לפעמים בן אדם רע לו בחיים והוא נמצא באיזה חרדה נגיד לאבד את מה שיש לו, אוקי נמצא באיזה חרדה כלשהי מה זה חרדה שהוא יפחד שיהיה לו רע בתכלס ואז אחת העצות אומרת "תקשיב למה אתה מפחד לאבד את מה שיש לך אולי תראה את הטוב אולי תראה מה יש לך, בא תראה את הטוב בא תראה מה יש לך".
ש: להסתכל על החצי כוס המלאה.
אליעד: כן שיש בזה היגיון נכון, עכשיו אבל אחד הרעיונות שאמר זה אמר כזה דבר "אוקי תיקח את מה שטוב" אתה בחרדה מכך שאולי בעוד מאה שנה, אוקי נגיד בן אדם בחרדה מכך שיום אחד נגיד הוא יפסיד את כל הרכוש שלו ולא יהיה לו כסף ואז אומרים לו "למה אתה מתמקד בזה אולי תראה את זה שיש לך ויש לך זה וזה, אולי תתחיל להגיד תודה על מה שיש לך". אוקי מה הבעיה בעצה הזאת?
ש: שעדיין נשאר מהחיסרון.
אליעד: שמה הבעיה? שמה דבר.
ש: זה לא גורם לו לחשוש מעדיין לאבד את הכל זה משאיר לו את הבעיה.
אליעד: אוקי סבבה איזה עוד בעיה יש בעצה הזאת, מה שאמרת זה נכון אבל תקצין את זה יותר למה העצה הזאת.
ש: זה מעצים לו אפילו.
אליעד: נכון למה?
ש: כי הוא נצמד עכשיו לזה שקודם הוא היה אמור כאילו להחליש את זה, מה קרה עכשיו תראה כל הזמן את זה תראה שיש את הבעיה תראה יש לך מלא כסף תראה.
אליעד: אז אני בדיוק רציתי לחדד את הנקודה הזאת כשבן אדם אומר "טוב בוא אני בכלל", כמו שמישהו אומר לי "אני בכלל צריך להגיד תודה על מה שיש לי" אבל אדוני זאת בדיוק הסיבה שאתה בחרדה כי אתה אומר תודה על מה שיש לך, הרי שאם אתה אומר תודה אתה בעצם שותל לעצמך מחשבה בראש שאם לא יהיה לך את זה אז זה רע, אתה לא יכול להגיד תודה על משהו שלא נותן לך שום דבר טוב.
מישהו מביא לך אוויר אתה אומר לו תודה? מה תודה לא נתת לי כלום ואז אתה גם לא מפחד שהוא ייקח לך, הוא אומר לך "אני אקח ממך אוויר" אתה אומר לו "קח את האוויר מה אכפת לי יש אוויר אחר" אבל מה שאני מנסה להגיד שכשבן אדם מתמקד בטוב ומה שיש לו "בוא נגיד תודה על מה שיש בוא נתמקד במה שיש, תודה על זה ותודה על זה" הוא מגדיל את החרדה או גם מגדיל את החרדה.
למה כי תודה להודות על מה שיש להגיד "אלוהים תודה לך ש..." זה בעצם לדחוף לעצמך מחשבה למוח "אוי ואבוי אם לא יהיה לי את זה" וככל שאתה מודה יותר על משהו ככה אתה בעצם שותל לעצמך מחשבה במוח שאם לא יהיה לך את זה יהיה לך רע ולכן דווקא זה מגדיל את החרדה ולא מקטין אותה. ולכן מי שיש לו חרדה ורוצה לצאת ממנה אז בהקשר הזה צריך להפסיק להגיד תודה, מעכשיו קח את כל הדברים הטובים שיש לך בחיים ובוא תראה איך אתה יכול להגיד לאלוהים לא תודה "תקשיב לא צריך את זה ולא צריך את זה לא צריך כלום".
ואם אתה תגיד לא תודה אז אתה תצא מהחרדה בדיוק הפוך כי הפחד הוא לאבד את מה שיש לך אז אולי תפסיק להגיד תודה, צריך לבדוק על איזה דברים אתה מודה שיש לך אותם בחיים "תקשיב אני מודה על זה ומודה על זה על הבריאות מודה על זה" יפה, בוא עכשיו תביא את עצמך למצב שאתה מסוגל להגיד לאלוהים "תקשיב לא תודה לא צריך אין לי צורך בזה" או "תקשיב זה לא משנה לי" אם תהיה מסוגל להגיד לא תודה על מה שיש לך אז תהיה לך פחות חרדה אבל אם אתה אומר תודה ותודה אתה שוטף לעצמך את המוח שאתה חייב שיהיה לך ואז אתה נכנס יותר לחרדה...