הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ... הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה ... אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, ... קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמא הפשוטה ... כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום ... ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים ... עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמא: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בד"כ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ... בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמא הנ"ל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמא של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס ... והילד שאוהב לשחק עם בובות מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמא, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון ... ההתבגרות של הילד תתרחש הרבה יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום ... בשילוב של צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ה
050-3331-331