הוא שיקול ההסתברות. נניח שיש לך מנייה שאתה יודע בוודאות שתעלה ... נכון להשקיע במנייה בעלת סיכון גבוה יותר אך עם פוטנציאל לרווח עצום. אך אם אתה לא מוכן להסתכן בהפסד מוחלט, ייתכן שהחלטה אחרת תהיה עדיפה עבורך. המפתח הוא להסתכל על כל התמונה: לא רק מה הרווח הצפוי, אלא גם מה ההסתברות ... כאן הוא להסתכל על הכלכלה האישית או העסקית לא רק מנקודת מבט של עסקה בודדת, אלא מתוך ראייה רחבה. ההחלטות הנכונות ביותר הן אלו שלוקחות בחשבון את כל האפשרויות הקיימות, כולל ההזדמנויות שעדיין לא נוצלו. לכן, לא תמיד נכון ... למכור אותה כדי להשקיע במשהו עם פוטנציאל גבוה יותר. חשוב תמיד לחשוב במקרו ולא רק במיקרו, לבדוק כיצד כל החלטה משתלבת בתמונה הכללית, ולוודא שלא מפספסים הזדמנויות טובות יותר תוך ניסיון לעשות משהו טוב בטווח הקצר. השקעות חכמות ניהול ...

צמחונות, טבעונות, התאכזרות לבעלי חיים, אכילת בעלי חיים, צער בעלי חיים, מוסריות אוניברסאלית, מה מוסרי? מה לא מוסרי?

... מודעת. פעולה אוטומטית משמעה שהאדם מפסיק לבדוק ולחשב מה הכי נכון לעשות, אלא פשוט פועל מתוך הרגל, וזה מוביל לקבלת החלטות פחות טובות ולהיעדר גמישות. האם התמדה מחייבת שגרת חיים קבועה? אליעד כהן מסביר שאמנם יש מטרות מסוימות שהשגתן דורשת התמדה לאורך זמן, אך לא בהכרח בצורה של שגרה נוקשה. אם אדם רוצה להצליח במשהו, הוא בהחלט צריך לבצע פעולות מסוימות בעקביות ולאורך זמן, אך זה לא אומר שהפעולות האלה צריכות להתרחש באותו יום או באותה ... המציאות המשתנה. בעולם אידיאלי, כל פעולה צריכה להיות תוצאה של חשיבה וניתוח מעמיק של המצב. כל רגע צריך להיות החלטה חדשה, המבוססת על נתונים וחשיבה ביקורתית, ולא פעולה אוטומטית החוזרת על עצמה. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו אדם קם ... מסוים היה נכון יותר לקום בשעה אחרת או לעשות דברים אחרים בבוקר, אך האדם פועל בצורה אוטומטית ולכן עלול לקבל החלטות פחות טובות. האם שגרה יוצרת תחושה של מוות? לדברי אליעד כהן, חיים אמיתיים מתאפיינים בשינוי, בדינמיות ובהתחדשות מתמדת. לעומת ... חופש, כך חייו יהיו יותר שגרתיים ונוקשים. לעומת זאת, אנשים בעלי חופש אמיתי, כמו מלכים, אינם חיים בשגרה. הם מחליטים בכל רגע נתון מה לעשות, מתי לעשות וכיצד לעשות. לכן, חיים בשגרה הם סימן ברור לעבדות ולא לחופש. איך לחיות נכון ללא שגרה? הדרך הנכונה לפי אליעד היא לפתח גמישות מחשבתית ולהחליט בכל רגע מחדש מה הכי נכון לעשות. רבי נחמן מברסלב אמר שאם היה יודע שהוא נשאר אותו אדם שהיה ... להגיע להצלחה אמיתית ולחופש פנימי. לסיכום, אליעד כהן מסביר ששגרה באופן כללי היא דבר שלילי, כי היא פוגעת ביכולת קבלת ההחלטות, בתחושת החופש, ובהתפתחות האישית. במקום לחיות בשגרה, צריך כל הזמן לבדוק מה הדבר הנכון לעשות ברגע הנוכחי, וכך לחיות ... נכון היום. מערכת אידיאלית היא כזו שבכל רגע נתון מחשבת מחדש מה הכי טוב לעשות, אוספת נתונים, מנתחת אותם ומקבלת החלטות בהתאם. כאשר אדם פועל מתוך שגרה, הוא מוותר על החשיבה העצמאית, וכך