... נגד חרדה, כדורים נגד דיכאון, תרופות פסיכיאטריות, כדורים פסיכיאטרים, טיפול פסיכיאטרי, מדיטציה, דופמין, סרוטונין, טיפול פסיכולוגי, טיפול בחרדה, טיפול בדיכאון, נוסחה לאושר, מהו אושר? מה עדיף - כדורים פסיכיאטריים או מדיטציה לטיפול בחרדה ובדיכאון? אנשים רבים שואלים את עצמם מה הדרך היעילה יותר להתמודד עם חרדה ודיכאון - האם עדיף לקחת כדורים פסיכיאטריים או לבצע מדיטציה? לפי אליעד כהן, השאלה המרכזית לא ... הן משפיעות על האדם. האם מדיטציה או תרופות פסיכיאטריות באמת עובדות? לפי אליעד, אם אדם עשה מדיטציה או לקח כדורים פסיכיאטריים והרגיש טוב יותר, לא מדובר ... במחשבה או ברצון של האדם. כל תחושת אושר או סבל של האדם תלויה בשני דברים בסיסיים בלבד: מה האדם חושב שקורה. מה האדם חושב שהוא רוצה שיקרה. אליעד מסביר ... היא לא מה שהוא רוצה. לכן, מדיטציה או תרופות פסיכיאטריות יכולות לעזור אך ורק משום שהן משפיעות על אחת מהנקודות הללו - או שהן משנות את מה שהאדם חושב ... הרצון שלו ביחס למציאות. למשל, אדם עם חרדות עושה מדיטציה והחרדות שלו מפסיקות. אליעד מדגיש שזה לא שהמדיטציה עצמה ריפאה אותו, אלא היא גרמה לו לשנות את הגישה כלפי החרדה או כלפי מה שהוא רוצה. איך בדיוק משפיעים כדורים פסיכיאטריים על ההרגשה? בדומה למדיטציה, גם כדורים ... או לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה. התרופות משפיעות על החומרים במוח, כמו סרוטונין, דופמין, אדרנלין, אבל לפי אליעד, שום כמות של חומרים במוח לא יכולה להבטיח לאדם אושר אם האדם חושב שהמציאות לא כרצונו. מה קורה כשהשפעת הכדור הפסיכיאטרי או המדיטציה נגמרת? אחד החסרונות המרכזיים ... בעוצמה רבה יותר. האם יש פתרון קבוע לחרדה ולדיכאון ללא תלות בטיפול פסיכיאטרי? אליעד מציע גישה אחרת לטיפול בחרדה ובדיכאון: להיכנס פנימה ולהבין לעומק למה האדם חושב שהוא רוצה את מה שהוא רוצה, ולמה הוא חושב שהמציאות צריכה להיות כפי ... פנימית, ללא תלות בכלים חיצוניים כמו תרופות, מדיטציה, דת או אמונות שונות. הוא מדגיש שהתרופות והמדיטציה הן רק כלים זמניים ואינם יכולים להבטיח פתרון קבוע לבעיית ה

טיפול בפרנויה, חרדה פתולוגית, הפרעה פתולוגית, DSM, הפרעות נפשיות, פסיכיאטריה, תרופות פסיכולוגיות, כדורים נגד חרדות, חרדה מיסטית, פחד משדים, פחד מעין הרע, פחד מכישופים, תרופות פסיכיאטריות, פוביה מהי גישה טיפולית בפרנויה ובחרדה פתולוגית? במהלך ההרצאה, נדונה גישה טיפולית להתמודד עם פרנויה וחרדה פתולוגית. הרעיון המרכזי היה להכיר בכך שלעתים קרובות, טיפול ישיר בניסיון לשנות את החשיבה של האדם הסובל מפרנויה או חרדה לא תמיד יעיל. במיוחד כאשר האדם מחזיק בתפיסות לא הגיוניות או לא רציונליות. כיצד