בחירה חופשית / דטרמיניזם / רצון חופשי - האם יש בחירה חופשית? מהי האמת? דטרמיניזם. בחירה חופשית. האם באמת ולמי באמת יש בחירה חופשית? כפי שכבר ביארתי (כאן, וגם כאן), המהות של הבחירה החופשית היא, רצון יוצר עשייה. וכאן נחדד את העניין הזה. הבחירה החופשית נוצרת רק בגלל שהאדם ממוקד בעשייה שלו ולא ברצון שלו. ז"א הסיבה שנדמה לאדם שיש לו בחירה חופשית, היא רק משום שהוא ממוקד במה שהוא עושה ולא במה שהוא רוצה. הסבר: כאשר האדם עסוק כל הזמן בלעשות דברים במקום בלחשוב על מה שהוא עושה, במקרה כזה נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה. ומדוע נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה? משום שהוא מרגיש שהוא עושה את מה שהוא רוצה. בחירה חופשית = רוצה עושה, לא רוצה לא עושה. כל זה כמובן נכון, ובאמת האדם בוחר לעשות את מה שהוא רוצה. אז היכן התרמית? העניין שהוא שהאדם בוחר לעשות את מה שהוא רוצה ואכן עושה אך ורק את מה שהוא רוצה, אך הוא לא בוחר את מה שהוא רוצה שיוצר ומוביל את האדם אל מה שהוא עושה. העניין הנ"ל מנפץ את הגאווה המטופשת של האדם לחלוטין, ולכן האויב הגדול ביותר של האדם להבין את ... לאדם להאמין שהוא משהו ממשי, כדי שהאדם ימשיך לסבול. לכן האגו לא מוכן לקבל את זה שהוא כלום, ולכן הוא מתעקש לגרום לאדם להשלות את עצמו שהוא בוחר לעשות משהו. כדי להבין את העניין הזה לעומק וכדי להבין אותו באמת, על האדם להסתכל על העניין בעין אמיתית בלבד וללא שום שיקול של אגו כלשהו. הנושא הוא די פשוט. האדם בוחר מה לעשות. האדם עושה את מה שהוא רוצה ויכול שלא לעשות את מה שהוא לא רוצה. אך האדם לא בוחר מה

בחירה חופשית - איזו ישות בוחרת בחירה חופשית? האם יש בחירה חופשית? הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית, וזהו נושא רחב. וניתן נקודת מבט להסתכלות, בה ניתן לאדם להתבונן על הנושא של הבחירה החופשית ומי שרוצה להבין את הבחירה, למי יש למי אין בחירה והאם יש בכלל בחירה, צריך להבין את שורש הבחירה החופשית, ויש כמה שורשים לנושא הבחירה החופשית ואחד השורשים של השאלה זה הבנת האני של הבן אדם. ניקח אדם שצייר ציור, נשאלת השאלה, מי צייר את הציור, האם היד ציירה את הציור, האם האדם צייר את הציור, האם ... שהציור בכלל בחר להיות מצויר. והיבט נוסף, עניין הבחירה החופשית, הוא הגדרת האני, לו יצויר שלעט שהאדם כותב בו היתה תודעה עצמית, היה אומר, איזה ציור יפה ציירתי!!!! האם זה אפשרי? אולי... ואילו ליד היתה תודעה עצמית, האם ... להתבונן על האני הזה, מי זה האני הזה, לפי מה האדם בוחר בחירות? מאיפה באות החלטות? אדם יגיד ממני, אבל מי זה, צריך להתבונן. ויש הרבה רמות של אני ועל האדם לבדוק, מי גורם לכך שתגיד אני, האני, הרצון של האדם, הוא חלק מכוח גדול יותר הכוח הזה הוא זה שמחליט מה הרצון שלך, ההחלטות והבחירות, זה שהאדם מרגיש שזה הוא, שברמה מסוימת, נכון גם האדם מחליט, ויש עומקים רבים בנושא האני. נאמר שהאדם חולם, נמצא בתוך חלום, ובתוך חלום יש הרבה אשים, ובתוך החלום האדם חושב שיש לו בחירה חופשית, אבל האם יש לו בתוך החלום בחירה חופשית? לא מי שחולם מחליט, אולי יש להן בחירה, אבל מצד הישות החולמת, הישות שבחוץ, היא בוחרת. האדם מתבונן לצורך העניין ומבין שהוא אומר אני למציאות, כמו שהיד אומרת אני היא מתכוונת לאדם. האם מההבנה של האדם שהוא המציאות, האם אז יש לו בחירה חופשית? זה לא ברור מאליו. גם אם האדם אכן מתכוון למציאות כולה שהוא אומר אני, האם עדיין זו בחירה שלו? תמיד נוכל לשאול גם אם נניח שהוא האדם המציאות בכבודה בעצמה, הוא עושה איזה פעולה נניח האם המציאות בוחרת מה לעשות? ולמה המציאות בוחרת לעשות את הדבר הזה? כי יכלה לבחור דבר אחר, ואולי זה קרה מעצמו. והדבר המרכזי שצריך להתבונן בו, מי זה האני הזה? מי מחיה את האדם הזה? וגורם לו לחשוב שהוא בוחר, או עושה בכלל משהו. כי אם האדם חלק מישות, הוא לא

בחירה חופשית - האם יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד? הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש הבחירה שיש לאדם. ונאמר שהיינו רואים בובה על חוטים, והאם היינו אומרים שהבובה על החוטים יש לה בחירה לעשות מה שהיא רוצה, ורובם יגידו שמישהו מזיז אותה, ומי שלא יודע כי מזיזים אותה, יחשוב אולי שהיא זזה מעצמה. ואם נראה רובוט, האם הוא בוחר לעשות את שעושה? או שמישהו מפעיל אותו ויכולים להגיד, אין לו חוטים, אבל יש לו תדר של חשמל שמפעיל אותו. אבל מי שאינו היה יודע על כך היה חושב שאולי יש לרובוט בחירה חופשית לזוז מעצמו. ואם מישהו היה מזיז לאדם את היד, האם האדם בחר להזיז את היד? או אם היינו מזיזים את האדם, האם היינו אומרים שהוא בחר? לא, הזיזו אותו. ומה שאני בא לאמר, מי אמר והחליט שיש לך בחירה חופשית? האם אתה חושב שאתה בוחר, שאף אחד לא מזיז אותך? ואני לא אומר שיש או אין בחירה, כי באמת יש ואין בחירה בו זמנית אבל אני נותן כאן נקודה למחשבה למי שרוצה לבדוק את נושא הבחירה החופשית. ומאיפה באה הנחת העבודה שיש לאדם בחירה חופשית, כי בעצם הבחירה היא תחושה "האדם יגיד, בטח שאני בוחר, אני מרגיש שאני בוחר", אך האם יש לו באמת בחירה? כמו ילד קטן, שאומר: "אני רואה מולי פיל", האם באמת יש מולו פיל? האם ההרגשה שיש לך בחירה מעידה ברמה אובייקטיבית שיש לך בחירה? כן האדם מרגיש שיש לו בחירה, האם זה באמת אומר שיש לך בחירה בגלל שאתה מרגיש? אתה לא יכול להוכיח, בגלל שלא ראית את מי שמזיז אותך, זה לא אומר שיש לך בחירה. ועכשיו אתן תיאוריה, שלבני האדם אין בכל