עלול לקבל החלטות גרועות. שגרה כחוויה של מוות שגרה אינה רק מזיקה מבחינת קבלת החלטות, אלא גם מבחינה חווייתית. חיים אמיתיים הם שינוי, דינמיות והתחדשות. לעומת זאת, שגרה היא חזרתיות, חוסר שינוי - מצב ... באותה שעה, מבצעים את אותן פעולות ולובשים את אותם בגדים. לעומת זאת, מלך אמיתי חי ללא שגרה - הוא מחליט בכל רגע מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. ככל שאדם פחות חופשי, כך יש לו יותר שגרה, וככל שהוא ... איך נכון לפעול? במקום לשאוף לחיים של שגרה, כדאי לשאוף לחיים של גמישות מחשבתית. המטרה היא שכל רגע תוכל להחליט מחדש מה הכי נכון לעשות, ולא לפעול מתוך הרגלים אוטומטיים. רבי נחמן מברסלב אמר פעם: אם הייתי יודע שברגע ... מחפש שגרה אלא בודק בכל רגע מה הדבר הנכון ביותר לעשות. לסיכום, שגרה היא דבר שלילי מבחינה חווייתית, מבחינת קבלת החלטות, ומבחינת החופש האישי. היא מתאימה לעבדים, לא למלכים. לכן, במקום להכניס את עצמכם לתוך מסגרת קבועה, עדיף לפתח יכולת לקבל החלטות בכל רגע נתון, לשאוף לשינוי ולהתפתח ללא הרף. למידע נוסף, היכנסו לאתר האינטרנט EIP.co.il וחפשו מידע על הצלחה בחיים, ...

... אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך מחשבתי. הוא מדגים שדווקא ההחלטה הראשונה בחיינו הייתה ללא כל תהליך מחשבתי מקדים. למשל, ברגע הלידה עצמה, כשהתודעה שלנו נוצרה, לא יכול היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך ... אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה ... (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם ... ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול ... - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו עדיין מחפש פתרון נוסף או דרך ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב?

... או רע, אולי ההפך הוא הנכון, איך לשאול שאלות, רוחניות שקרית, רוחניות אמיתי, דבר והיפוכו, אחדות ההפכים איך אפשר להחליט החלטות אם הכל אחד והכל שווה? השאלה העיקרית שנדונה בתוכן של אליעד היא כיצד בן אדם יכול לקבל החלטות בחייו, אם הוא מאמץ את ההבנה או המחשבה הרוחנית שאומרת הכל אחד, הכל טוב או הכל שווה. לכאורה, אם באמת הכל שווה, אז אין יתרון או חיסרון בשום פעולה, ולכן קשה לאדם להחליט כיצד לפעול בעולם, שכן כל דבר הופך להיות שווה ערך. אליעד מבהיר את הנושא הזה באמצעות הדוגמה של כסף ... העבודה נתפסת כרעה כי היא מבזבזת את הזמן הפנוי שבו אפשר היה לעשות דברים אחרים. כך עולה השאלה כיצד להחליט אם לעבוד או לא. מה ההבדל בין רוחניות שקרית לבין רוחניות אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים של הבנה ... הוא מסוגל לראות בבירור ובו - זמנית את שני הצדדים של כל דבר ודבר, בלי שזה יגרום לו לשיתוק בהחלטות. כיצד ניתן לחוות את אחדות ההפכים באופן פרקטי? אליעד נותן טכניקה פרקטית וברורה כיצד להגיע לאחדות אמיתית של ההפכים: ... כמצב של שוק חשמלי שבו המנגנון של החשיבה הקודמת מתבטל ומתאפס לחלוטין. זהו