במאמר הזה נדבר על נושא שותפויות במובן הפשוט שלו, ולאחר מכן נסביר את המשמעות הרוחנית של העניין. ואם נתבונן על עניין השותפויות, נראה כי בעולם שלנו יש המון שותפויות שונות. כגון לדוגמא שותפות זוגית משפחתית לצורך ניהול קשר זוגי והקמת משפחה, או שותפות עסקית לצורך הקמת עסק וכיו"ב.

והסיבה שיש בעולם שלנו שותפויות שונות, היא משום ש"טובים השנים מן האחד". דהיינו, האדם כוחו מוגבל. ולמרות שכוחו של האדם מוגבל, הרי שרק כוחו האישי של האדם כאדם בודד, רק הוא מוגבל. אבל עדיין יש לאדם את הכוח ואת היכולת והאפשרות ליצור שותפות כלשהי עם כוחות אחרים, כדי להיעזר בהם להשיג את המטרות שלו.

ומצד האמת, כל שני כוחות בעולם שנעזרים זה בזה, הרי שגם כאן יש סוג של שותפות. וכאשר האדם נוסע לדוגמא ברכב, הרי שהרכב עצמו הוא ביטוי של שותפות. משום שהאדם בעצם לקח המון חלקים שונים, שהם כשלעצמם הם חסרי כל משמעות. והאדם הרכיב אותם בצורה מסוימת, דהיינו, יצר שותפות בין החלקים השונים של הרכב, ועל ידי זה נוצרה שותפות בין חלקי הרכב, וכך נוצרה עבור האדם היכולת לנסוע ברכב.

וכיו"ב כל המכשירים השונים שיש בעולם, הרי שהם ביטוי של שותפות בין החלקים השונים של אותו הדבר. וכאשר האדם נועל נעליים כדי ללכת בצורה יותר נוחה, הרי שבעצם גם כאן יש סוג של שותפות. בין האדם לבין הנעליים שלו. וכיו"ב כל דבר שמשרת את האדם, הרי שיש בינו לבין האדם סוג של שותפות.

כך שבעולם שלנו ניתן למצוא אין סוף שותפויות שונות. כאשר המטרה העיקרית של השותפויות השונות שיש בעולם, היא כדי ליצור מציאויות שונות, שאם לא התקיימה מערכת היחסים והשותפות בין הכוחות השונים, הרי שאותה המציאות לא הייתה נוצרת. ובכך בעצם הבהרנו, מהי תכליתן של השותפויות השונות שיש בעולם.

ואם נתבונן נראה, כי למרות שלאיחוד כוחות משותפים יש המון יתרונות, עדיין יש הרבה בני אדם שמעדיפים בנושאים מסוימים, להימנע מלהיות בשותפות. ואם ניקח לדוגמא את המישור העסקי, הרי שישנם הרבה אנשי עסקים, שהם מנהלים סוג של "הצגת יחיד", והם דווקא מעדיפים לעבוד לבד בלי שותפים שונים.

ולכאורה, מאחר שכל העולם שלנו מונע על ידי שותפויות שונות של כוחות שונים, א"כ נשאלת השאלה, מדוע בעצם ישנם בני אדם שמעדיפים לעשות דברים מסוימים בלי שותפים?

והעניין הוא, כי אם נתבונן על העולם נראה, כי לא כל השותפויות עולות יפה ולא כל השותפויות מצליחות להתקיים. לדוגמא, לא ניתן לנהל וליצור שותפות בין מים לבין שמן. ואם ננסה ליצור שותפות בין האש לבין המים, אחד מהם יתגבר על חברו, ויבטל את הישות של חברו. וכאשר שני רכבים שנוסעים בכביש מנסים ליצור שותפות, הרי שזה יוצר תאונת דרכים. כך שלא תמיד כל צורת שילוב של שני כוחות, מובילה באמת למציאות שטובה יותר עבור רצונו של האדם.