להתמודד עם חרדות ופרנויה בעזרת שאלות? אחת הגישות שנדונו היא הצגת שאלות כמו מה הסיכוי שזה יקרה? כשיש לאדם פחד או חרדה ממקרה מסוים. למשל, אדם הסובל מחרדה ממצב מסוים, כגון ... שהסיטואציה שהפחד מפניה תתרחש. שאלות אלו עשויות לסייע בהבנת הבעיה והפחתת החרדה, אבל לא תמיד הם אפקטיביים. לפעמים, אדם עם פרנויה לא מתמודד טוב עם הסיבה מאחורי חרדותיו ויכול להימנע מהתמודדות ישירה עם המחשבות האלה. האם הגברת פחד יכולה לעזור בהפחתת החרדה? מכאן, עברו לדבר על שיטה טיפולית נוספת. במקום לנסות להסביר ... אפשרית, הוא עשוי להבין שהפחדים הקודמים לא מבוססים גם כן. האם יש דרך להסביר חרדות מיסטיות? החלק הבא בהרצאה התייחס לחרדות מיסטיות, כמו פחד ... או שדים, וייתכן שיבקשו עזרה מרב או מקדש. השאלה שהועלתה היא כיצד להתמודד עם חרדות כאלו, במיוחד כאשר אדם ... עזרה רוחנית ולא מצא פתרון בתחום הפיזיולוגי או הרפואי. כיצד ניתן להתמודד עם חרדה מיסטית בעזרת ראיות ... לגבי מחלות נפשיות? במהלך ההרצאה, נדונו גם גישות פסיכיאטריות לתיאור וטיפול במחלות נפשיות. ההסבר ... (ספר האבחנות הפסיכיאטריות). השיחה נגעה בהסברת הסיבות לפסיכוזות, לפוביות ולחרדות פתולוגיות שמוגדרות על ... רפואיים מוצלחים או גישות יעילות למחלות אלה, ובחלק מהמקרים לא ניתן למצוא טיפול ישיר. האם ניתן לשנות את התפיסות הפתולוגיות של האדם? אחת השאלות המרכזיות שהתעוררו בהקשר של טיפול בחרדות פתולוגיות הייתה אם יש מקום לשנות את התפיסות או החרדות האלו. האם אפשר לגרום ... עיקר השיחה הייתה סביב החשש שיש לפעמים דפוסים פתולוגיים בהם אנשים סובלים מחרדות או דמיונות שמשפיעים ...

... מכדורים פסיכיאטריים, הפסקת תרופות פסיכיאטריות, איך להפסיק שימוש בכדורים נגד חרדה? לשלוט ברגשות, תרופות נגד הפרעות נפשיות, כדורים נגד הפרעת אישיות, גמילה מתרופות נגד דיכאון, איך להפסיק כדורים פסיכיאטרים? טיפול פסיכיאטרי איך אפשר להיגמל מתרופות פסיכיאטריות ולחיות ללא כדורים? אנשים רבים שמשתמשים בכדורים פסיכיאטריים, כמו תרופות נגד דיכאון, חרדה, או אפילו תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות יותר כגון פסיכוזה, מתמודדים עם השאלה החשובה: האם אפשרי להפסיק לקחת את התרופות הללו ולחיות חיים מאוזנים ללא עזרים חיצוניים? התשובה שאליעד כהן נותן היא חד משמעית - כן, ניתן להיגמל לחלוטין מתרופות פסיכיאטריות, אבל הדרך לעשות זאת אינה תמיד פשוטה כפי שהיא נשמעת, ויש להבין כיצד לגשת לתהליך בצורה הנכונה. האם הפסקה הדרגתית של כדורים פסיכיאטריים היא הדרך הנכונה? קיימת עצה נפוצה בקרב אנשי מקצוע ומטופלים שטוענת כי יש להפסיק את נטילת הכדורים באופן הדרגתי. אליעד מסביר שהעצה הזו לא תמיד