מצב שבו האדם מבין וחווה באופן מוחלט את שני הצדדים של כל דבר, בו - זמנית ובאופן מלא. השכל אז חווה אחדות מוחלטת בין הטוב והרע, בין הדבר והיפוכו, וכך האדם יכול להחליט ולפעול בלי סבל, כי הוא מבין את המציאות בכללותה, ולא רק מצד אחד של המטבע. מדוע תהליך חקירת ההפכים הוא הכרחי? התהליך הזה הוא הכרחי כי הוא הדרך היחידה שבאמת יכולה להוביל את האדם לשחרור מוחלט מהסבל שנגרם לו כתוצאה מאחיזה בצד אחד בלבד של המטבע. אם האדם ממשיך להאמין שרק צד אחד של המציאות נכון, הוא ימשיך לחוות סבל כי הצד השני תמיד יאיים עליו. אך כאשר האדם מגיע לאיזון מוחלט דרך חקירה שכלית ורגשית יסודית, הוא משתחרר מהקונפליקט הפנימי והופך להיות חופשי באמת. אליעד מדגיש שהתהליך הזה לא יכול ... באמצעות שיטה זו, המוח מאזן את עצמו באופן טבעי והאדם משתחרר מתלות בכל תפיסה חד - צדדית של המציאות. איך להחליט החלטות? רוחניות אמיתית מול רוחניות שקרית האם כסף זה טוב או רע? אחדות ההפכים מהי חקירה רגשית ושכלית?

... את הצורך לבחון תחילה את החוזה עצמו, ולא להניח הנחות מוקדמות על סמך תחושות אישיות או התפיסות המוקדמות. לפני שמקבלים החלטות משמעותיות כמו לעזוב את הדירה, יש לבדוק מה מופיע בחוזה השכירות, במיוחד אם מדובר במצבים כמו מציאת שותף מחליף ... מניחים הנחות שלא בהכרח קיימות בחוזה, ומוצאים את עצמם מסתבכים במצבים מורכבים. מדוע אנשים לא בודקים את החוזה לפני קבלת החלטות? אליעד מדגים את הטעות הנפוצה של אנשים שלא טורחים לבדוק את החוזה לפני שהם מקבלים החלטות או מנסים לפתור בעיות. לעיתים, אנשים פועלים על פי אינסטינקט או על סמך מידע חלקי, מבלי לבדוק בפועל מה ... מכניסים שותף חדש ועוד. אליעד מציע שאדם יקרא את החוזה שוב ושוב, ויבדוק את כל הפרטים החשובים לפני שהוא מקבל החלטות. כיצד לפתח חשיבה נכונה בעת התמודדות עם בעיות? לסיום, אליעד מציע לפתח אינסטינקט של בדיקת הנחות יסוד בצורה שיטתית. ... בהרצאה את הצורך לבחון תחילה את החוזה עצמו, ולא להניח הנחות מוקדמות על סמך התחושה או התפיסה האישית. לפני שמקבלים החלטות משמעותיות כמו לעזוב את הדירה, צריך לשאול ולברר בדיוק מה מופיע בחוזה השכירות. לדוגמה, בחורה שנמצאת בדירה עם שותפים ... שלא בהכרח קיימות בחוזה עצמו, ולכן מוצאים את עצמם מסתבכים במצבים מורכבים. מדוע אנשים לא בודקים את החוזה לפני קבלת החלטות? אליעד מדגים את הטעות שאנשים עושים בכך שהם לא טורחים לבדוק את החוזה לפני שהם מתחילים לקבל החלטות או לנסות לפתור בעיות. הטעות הנפוצה היא ההנחה שמה שאנשים אחרים אמרו או מה שנראה ברור מאליו הוא אכן ... מי אמר שזה נכון?, ולבחון את היסודות של כל טענה וכל מצב. רק בדרך כזו אפשר להימנע מטעויות לוגיות ומקבלת החלטות על סמך מידע מוטעה או חסר. הסיכום של התוכן שהועבר על ידי אליעד בהרצאה מתמקד בהנחיית אנשים לבדוק בצורה יסודית את הנחות היסוד ואת העובדות לפני קבלת החלטות משמעותיות, בין אם מדובר בשותפים לדירה, חוזי שכירות, או כל נושא אחר בחיים. איך לבדוק חוזה שכירות? מה לעשות ...