ולכן, לא תמיד רוצה האדם לעבוד עם שותפים. ולפעמים נוח יותר לאדם מסיבות אישיות שלו, לעבוד דווקא בלי שותפים. כי לא תמיד כל שותפות יכולה לעזור לאדם. וכאשר האדם רץ, אם נצרף אליו שותף בדוגמת שק משא, הרי שהשותף הזה יגרום לאדם לרוץ יותר לאט. ולפעמים דווקא כוחו של שותף אחד, מחליש את כוחו של השותף השני. כך שיש גם צדדים שלפעמים רצוי להתמודד לבד בלי שותפים.

וכאשר האדם נכנס לשותפות ויוצר שותפות כלשהי, בין אם זו שותפות זוגית או שותפות עסקית, או שהאדם רוכש לדוגמא איזה מוצר חדש שישמש אותו, שגם זה הרי סוג של יצירת שותפות, הרי שחשוב לאדם לשים לב לכך, שהוא לא בטעות מכניס את עצמו לצרה שהוא לא ידע אח"כ איך לצאת ממנה.

כי לפעמים שותפות יכולה להצליח, אבל אח"כ היא יכולה להתברר כטעות וכבעיה שמגבילה את האדם. ולפעמים דווקא אותה חגורת בטיחות של הרכב שאמורה לעזור לאדם, דווקא היא זו שמקשה על המחלצים לחלץ אותו. כך שלפעמים שותפות יכולה להתחיל בטוב, ולאחר מכן להתהפך למשהו שהוא מעיק ומציק.

ולכן, כאשר הטייס נכנס למטוס, אז מלמדים אותו איך להשתמש בכסא המפלט של המטוס. כי מצד אחד השותפות שיש בין הטייס לבין המטוס, היא שותפות מאוד מרשימה. כי הטייס והמטוס ביחד, יכולים לעשות דברים מאוד גדולים, שאף אחד מהם לא יכול לעשות אותם בכוחות עצמו. אבל לפעמים צריך לפרק גם שותפות שהתחילה בטוב. ולכן מראש מייצרים במטוס את כסא המפלט עבור הטייס, כדי שבשעת סכנה יוכל הטייס להתרחק כמה שיותר מהמטוס.

והמשמעות של זה היא, שכאשר האדם נכנס לשותפות כלשהי, עליו להבין שלמרות ששותפות יכולה להביא לו הרי תועלת, הרי שיכול להיות שבעתיד הוא ירצה לפרק אותה. בדיוק כמו תהליך גירושין לקשר זוגי, או פירוק חברה לקשר עסקי. וכאשר האדם נכנס לשותפות, הרי שהתועלת שהשותפות מביאה לו, בד"כ היא יוצרת איתה גם תלות. בין אם זה תלות כספית, או תלות רגשית וכיו"ב.

ומי שהוא חכם שרואה את הנולד, ומי שהוא חכם שעיניו בראשו, הרי שבטרם שהוא נכנס לשותפות כלשהי, הוא תמיד מתבונן היטב גם על האפשרות של פירוק השותפות. כי מי שהוא כסיל שהולך בחושך, הוא יכול לדוגמא לקחת לעצמו משכנתא גדולה, בלי לחשוב מראש על זה שאולי בעתיד הוא לא יוכל לשלם אותה. אבל מי שעיניו בראשו, אז כאשר הוא לוקח לדוגמא משכנתא וכיו"ב, הוא מראש לוקח בחשבון שאולי יהיו לו בעיות בהמשך הדרך.

וכאשר האדם נכנס לשותפות, אם הוא לא מתבונן גם על מה יקרה במידה והוא ירצה בעתיד לפרק את השותפות, הרי שהדבר דומה לאדם שמתנדב מרצונו החופשי להיכנס לכלא, כדי ליהנות שם מאיזה ארוחה טובה. כי האדם הזה הוא רואה כרגע רק את הארוחה הטובה שעומדת אל מול עיניו, אבל הוא שוכח שבסוף הוא גם יצטרך לשלם את החשבון.

