קבלה עצמית יוצרת אהבה עצמית.

קבלת הזולת יוצרת אהבת הזולת.

קבלת המציאות יוצרת אהבה למציאות.

קבלה מאפשרת לאדם את היכולת להכיל בתוכו את הצד השני.

מהי מהותה של קבלה ויכולת הכלה?

תשובה:

קבלה אפשרית רק כאשר יש הבנה.

כאשר השכל של האדם מבין באמת את הצד השני, הרי שהוא מסוגל להכניס לתוכו גם את הצד השני.

כאשר האדם מבין את עצמו באמת, הוא מסוגל לקבל את עצמו ולאהוב את עצמו כפי שהוא ללא שום שינוי.

כאשר האדם מבין את ההיגיון של המציאות בשלמות, הדבר הזה יוצר אצלו אהבה אין סופית למציאות.

כאשר ההבנה היא רק חלקית ואינה מלאה, כאשר ההבנה אינה מגיעה עד לשורש הראשון של הצד השני, הרי שאין אפשרות לקבלה מלאה של השונה.

אם האדם אינו מסוגל לקבל את המציאות כפי שהיא, הרי שהוא לא מבין את המציאות.

האדם אינו מבין את הסיבה האמיתית והטובה באמת שבגללה הכל קיים, ומשום זה הוא אינו מסוגל ליהנות מהרגע הזה כפי שהוא.

כאשר האדם אינו מבין את עצמו בשלמות, הרי שהוא כל הזמן כועס על עצמו.

אם היה האדם מבין את עצמו בצורה מלאה = מבין את הסיבה האמיתית שבגללה הוא כפי מה שהוא, הרי שהוא היה אוהב את עצמו ללא שום תנאי.

אם האדם אינו מסוגל לאהוב אדם אחר ששונה ממנו, הרי שגם שם יש חוסר הבנה.

אם האדם באמת מבין את ההיגיון של הצד השני, אז מדוע הוא חושב שהוא טועה?

ז"א אדם לא יכול לומר שהוא מבין את הצד השני, אבל הוא חושב שהוא טועה. כי אם אתה באמת מבין את הצד השני, אז מדוע אתה חושב שהוא טועה? מה השורש של הטעות שלו? מדוע הוא לא מבין את מה שאתה מבין?

ואם אתה מבין מדוע השני אינו מבין את מה שאתה מבין, אז כיצד בדיוק אתה יכול לכעוס עליו וכיו"ב?

כאשר האדם באמת מבין את צורת המחשבה של האדם השני, במקרה כזה הוא מסוגל לקבל כל אחד.

ברמה המעשית, איך יוצרים קבלה שתיצור אחריה אהבה?

תשובה:

על ידי חיפוש השורש הראשון של הצד השני.

על האדם לקחת אירוע כלשהו של המציאות, מחשבה כלשהי של עצמו / של מישהו אחר, ולנסות לחקור את השורש שלה.

לחקור את השורש = לשאול מדוע הדבר הוא כפי שהוא ולא ההפך שלו?!

למצוא את השורש = לאתר את הגורם הפנימי ביותר שבגללו הדברים כפי שהם...