נכונה, ולעיתים אף יכולה לגרום לנזק. עצה זו אולי מתאימה לחלק מהאנשים, אך ... לדבריו, העצה היחידה שבאמת עובדת במאה אחוז ואינה גורמת נזק, היא ללמוד ולהבין את המנגנון של הרגשות והמחשבות שלך. מדוע הבנה של רגשות היא המפתח לגמילה מתרופות פסיכיאטריות? כדי להפסיק להשתמש בתרופות נגד חרדה ודיכאון, אליעד מדגיש שהדבר החשוב ביותר הוא להבין איך הרגשות נוצרים ומה גורם להם להתפתח. הוא מסביר שכאשר אדם לוקח כדורים נגד דיכאון או חרדה, בעצם הוא מנסה להתמודד עם תחושה לא נעימה שהוא חווה. אולם התחושות האלה אינן נובעות אך ורק מחוסר איזון כימי במוח, אלא בעיקר מתהליכי החשיבה והמחשבות שהאדם מחזיק בהן. לדוגמה, רגש של דיכאון אינו מתרחש סתם כך, אלא הוא תוצאה של מחשבות ואמונות שליליות, כגון תחושת חוסר ערך עצמי או פסימיות לגבי העתיד. בדומה לכך, חרדה מתרחשת כאשר אדם חושב על העתיד בצורה שלילית ומדמיין תרחישים לא רצויים שיתרחשו. ככל שאדם מבין טוב יותר את תהליך היווצרות הרגשות הללו, כך הוא יוכל לשנות ... בצורה יעילה. בכך, יקטין את הצורך להשתמש בכדורים, עד לנקודה שבה לא יזדקק להם כלל. מהו התהליך המעשי להפסיק לקחת כדורים פסיכיאטריים? התהליך המעשי לגמילה מתרופות פסיכיאטריות כולל את השלבים הבאים: לימוד והבנה עמוקה של המנגנון הנפשי שמייצר רגשות שליליים כמו חרדה, דיכאון, כעס או פרנויה. זיהוי המחשבות השליליות המייצרות רגשות אלו, והבנה של השפעת השכל והמחשבות על הרגש. למידה כיצד לשנות את דפוסי החשיבה המייצרים רגשות שליליים. ... שינוי אמונות שליליות לאמונות חיוביות ומועילות יותר. פיתוח מיומנות התמודדות עם רגשות קשים בצורה ישירה ובריאה, במקום להדחיק אותם או להימנע מהם באמצעות תרופות. הפחתה הדרגתית של השימוש בכדורים בהתאם לשיפור המיומנויות האלה, עד שהאדם יוכל להפסיק לחלוטין את השימוש בתרופות. לדוגמה, כאשר אדם מפחית מינון של כדור ומרגיש שהחרדה חוזרת, עליו להיות מוכן ולדעת כיצד להתמודד עם החרדה באופן עצמאי. כאשר הוא יוכל לשלוט ברגש הזה, הוא יוכל להמשיך להפחית בהדרגה את המינון, עד להפסקה מלאה של השימוש בתרופה. מדוע חשוב להתמודד עם רגשות ולא להדחיק אותם? אליעד מדגיש כי התמודדות ישירה עם רגשות שליליים היא הכרחית, כיוון שהדחקתם לא פותרת את הבעיה אלא רק מחמירה אותה. כאשר אדם מדחיק רגש, הרגש לא נעלם, אלא רק נדחה ומתגבר. לעומת זאת, כאשר האדם מתמודד עם הרגשות שלו באופן ישיר, הוא לומד לזהות את המקור האמיתי שלהם ולטפל בו. זהו תהליך שמוביל להפחתת התלות ב

