מי שיתבונן בעניין יראה, כי לפשטות יש צדדים שונים. מצד אחד אין דבר יותר טוב מאשר הפשטות. כאשר האדם באמת מחובר לפשטות, הרי שהסיכוי שלו להיפגע קטן יותר. כאשר האדם חי בצורה פשוטה, הסיכוי שיהיה חסר לו משהו קטן יותר. ככל שהדרך לעשות משהו פשוטה יותר, כך קל יותר לעשות אותה. וככל שהחיים פשוטים יותר, כך יש פחות שינויים וכך הכל יותר רגוע.

אלא, שקיים גם הצד השני. והוא, שדווקא המורכבות וחוסר הפשטות, היא זו שנותנת את הטעם לחיים והיא זו שמאפשרת לעולם להשתנות ולהתפתח כל הזמן. אם הכל היה פשוט וקל, הרי שהאדם היה משיג את הכל ואז לא היה לו להיכן להתקדם. ואדרבה, לפעמים החיים יותר מעניינים, דווקא כאשר האדם צריך להתמודד עם דברים מורכבים. ודווקא המורכבות גורמת לדברים להיות מעניינים.

אז מה טוב יותר, פשטות או מורכבות?

תשובה: אם נתבונן על העולם שלנו, נראה כי יש בו גם פשטות וגם מורכבות. מצד אחד, בעולם שלנו קיימים דברים מורכבים להפליא ברמת החוכמה שיש בהם. מצד שני כל הדברים האלו עובדים בצורה פשוטה להפליא.

וזה בעצם אומר, כי השלמות היא האחדות שבין הפשטות למורכבות. היינו, שמצד אחד על האדם לנסות לחיות את חייו בצורה פשוטה עם חיבור לעולם ולמה שיש בו בלי מאבקים מיותרים. אך בו זמנית צריך גם שיהיו לאדם מטרות וצריך גם מאמץ וכולי, כדי שיהיה טעם לחיים.

עוד נוסיף ונעמיק: צריך לשלב גם פשטות וגם תחכום, בדיוק כמו המציאות שהיא שילוב של פשטות ותחכום גם יחד...