... עדיף להיפרד או שייפרדו ממך? אנשים מתמודדים עם פרידות זוגיות במגוון דרכים, והשאלה המרכזית היא האם עדיף להיות הצד שמחליט להיפרד או הצד שנפרדים ממנו. במבט ראשון, רוב האנשים יעדיפו להחליט בעצמם על הפרידה כי כך הם חווים שליטה ובחירה חופשית. כאשר האדם מחליט בעצמו להיפרד, הוא מרגיש שהמציאות לא נכפית עליו. לעומת זאת, אם נפרדים ממנו, הוא חש דחוי ופגוע, כיוון שההחלטה נכפתה עליו ולא הייתה שלו. לדוגמה, אליעד כהן מציג מקרה מתוך הסדרה סיינפלד, שבו גורג מחליט להיפרד מבת זוגו. כאשר הוא מגיע לדבר איתה על כך, היא מקדימה אותו ומודיעה שהיא רוצה להיפרד ממנו. במצב ... למנוע את הפרידה, אפילו שזו הייתה כוונתו המקורית. הוא מסביר לגרי שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה לעזוב אותו, ולכן הוא מחליט להישאר איתה רק כדי שיוכל להיפרד ממנה בעצמו בעתיד, וכך להחזיר לעצמו את תחושת השליטה. אך האם זה תמיד נכון שהאדם יעדיף להיות הצד שמחליט להיפרד? לא בהכרח. קיימים מצבים שבהם אנשים מעדיפים שיפרדו מהם, ולא שהם יחליטו על כך בעצמם, וזאת מכמה סיבות: כאשר הם מתקשים לקבל החלטות - אנשים מסוימים חווים קושי רב בקבלת החלטה רגשית מורכבת כמו פרידה. במקרה זה, הם מעדיפים שמישהו אחר יקבל את ההחלטה במקומם. כך הם פטורים מתחושת האחריות ומהקושי של קבלת ההחלטה. כאשר הם רוצים להימנע מחרטה - אנשים עשויים לחשוש שיתחרטו על ההחלטה שלהם בעתיד, ולכן מעדיפים שהצד השני יחליט על הפרידה. כך, הם יכולים לומר לעצמם שזו לא הייתה החלטתם, וכך להפחית את תחושת האשמה והחרטה. כאשר הם לא רוצים לפגוע בצד השני - יש אנשים שחוששים לפגוע בצד השני, ולכן מעדיפים שהצד השני יקבל את ההחלטה לפרידה. למה אנשים מעדיפים שיפטרו אותם ממקום העבודה במקום להתפטר בעצמם? אליעד כהן מסביר את התופעה שבה עובדים לא ... בעצמם אלא מעדיפים לפעול באופן שיגרום למעסיק לפטר אותם. זאת מאחר שהם חוששים מתחושת החרטה או מהפחד להתחרט על ההחלטה. העובד עלול להתחיל לזלזל בעבודתו, לאחר לעבודה או לבצע טעויות מכוונות, במטרה שההחלטה לעזוב לא תהיה שלו, וכך להימנע מתחושת האשמה או מהצורך להתמודד עם חוסר ודאות כלכלית. למה אנשים שנפרדים מהם ... מוכנה להשתנות כדי לשפר אותו, היא בעצם גם זרקה אותו בכך שגרמה לו להרגיש רע עד כדי כך שהוא החליט לעזוב. אליעד נותן דוגמה של בחורה שהחבר שלה עזב אותה עקב התפרצויות זעם שלה. הוא מסביר כי אם היא ... את כל המאמץ שהיה יכול להשקיע כדי להשיג את מה שרצה, ובכך למעשה ויתר על המציאות. מתי הפרידה היא החלטה הדדית? הפרידה, לטענת אליעד כהן, היא כמעט תמיד החלטה הדדית, גם אם היא לא התרחשה באופן מפורש. לרוב שני הצדדים תרמו לפרידה בכך שלא היו מוכנים להתפשר או ... להיפרד או שייפרדו ממך תלויה בנסיבות האישיות ובאופי האדם. יש מי שיעדיפו את תחושת השליטה ויש מי שיעדיפו להימנע מקבלת החלטה קשה, מחרטה או מאחריות. התמודדות עם פרידה בחירה חופשית בקשרים זוגיים רגשות של דחייה בזוגיות איך