מה אתה שואל?

ש: אם נגיד אני עושה משהו שהוא די מעניין אותי ופתאום אני מפסיק עם זה, לעשות הפסקה וללכת לאנשהו ולא לחזור וכאילו אני אומר לעצמי למה זה מעניין אותי, למה אני צריך ללכת לשם ולפעמים לחזור

אליעד: אוקי הוא אומר שהוא מתחיל במשהו מסוים שעושה לו טוב ואז הוא מרגיש שהוא רוצה לעשות הפסקה, מה הסיבה, מה השכל שבדבר, מה המבנה של ההפסקה, מה זאת הפסקה?

ש: הפסקה זה לעשות משהו אחר פתאום.

אליעד: ולמה אתה עושה הפסקות?

ש: למה אני עושה הפסקות כי.

אליעד: מה המשמעות של הפסקה.

ש: לצאת ממצב מסוים למצב אחר.

אליעד: אוקי ומה גורם לך לצאת ממצב אחד למצב אחר?

ש: כי אני לא רוצה את המצב הזה אבל אני איכשהו כן רוצה את זה, כאילו אני אוהב את המצב הזה אבל עדיין אני רוצה לצאת.

אליעד: למה אתה עושה את הדבר שאתה עושה אותו מלכתחילה?

ש: כי יש בו עניין, מעניין אותי.

אליעד: יפה, אוקי אז מה זה אומר, אז רגע מה אתה רוצה, אתה רוצה את הדבר או אתה רוצה את זה שהוא מעניין אותך?

ש: את זה שהוא מעניין אותי.

אליעד: טוב בוא אני אתן לך את התשובה בפשיטות, התשובה היא פשוטה, מה אתה רוצה? להרגיש טוב, כמה אתה רוצה להרגיש טוב זאת שאלה אחרת, עכשיו בכל זאת מה אתה רוצה? להרגיש טוב. עכשיו תראה אתה עושה פעולה שאתה חושב שיש בה יותר יתרונות מחסרונות אלא מה שום דבר לא מושלם ולכן לפעמים אתה עושה הפסקות, מתי אתה עושה הפסקה? כשהחסרונות של הדבר מתחילים להציק לך ואז אתה עושה הפסקה ואז כאילו אתה מתחיל להרגיש שהדבר הזה חסר לך ואז אתה הולך ועושה אותו עוד פעם, אבל אם הוא באמת היה טוב לא היית צריך לעשות הפסקה.

תחשבו בהיגיון אין שום דבר אחד בעולם שאתה יכול לעשות אותו ליהנות ממנו ולעשות רק אותו, כל דבר טוב בעולם אתה תהיה חייב לעשות ממנו הפסקה מתישהו, כל מטרה שלא תשיג תמיד היא תמאס לך מתישהו, אין משהו בעולם שלא תרצה הפסקה חוץ מדבר אחד שהוא מושלם אבל הוא לא נמצא פה בין המטרות הרגילות. אני נגיד הייתה לי מטרה למצוא משהו שכשאני אמצא אותו הוא לא ימאס לי, אתה מבין אבל בעיקרון כל מטרה שלא תציב זה ימאס לך כי יש בזה גם חסרונות, אין מה לעשות, עכשיו אלא מה שאם יש בזה הרבה יותר חסרונות היית עוזב את זה ולא היית חוזר לזה אבל יש בזה גם יתרונות, זה הגיוני לך? זאת אומרת אם אנחנו נסתכל על השכל שבדבר אתה מתחיל לעשות פעולה כי אתה רואה בה את היתרונות הרבה יותר מהחסרונות אבל בתת מודע החסרונות שלה מציקים לך ואז אתה עושה הפסקה, בפרט כשאתה מתחיל לעשות משהו אתה נהנה ממנו ואז אחר כך כשאתה עושה אותו הוא כבר לא חסר לך ואז אתה כבר לא נהנה ממנו. אתה מפסיק ואתה נהנה מזה שאתה לא נצמד לחסרונות שלו ואז הוא מתחיל להיות חסר לך עוד פעם ואז אתה עושה אותו עוד פעם וכו'. הגיוני, מה הבנת?

ש: אם נגיד אני מתחיל לעשות משהו כי אני רואה את היתרונות שלו ולאט לאט אני מתחיל לראות גם את החסרונות שלו, ואז החסרונות שלו מתחזקים ואז אני רוצה לעשות משהו אחר בשביל לא להיצמד לחסרונות שלו ואז כשנמאס לי מהיתרונות של הדבר האחר.

