הכל לטובה. מהי המשמעות האמיתית של הכל לטובה? ולמה מחר לא יהיה יותר טוב?

הכל לטובה = הכל נעשה כדי לעשות לאדם טוב ברגע הזה.

הכל לטובה = הכל כדי ליצור טוב ברגע הזה ממש.

על האדם לדעת כי הטוב אינו קיים רק בעתיד הרחוק אלא הטוב קיים ממש כרגע בהווה.

על האדם לא להסתפק בכך שהרגע הזה מוביל למשהו טוב בעתיד, אלא על האדם למצוא את הטוב שיש ברגע הזה.

על האדם לא להסתפק ולהתנחם בכך שיש אנשים שנדמה לו שפחות טוב להם ממנו, על האדם לדעת מה טוב באמת במה שיש לו כרגע.

על האדם לא להתנחם בכך שנדמה לו שהיה יכול להיות פחות טוב, על האדם להבין מדוע לא היה יכול להיות יותר טוב!

על האדם לדעת, כי בכל רגע ורגע שקיים, ישנו טוב כלשהו ברגע הזה ממש.

גם אם כל הזמן כולו היה רק הרגע הזה, ללא הרגע הקודם בעבר ו/או הרגע הבא בעתיד אלא רק הרגע הזה בהווה, הרי שברגע הזה ממש יש משהו טוב בלי שום קשר לרגע אחר.

על האדם לחפש ולמצוא את הטוב שיש ברגע הזה כפי מה שהוא ללא שום שינוי.

כאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברגע הזה, חייו מושלמים והוא אינו חסר דבר.

מדוע האדם לא מוצא את הטוב שיש ברגע הזה?

תשובה: משום שהוא מסתפק בדמיון שלו שבעתיד יהיה טוב יותר.

כאשר האדם מדמיין לעצמו שמחר יהיה יותר טוב ומסתפק בכך, הרי שזה מונע ממנו למצוא את הטוב שיש ברגע הזה.

רק כאשר האדם לא מוכן להסתפק בכך שמחר יהיה יותר טוב, רק אז האדם באמת מחפש את הטוב שיש ברגע הזה.

האושר הנצחי והמיוחל נמצא בהבנה של מהו הטוב שיש בכל דבר ובכל רגע.

השלמות, פסגת האושר, היא להיות מסוגל להרגיש את השלמות בכל דבר.

ומשום כך, כדי להשיג שלמות, צריך גם שהרצון יהיה מאוד גדול ובשלמות.

כל זמן שהאדם מוכן להסתפק בכך שמחר יהיה יותר טוב, הרי שהוא לא מספיק מחפש את הטוב שיש כרגע.

כל זמן שהאדם שמח בגלל שמחר יהיה יותר טוב, הרי שהרצון שלו לא מספיק גדול למצוא את הטוב שיש ברגע הזה.

על האדם לדעת שממש ברגע הזה יש טוב אמיתי ובאפשרותו של האדם למצוא אותו.

כאשר טוב לאדם בגלל הרגע הבא בלבד, על ידי זה השמחה של האדם אינה אמיתית. משום שהאדם אינו רואה ואינו מרגיש ואינו נהנה מהמציאות המושלמת כרגע.

כאשר האדם מתנחם בכך שבעתיד יהיה טוב יותר, הרי שזה יכול לכל היותר לעזור לו לא ליפול לעצבות ולייאוש, אך זה לא ממש יכול להביא אותו אל שמחה בשלמות.

רק כאשר האדם מבין מה טוב ברגע הזה ממש, רק זה יכול לגרום לו ממש לאהוב בשלמות את הרגע הזה כפי מה שהוא.

על האדם לא להסתפק בכך שבעתיד יהיה טוב יותר, אלא למצוא את הטוב שיש ברגע הזה ממש.

לשמוח מכך שמחר יהיה טוב יותר, דורש אמונה, משום שהאדם אינו נמצא עדיין בטוב שהוא מאמין שיהיה מחר.

לשמוח מכך שכרגע טוב, לא דורש אמונה, משום שממש ברגע הזה האדם יודע שטוב ומרגיש ממש את הטוב שיש ברגע הזה.

מי שבאמת...