להימנע מחרטה אחרי ... או לחכות שיפטרו אותי? העדפה בפרידה - להיפרד או שייפרדו ממך? השאלה המרכזית היא האם אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד או שהוא מעדיף להיות זה שנפרדים ממנו. במבט ראשון, נראה שאנשים מעדיפים להיות אלה שנפרדים, כי כך הם חווים בחירה חופשית - הם מרגישים שהם אלה שהחליטו על הפרידה ולא שההחלטה נכפתה עליהם. דוגמה מסיינפלד - גורג שרצה להיפרד גורג מחליט להיפרד מחברה שלו, אך כשהוא בא לעשות זאת, היא מקדימה אותו ואומרת לו שהיא רוצה להיפרד ממנו. ברגע זה, ... הייתה כוונתו מלכתחילה. לאחר מכן, כשהוא מספר זאת לגרי, הוא מסביר שהוא לא יכול להיפרד ממנה אחרי שהיא זו שהחליטה להיפרד ממנו - הוא רוצה להיות זה שמחליט ולא שהיא תכתיב לו את המציאות. האם תמיד אדם מעדיף להיות זה שמחליט להיפרד? לכאורה, אם אדם מחליט שהוא לא רוצה משהו, עדיף לו להיות זה שמביע זאת, כי אז הוא חווה ... אנשים דווקא יעדיפו להיות אלה שמישהו אחר נפרד מהם. מצבים שבהם אנשים מעדיפים שייפרדו מהם 1. כאשר קשה להם להחליט - יש אנשים שמתקשים לקבל החלטות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות רגשיות מורכבות כמו פרידה. במקרה כזה, הם עשויים להעדיף שהצד השני יקבל את ההחלטה עבורם. כך, הם לא צריכים להתמודד עם תחושת האחריות על ההחלטה. 2. כאשר הם לא רוצים להתמודד עם חרטה - כאשר אדם מחליט להיפרד, הוא עלול לחוש חרטה בהמשך. הוא ... שלא מרוצים ממקום עבודתם, אך במקום להתפטר, הם גורמים לכך שיפטרו אותם. הם לא רוצים להיות אלה שמקבלים את ההחלטה, כי הם חוששים מחרטה, מאי ודאות כלכלית או פשוט כי אין להם אומץ לקחת את הצעד. במצב כזה, הם ... ובחירה חופשית ולכן יעדיפו להיות אלה שנפרדים. מצד שני, יש אנשים שמעדיפים שמישהו אחר ייפרד מהם כדי להימנע מהצורך להחליט, מהחרטה שיכולה להגיע בהמשך, או מהפחד לפגוע באחר. בנוסף, התחושה של זרקו אותי אינה תמיד נכונה. פעמים רבות, האדם ... הקשר בצורה מספיק חזקה, מה שאומר שהוא עצמו הביא לסיום הקשר. לכן, במקרים רבים ניתן לראות שהפרידה היא למעשה החלטה הדדית, גם אם היא לא התבטאה כך בצורה מפורשת. התמודדות עם פרידה בחירה חופשית בקשרים זוגיים רגשות של דחייה ... למשל הוא בספק אם להמשיך את הקשר או לא להמשיך את הקשר ולא בטוח עדיין, כאילו מישהו שקשה לו להחליט. אליעד: אז הוא יעדיף שיגידו לו שלא רוצים אותו? ש: כן מישהו קיבל את ההחלטה עבורו. אליעד: ולמה שבן אדם ירצה את זה אבל אין לו בחירה חופשית זה בדיוק ההפוך ממה שאמרנו קודם. ... מזה שיש לו בחירה חופשית הוא אומר אני לא יודע מה לעשות אז לפעמים בן אדם מעדיף שיקבלו את ההחלטה במקומו כדי שאז הוא יגיד טוב לא הייתה לי ברירה לא רצו אותי הייתי חייב כאילו לעזוב. יש דווקא ... לפעמים בחירה חופשית גורמת לבן אדם להרגיש רע כי אז יש לו חרטה תראה אולי זה לא בסדר אולי ההחלטה לא טובה, אולי הייתי צריך לעשות אחרת לכן לפעמים הוא דווקא יעדיף שיכפו את זה עליו. עכשיו השאלה היא ...