אליעד: וכשאתה מתחיל להרגיש חיסרון לדבר שהפסקת אז אתה חוזר עוד פעם. הבנו את זה?

ש: אפשר שאלה, חשבתי אולי ההסבר הוא כי אם חוזרים על אותה תופעה אולי ההיגיון הוא אחר בגלל שהוא חוזר לצורה ההיא הוא לא חוזר אליה כמו שהוא חווה אותה קודם.

אליעד: ועדיין למה הוא חוזר אליה?

ש: כי עכשיו הוא נהנה ממנה ברמה אחרת, זאת הטענה שהוא נהנה ממנה קודם.

אליעד: אבל זה נכון גם בלי קשר להפסקה בכל רגע שאתה עושה דבר הוא כבר שונה מהרגע הקודם.

ש: כן אבל יכול להיות בזה שהפסיק אז זה גרם לו כאילו.

אליעד: קודם כל הוא מדבר בחוויה שלו שהוא חוזר בדיוק לאותה פעולה, הוא לא אמר שהוא חוזר לפעולה אחרת.

ש: אני מדבר בדיוק על זה, היה תמוהה לי איך זה יכול להיות שאני חוזר לאותו דבר בדיוק שמאסתי בו, איך יכול להיות?

אליעד: אולי זה שיגעון זאת תשובה אפשרית.

ש: מה כזה שיגעון?

אליעד: כזה שיגעון, תגיד לי מה אתה לא יודע שבסוף תמות ואתה בכל זאת מתאמץ לחיות, מה ההבדל, מה אתה אומר איזה היגיון יכול להיות שבן אדם יתאמץ על משהו שהוא יודע שהוא כבר לא רצה אותו, כאילו מה תחליט הרי בכל מקרה זה לא יעשה לך טוב, מה תחליט להתאמץ לחיות אם בסוף בכל מקרה מתים, זאת אותה שאלה מה תחליט?

ש: אתאמץ כי יש הרי חיים, לא הבנתי.

אליעד: כי כרגע הוא נהנה מזה, כי כרגע הוא חושב שזה יעשה לו טוב, "מה אתה לא זוכר שקודם שהיית בזה זה לא עשה לך טוב? לא לא זוכר".

ש: רגע איזו אפשרות הייתה סבירה?

אליעד: למי?

ש: להיגיון.

אליעד: מה האמת, רגע אבל מה האמת, אתה אומר איך יכול להיות שהייתה פעולה שהוא ראה שהיא לא מביאה לו אושר ובכל זאת הוא חוזר לעשות אותה? אתה אומר "לא כנראה שהוא חשב שזה יביא לו אושר כי זאת כבר פעולה אחרת", נכון ולמה זאת לא האמת? כי אם אתה תפעיל את השכל, אם הוא היה מפעיל את השכל הוא היה מבין שאין שום סיבה שהפעולה החדשה תביא לו אושר מה שהקודמת לא הביאה. אם אתה טיפש אז אתה אומר "רגע הפעולה הקודמת לא הביאה לי אושר אולי החדשה תביא לי אושר" אבל אם אתה חכם אתה אומר "מה זה משנה הרי למה הפעולה הקודמת לא הביאה לי אושר? מסיבה מסוימת אז למה שהחדשה תביא לי אושר".

מצד מה שאתה אומר אם הוא מפעיל את השכל עוד קצת, אתה אומר "מה הוא לא הבין שהפעולה הקודמת שהוא עשה זה שעממם אותו אז למה הוא מתחיל לעשות את זה עוד פעם, מה הוא לא יודע שהוא עושה פעולה שהיא לא נותנת לו אושר?".

ש: לא, לא זה הפלא שלי, הפלא הוא איך זה פתאום נותן לו סיפוק, איך אותו דבר שהוא מאס בו איך זה עכשיו נותן לו סיפוק?

אליעד: תשובה כי כרגע הוא רעב, איך יכול להיות שאתה אוכל אוכל ואתה שבע אומרים לך "אתה רוצה עוד?" אתה אומר "לא", מה זה אומר שעה ואתה פתאום אומר "כן אני רוצה עוד, "אה קודם אמרת שאתה לא רוצה עוד" אז איך זה יכול...