והמשמעות המעשית של זה היא, שהאדם בהחלט יכול להקים וליצור שותפויות שונות. כגון שותפות זוגיות או עסקית, או לרכוש עבור עצמו דברים שונים, שגם זה סוג של שותפות, אבל תמיד על האדם לוודא שכאשר הוא נכנס לשותפות, הרי שהוא יודע מראש שהוא גם יכול לבחור לנטוש את השותפות. כי אחרת האדם דומה למי ששם אזיקים על ידיו למטרת משחק, אבל זורק את המפתחות של האזיקים לים.

ומי שהוא חכם, הוא תמיד מסתכל על הסוף של כל הדברים. וכאשר האדם מסתכל על הסוף, הוא מבין שכל דבר ודבר שיש לו, סופו להילקח ממנו. ואם הדבר לא יילקח ממנו, אז הוא יילקח מהדבר. אבל האדם בכל מקרה לא יכול להמשיך להיצמד לדברים שלו לנצח. ובסופו של התהליך, האדם בכל מקרה יאלץ לעזוב אחר כבוד את כל רכושו וכולי.

וגם כאשר האדם עדיין חי, הרי שאף אחד לא מבטיח לו שכל מה שיש לו כרגע, יהיה שלו גם בעתיד. כי המציאות משתנה כל הזמן. ומה ששייך לאדם היום, לא בהכרח יהיה שייך לו מחר.

ולכן, מי שהוא חכם, אז כאשר הוא משקיע מאמצים שונים להשיג דברים שונים בחייו, הוא זוכר תמיד שלמרות שהשותפות שלו עם הדברים היא מאוד יפה, הרי שבסופו של דבר השותפות הזו תתפרק. ועל ידי זה בבא היום אם וכאשר הוא יאלץ לפרק את השותפות, הרי שהדבר הזה לא יצור אצלו טראומה גדולה, כי הוא כבר צפה את זה מראש.

בדיוק כמו שכאשר האדם אוכל, הוא לא בטראומה מכך שאחרי כמה שעות הוא שוב פעם רעב. כי האדם ידע מראש שלמרות שהאוכל משביע אותו עכשיו, הרי שבעוד כמה שעות הוא יצטרך לאכול שוב פעם. והאדם מצליח ליהנות מהאוכל של עכשיו, למרות שבעוד כמה שעות הוא כבר יודע מראש שהוא יצטרך לאכול עוד פעם.

ובנוסף על כל זה, הרי שאם האדם היה אוכל רק פעם אחת בחייו ולאחר מכן הוא לא היה צריך יותר לאכול, הרי שממילא האדם לא היה יכול ליהנות מטעמים שונים של מאכלים שונים. ודווקא בזכות זה שהשותפות שיש בין האדם לבין האוכל, היא לא מחזיקה לאורך זמן, אלא היא טובה רק לכמה שעות, דווקא הדבר הזה מאפשר לאדם ליהנות בכל פעם מאוכל חדש.

ונמצא אם כן, כי כאשר שותפות לא מחזיקה מעמד, זה לא בהכרח רע. כי האדם יכול ליהנות מהארוחה של עכשיו, ואח"כ ליהנות מארוחה נוספת. והאדם יכול ליהנות מהשותפות שיש לו עכשיו, ואח"כ אם השותפות תמצה את עצמה, הרי שאדרבה זה לא דבר שלילי, אלא זה דבר חיובי שמאפשר לאדם למצוא חוויה אחרת.

ואם האדם לא זוכר מראש שבחיים הכל זמני, אז כאשר שותפות כלשהי מתפרקת אצלו, אז הוא נכנס לסוג של טראומה. והוא מרגיש מנותק, תלוש, בודד, לחוץ וכיו"ב. ועד כדי כך שלפעמים כאשר מתפרקת לאדם שותפות כלשהי, כגון שותפות זוגית או כספית, האדם...