... אליעד היא ללמוד להתמודד עם הרגעים הספציפיים שבהם האדם מרגיש רע וחש צורך בתמיכה. דווקא במצבים אלה, האדם חייב להחליט להתמודד לבד, ובכך הוא לומד להרגיש טוב עם עצמו באופן עצמאי, מה שיוביל לזוגיות בריאה ויציבה יותר. איך ליישם ... מדגיש שהצעד הראשון הוא פשוט להיות מודעים ולזהות את הרגעים שבהם מתעוררת התלות הרגשית. ברגע שאדם מודע לכך, עליו להחליט באופן מודע לא לפנות לבן הזוג בכל פעם שהוא מרגיש רע או בודד. עצם ההחלטה והמודעות יוצרות שינוי משמעותי ומובילות לעצמאות רגשית אמיתית. רק לאחר שלב זה, ניתן לשלב תחביבים או פעילויות אחרות, כשהמוקד ... לכך שהוא יכביד על בן הזוג ויתקשה לשמור על הקשר. כלומר, בהתחלה חשוב ללמוד להרגיש טוב עם עצמך לפני שמקבלים החלטה להיות בזוגיות. מה לעשות כדי ללמוד להרגיש טוב לבד גם כשיש זוגיות? לבן אדם שמרגיש תלות בזוגיות ומבקש לדעת ... השני שהבן אדם השני ישלח אותו לעזאזל. עכשיו מפה לשם משם לפה הבן אדם רוצה להתנסות הוא אמר אני החלטתי החלטה אני עכשיו רוצה למצוא דרך להרגיש טוב לבד, עכשיו מה זה אומר לכאורה שהוא צריך להיפרד להגיד אין בעיה ... ללמוד לעשות דברים לבד וכו, אוקי אבל אני אחדד עוד דבר דבר שאני רוצה לחדד זה שהבן אדם צריך להחליט החלטה שבמשך היום כאשר הוא מרגיש צורך ליצור קשר עם הבן או הבת זוג בגלל שהוא מרגיש לבד שם הוא ... יהיה, אוקי למה כי בן אדם מרגיש צורך בקשר עם הבן זוג או בת זוג מה שצריך לעשות זה להחליט החלטה מעכשיו למשך שבוע שבועיים לא משנה מה להחליט החלטה אם הבת זוג נגיד פונה אלי אני עונה לה עונה לה אפילו הרבה לא פונה אלי לא פונה אליה ...

