אם נתבונן על עניין הדיבורים של העולם, נראה שכל העולם כולו מלא בדיבורים שונים על נושאים שונים. ורוב הדיבורים שבעולם, נראים כשונים זה מזה. דהיינו, כלפי חוץ אפשר לראות שרוב הדיבורים של העולם, עוסקים בנושאים שונים זה מזה.

וכאשר אנחנו אומרים דיבורים, הכוונה היא גם לדיבורים ממש, אך גם לשירים, וגם לספרים, וגם לכל סוגי התקשורת, וגם לאומן שיוצר יצירת אומנות, שדרכה הוא מדבר. ואפילו המחשבות של האדם לעצמו, גם הן סוג של דיבור אישי של האדם עם עצמו. והעולם כולו מלא בדיבורים שונים כל הזמן.

ומי שיסתכל בעין אמיתית על פנימיות הדיבורים שיש בעולם, הוא יגלה שכל הדיבורים של העולם, כולם עוסקים באותו הנושא. ולא רק שכולם עוסקים באותו הנושא, אלא שכולם אומרים את אותו הדבר בצורות שונות. וגם כאשר שני בני אדם מתווכחים אחד עם השני, וכל אחד אומר אחרת מחברו, הרי ששניהם אומרים את אותו הדבר, רק שהם לא מבינים מספיק טוב את עצמם, ולכן נדמה להם שהם לא מסכימים זה עם זה.

והדבר דומה לילד קטן, שעדיין הוא לא יודע לדבר היטב והוא עדיין לא מכיר היטב את שפת הדיבור, שהוא יכול לומר דבר אחד, למרות שבפועל הוא מתכוון לדבר אחר. והילד הקטן יכול לומר שכואבת לו היד, כאשר הוא בכלל מתכוון שכואבת לו הבטן וכיו"ב. והילד הקטן שלא מבין היטב את משמעות המילים שהוא מדבר, על ידי זה הוא יכול לומר דבר אחד, ולהתכוון לדבר אחר.

וכל הדיבורים של כל בני האדם בעולם, וכל הפעולות של כל בני האדם בעולם, הם כולם דיבור וביטוי של הנקודה הפנימית שיש בתוך כל אדם. כי בתוך כל אדם בעולם יש נקודה פנימית כלשהי, שהיא זו שמניעה את האדם, ושמתוכה האדם פועל. וכל פעולה ופעולה של האדם, וכל דיבור וכל מחשבה של האדם, זה הכל נובע מהנקודה הפנימית ביותר שיש לאדם.

וכאשר האדם מדבר על כל נושא, וכאשר האדם מביע את דעתו, וכאשר האדם עושה כל דבר ודבר, הכל זה ביטויים שונים של הפנימיות של האדם.

ומי שהוא מודע לנקודה הפנימית ביותר שלו, הוא מבין היטב את משמעות הדיבור שלו, וכאשר הוא אומר משהו, הוא מחובר לשורש הפנימי שלו. אבל, רוב בני האדם בעולם, למרות שהם מונעים ופועלים על פי הנקודה הפנימית ביותר שלהם, שהיא נקודת התת מודע ונקודת שורש הרצונות ושורש המחשבות, רוב בני האדם בעולם, לא מודעים לנקודה הפנימית שלהם.

וכאשר האדם אומר איזה דיבור, בפועל הוא מבטא את הנקודה הפנימית שלו, שהיא לעולם לא משתנה. וכלפי חוץ נדמה לאדם שבכל פעם הוא אומר משהו אחר, למרות שבאמת כל הדיבורים של האדם, הם ביטוי של אותו הרעיון הפנימי שלפיו פועל האדם.

והדבר דומה לאדם חולה שנאנח מכאבים. שהוא משמיע קולות שונים. וכל הקולות כולם הם ביטוי לכאב שלו. והדבר דומה גם לאדם שנמצא במצב כלשהו של לחץ, שכל ההתנהגות שלו היא ביטוי לכך שהוא נמצא בלחץ. ולמרות שלאדם עצמו נדמה שהוא עושה דברים שונים, בפועל הוא כל הפעולות שלו הן פעולות שמהותן היא לבטא את הלחץ.

וכל אדם בתוך תוכו רוצה דבר מסוים. והדבר הזה בא לידי ביטוי בכל הדיבורים השונים של כל בני האדם בעולם. וכל הרצונות של כל בני האדם בעולם, כולם נובעים מצורת הסתכלות מסוימת על העולם. כי אם בני האדם בעולם היו חווים את המציאות אחרת, הרי שגם הדיבורים שלהם היו שונים. וכל הדיבורים שבעולם, הם ביטוי לצורת התפישה של בני האדם את המציאות.

ולכל צורת מחשבה בעולם יש שורש. וגם התפישה של בני האדם את המציאות, גם לה יש שורש. כי יש אמת אחת. שחלק ממנה בא לידי ביטוי בצורת התפישה של בני האדם את המציאות. וכל הדיבורים שיש בעולם, וכל המחשבות והרעיונות שיש בעולם, הם כולם ביטויים שונים, של אותה האמת האחת של המציאות.

ומי שיודע את האמת הפנימית ביותר של המציאות, הוא שומע ומבין היטב את הדיבורים שיש בעולם. כי הוא רואה את השורש של הדברים, ואת הצורה החיצונית והסופית שלהם, שנראית כנפרדת זו מזו. וכלפי חוץ הדברים נראים שונים. אבל מי שהוא חכם אמיתי שמבין את פנימיות הדיבורים שבעולם, הוא מבין שכל הדיבורים בעולם, כולם מדברים על אותו הדבר...