הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, האם באמת הכל לטובה?

כי כולם, או רובם, תמיד אומרים הכל הוא לטובה, תהיה אופטימי, זה לטובתך

והאם באמת כך? וגם אם הכל לטובה זה עצמו אומר שהמציאות גרועה ביותר.

כי אם הכל לטובה, אז אף פעם לא טוב עכשיו.

ומי שרוצה להבין, עליו להבין מה התכלית הסופית של כל הדברים כולם.

נאמר שאדם צריך לטוס, והוא חולה ולא מגיע לטיסה, ואז מסתבר שהטיסה התרסקה.

ומה אומרים אז כל הטיפשים? או החכמים, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה

זה היה לטובה שהיית חולה, כן זה היה לטובה, ובזכות זה לא התרסקת? אבל איפה פה העוקץ

כי האדם חזר עכשיו הביתה, וגילה שההוא חולה במחלה ממארת שיש לו עוד שנים לסבול עם המחלה, ואם היה בהתרסקות, לא היה נשאר כאן עוד שנים בסבל עם המחלה.

ובהנחה שניצלת מאיזה דבר, תבין מה היה יכול להיות אחר כך, כי גם אם מישהו עושה לך משהו טוב, ומתברר אחר כך שזה היה לרעה.

והאדם כל החיים יש אירועים רבים של טוב רע טוב רע, מאושר עצוב מאושר עצוב וכך הלאה

ומי בכלל החליט מה טוב ומה רע? והאם בסוף בכלל מגיעים לנקודה סופית שהיא רק טוב

או נקודה סופית שהכל רע. או גם טוב וגם רע לנצח, ואז אין שום משמעות להגיד שהכל לטובה.

ועל האדם לבדוק את השורש מה התכלית, האם הכל אקראי, אז אין שאלה

ואם יש תכלית, אז לבדוק מה התכלית, כי אנשים חושבים שהם נבראו רק שייטיבו להם

אבל אולי הכל ברא בתכלית רק כדי לעשות רע, לאמלל אותך שתחפש להרגיש טוב.

אולי יש כוח רע, והסיבה שעשה טוב, שירגישו רע, כי אם היה רק רע, לא היו יודעים על טוב כלשהו.

וברמה הלוגית, מסתבר שהעולם הוא רע כי יש חוסר שלמות, הכל חסר, ולאדם תמיד יש תחושה של חיסרון ושרע לו, לכן יותר הגיוני להגיד שהכל רע.

בין כך ובין כך להבין אם הכל טוב או רע, אתה צריך להבין את המציאות הזאת.

והתשובה לשאלה אם הכל לטובה, אז הכל גם לטובה באופן מוחלט, וגם לרעה באופן מוחלט.

גל כל דבר אפשר להגיד גם את ההפך, כי בשורש הכל אחד, הכל, טוב ורע, כישות אחת ממש

ולכן כל מה שקורה בעולם, זה לתת לך להרגיש הכי טוב בעולם, וגם הכי רע בעולם בשלמות.

וכל האירועים נוצרים ממקום אחד, מאותו השורש, ולכן מי שמבין את זה גם שקורה לו כביכול משהו מאד טוב, הוא יכול להכנס לדיכאון ממש כשם שקורה לו משהו רע, כי הכל מאותה התכלית, כי בדיוק כמו...