... למות למען אדם אחר, רצון לקבל, להיות אלוהים, לבחור בחיים מהן התרגולות שמציע אליעד כהן כדי להגיע לבחירה חופשית מוחלטת? אליעד כהן מציג דרך חשיבה שמבוססת על תרגולים שמובילים את האדם למצב שבו הוא יכול לבחור את חוויותיו באופן מוחלט. המטרה היא להגיע למקום שבו אין לאדם כל תוצאה או מסקנה קבועה לגבי חייו, ויכולת הבחירה לא מוגבלת על ... את האדם היא על ידי הצגת רעיונות והפוכים להם עד שהאדם לא יודע כלום, מה שמאפשר לו בחירה חופשית מוחלטת. זהו מצב שבו כל תיאוריה שהוא בטוח בה מתערערת, והוא מוצא את עצמו במצב של לא יודע כלום, שממנו ... להזדהות גם עם המחשבה שיש דרך וגם עם המחשבה שאין דרך, ויכולת זו מאפשרת לאדם לחוות כל מצב באופן מוחלט. דוגמה מוחשית לכך היא מצב בו אדם יכול להיות מאושר ב - 100 אחוז מזה שהוא לבד או מזה ... דבר - מה לרצות, איך להרגיש, ואפילו אם להיות קיים או לא. השיטה של אליעד מתמקדת בהשגת חופש פנימי מוחלט, שבו כל החלטה היא זמינה, והאדם יכול לשנות את כיוון חייו באופן מיידי. האם זה באמת חופש? כאשר אליעד נשאל אם זהו ... בו. תהליך זה מגיע לשיאו כאשר האדם מכריז שהוא לא יודע כלום, דבר המוביל אותו לשלב של בחירה חופשית מוחלטת ויכולת הזדהות עם כל רעיון או חוויה. האם ניתן באמת לבחור הכל, עד לרמת הקיום העצמי? המצב שבו אדם בוחר את קיומו או את חוויותיו הוא מה שמציג אליעד כהן כבחירה חופשית מוחלטת. הוא מתאר מצב שבו אדם יכול להחליט אם להיות קיים או לא, וזו יכולה להיות חווייתו האישית אף אם הוא מודע לכך שהוא קיים. מהי הבחירה החופשית המוחלטת? איך תרגול אינטלקטואלי משפיע על רגשות? מהו חופש פנימי? איך להגיע למצב של לא יודע כלום? האם סבל הוא ... מבהיר שהאדם לא חייב לסבול, אלא חייבת להיות לו האופציה לבחור אם הוא רוצה לסבול. זאת אומרת, יש אפשרות להחליט איך להרגיש, ולפי הבחירה הזו האדם יכול להחליט אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע. האם אפשר לבחור הכל, עד לרמה של להיות קיים או לא קיים? אליעד מסביר שהאדם יכול להחליט בחוויה שלו מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה, מה הוא חושב, ואפילו אם להיות קיים או לא. הוא מתאר ... מה לשנוא ואיך לפעול. הוא יכול לעשות כל דבר, להיות הכי הגיוני או הכי לא הגיוני, להיות נעול על החלטה אחת ואז פתאום להחליט את ההיפך הגמור. האם זה לא מצב של מחלת נפש? אליעד אומר שזה דווקא נראה כמו מחלת נפש, חוסר ... שפיות או מחלת נפש, אך מהצד הזה זו יכולה להיות מחלת נפש הכי בריאה, כי האדם רוכש חופש פנימי מוחלט. למה חשוב לערער על הידיעות שלנו? כיצד תרגול אינטלקטואלי יכול להשפיע על התהליך הרגשי? מהי המשמעות של להרגיש חופשי ... לרצות לסבול. הוא לא חייב לסבול, אך הוא חייב את האופציה לרצות לסבול. האופציה לבחור מה האדם מעדיף. הוא מחליט האם אני רוצה עכשיו להרגיש טוב או להרגיש רע, והוא עכשיו מחליט מה הוא מרגיש. ולא רק שהוא מחליט מה להרגיש, יש לו בחירה גם מה לרצות, מה לחשוב, וגם בחירה האם להיות קיים או לא. בתוכו הוא ... הכל. בחוויה שלך אתה בוחר האם להיות קיים או לא להיות קיים. אפילו שאתה יודע שאתה קיים, אתה יכול להחליט אני לא רוצה להיות קיים ולכבות את זה. שאלה: המצב שאתה אומר שאתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה? ... הוא יכול לרצות, לא לרצות, יכול לאהוב, לא לאהוב, לעשות דבר הגיוני לא הגיוני, יכול מה שהוא רוצה. וכשהוא מחליט דבר אחד, הוא יכול להחליט שבשום אופן הוא לא יחליט אחרת, ואחרי שנייה להחליט בדיוק הפוך. זה נקרא מחלת נפש, אדם לא יציב, אז מה? זאת מחלת נפש הכי בריאה. אני רוצה להסביר ...

... הולכים עד הסוף במבצעים הצבאיים? אליעד מציין שהבעיה המרכזית במבצעים כמו עמוד ענן או עופרת יצוקה היא חוסר הרצון להחליט באופן מוחלט מה רוצים להשיג. הממשלה לא באמת מחליטה האם היא רוצה לחסל את האויב או להגיע לפתרון סופי אחר, ולכן המצב חוזר על עצמו שוב ושוב. הדבר משקף את חוסר ההחלטה אצל האדם עצמו, כאשר הוא מתמודד עם פחדיו ורגשותיו: הוא לא בטוח אם עליו להילחם בהם עד הסוף או לקבל אותם ולהשלים איתם. למה קשה להחליט לפגוע בחפים מפשע? אליעד מסביר שהקושי להחליט לפגוע בחפים מפשע מבטא קושי פנימי של האדם לפגוע בחלקים מסוימים בתוכו, גם אם הם מפריעים לו. הרצונות הטובים ... בתוכם או מסתירים את החלקים המזיקים. מהי מלחמה אווירית בתוך האדם? מלחמה אווירית, לפי אליעד, היא מצב שבו האדם מחליט חד - משמעית להילחם בכל מחשבה שלילית, ללא הבחנה וללא היסוס. האדם לא מחכה עד שהמחשבות יגיעו אליו, אלא תוקף אותן מראש, ללא רחמים. זוהי גישה פנימית החלטית שנועדה לחסל את מקור הסבל, גם אם פירוש הדבר לפגוע בחלקים פנימיים שעלולים להיראות חפים מפשע, אך למעשה מאפשרים למחשבות השליליות להסתתר ולהתקיים. האם יש דרך לנצח את הטרור? אליעד מדגיש שהאדם חייב להחליט בין שתי אפשרויות קיצוניות: או ללכת למלחמה עד הסוף, או להיכנע ולהשלים עם המצב הקיים. אי אפשר להמשיך כל הזמן במצב ביניים, כי הדבר מוביל לסבל מתמשך. הוא משתמש בדוגמה של חמאס וישראל: אם ישראל באמת הייתה מחליטה חד - משמעית איך לפעול, היא הייתה משיגה את מטרותיה. כך גם האדם, חייב להחליט איך להתמודד עם הפחדים והספקות שלו בצורה חד - משמעית וברורה. איך הרצונות הקטנים מגנים על הפחדים הגדולים? אליעד ... הם החפים מפשע הפנימיים, ואדם שמסרב לפגוע בהם למעשה מאפשר לפחדים הגדולים לשרוד ולהמשיך להציק לו. מדוע האדם אינו מחליט ללכת עד הסוף עם החלטותיו? אליעד טוען שהאדם לא הולך עד הסוף עם ההחלטות שלו, משום שבתוכו קיימים כוחות מנוגדים שרוצים דברים שונים. בדומה למדינה שצריכה להחליט בין ביטחון לכלכלה, אדם צריך להחליט בין מטרות סותרות. חוסר ההחלטה נובע מהרצון להרוויח משני הצדדים, מה שמוביל בסופו של דבר להפסד בשני התחומים גם יחד. למה הגנה אינה הפתרון ... נגד דיכאון או חשיבה חיובית זמנית - רק דוחה את ההתמודדות האמיתית ולא פותרת את הבעיה. מה לעשות כאשר מחליטים להילחם? כשמחליטים להילחם, אומר אליעד, חייבים ללכת עד הסוף. אסור להתפשר או להשאיר ספקות. הדבר נכון הן ברמה הפנימית של האדם ... אירוע חיצוני, כמו המבצעים הצבאיים בישראל, הוא רק השתקפות של המאבק הפנימי של האדם. הפתרון לכל קונפליקט חייב להיות החלטי וחד - משמעי, ללא ספקות או היסוסים. רק כך אפשר להשיג שקט אמיתי ויציב, הן במציאות הפנימית והן במציאות ... מבצע עמוד ענן משמעות רוחנית איך להתמודד עם פחדים? האם אפשר לנצח את הטרור? מלחמה או שלום פנימי? כיצד לקבל החלטות חד - משמעיות? הגנה או התקפה? מהם חפים מפשע פנימיים?