גורמים לחרדה - שעמום יוצר הפרעת חרדה ופחד - למה פחד להשתעמם, יוצר הפרעות חרדה ופחדים? ובו יתבאר אחד מהגורמים הנפוצים לחרדה, ואחד מהדברים שגורמים לכך שיהיו לאדם חרדות. והגורם לחרדה שעליו נדבר כעת, הוא השעמום. והעניין הוא, שמי שמרגיש שעמום, הדבר הזה גורם לו להיכנס לחרדות וליצור אצל עצמו חרדות חדשות והפרעות חרדה שלא היו לו קודם לכן. ולמה? כי החרדה מוציאה את האדם מהשעמום. ומי שסובל מחרדה, גם אם זה ממש קשה ולא נעים, הרי שבו זמנית, הוא לא סובל משעמום. כי השעמום, הוא מנוגד לחרדה. ולמה? כי חרדה קיימת כאשר יש לאדם רצון כלשהו שהוא מפחד שמא הוא לא ישיג אותו. ואם אין לאדם שום רצון להשיג, ואם אין לאדם שום מטרה להשיג, ואם אין לאדם שום מחשבה על זה שאולי הוא לא ישיג את המטרות ואת הרצונות שלו, אז ממילא אין לאדם שום פחד ושום חרדה. כי בלי רצון מוגדר ובלי מטרה מוגדרת, אי אפשר להיכנס לחרדה או לדיכאון וכיוב. אבל, הצד השני של המטבע הוא, שכאשר אין לאדם שום רצון מוגדר וכאשר אין לאדם שום מטרה מוגדרת, וכאשר אין לאדם שום חשש מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו, אז אומנם מצד אחד האדם לא חווה חרדה או פחד. אבל מהצד השני האדם גם חווה שעמום וחוסר עניין בחיים. כי כל העניין של האדם בחיים, תלוי בכך שיהיו לאדם רצונות ומטרות להשיג אותם. ובלי מטרות ורצונות, אין שאיפות ואין אכזבות, ואין חרדות ואין פחדים, אבל יש שעמום וחוסר עניין בחיים. וכאשר כן יש לאדם מטרות להשיג וכיוב, אז מצד אחד החיים שלו לא משעממים, אבל מצד שני הוא נמצא בחרדה ופחד, מכך שהוא אולי לא ישיג את המטרות שלו. ומי שמפחד להשתעמם, ומי שמפחד להיות במצב של שעמום, בין אם זה במודע ובין אם זה בתת מודע, על ידי זה האדם יוצר לעצמו ... עבור עצמו מטרות ורצונות שונים. וכאשר האדם יוצר עבור עצמו מטרות ורצונות שונים, גם של דברים שהוא לא באמת צריך אותם, על ידי זה ממילא נוצרות אצל האדם הפרעות חרדה, גם כאלו שלא היו לו מטבעו האנושי. כגון לדוגמה אדם שבריא מבחינה גופנית ושלא חסר לו מאומה. שכדי לא להשתעמם, הוא מציב לעצמו מטרות מאוד גדולות. ואז ממילא הוא גם יכול להיכנס לחרדות מאוד גדולות, שמא הוא לא ישיג את המטרות שלו. ומהיבט מסוים, היכן שיש חרדה, יש עניין בחיים. כי החיים יותר מעניינים, כאשר האדם מפחד מאיזה דבר בעוצמה של חרדה, עד כדי חרדה קיומית ממש. כי העוצמה של החרדה, תלויה בעוצמה של הרצון. וככל שהרצון של האדם להשיג איזה דבר, ככל שהרצון שלו חזק יותר, כך האדם סובל מהפרעת חרדה חזקה יותר, שמא הוא לא ישיג את אותו הדבר. ומצד שני, ככל שהרצון חזק יותר, וככל שהפחד גדול יותר, כך הריגוש גדול יותר, וכך העניין של האדם להשיג את הרצון שלו, הוא מעניין יותר. ונכון, לפעמים החרדה יוצאת משליטה לגמרי, עד כדי כך שהחרדה ממררת לאדם את החיים שלו. עד שהאדם מגיע למצב שהוא יכול לאבד עניין בחיים שלו, מרוב העוצמה של החרדה. אבל יחד עם זאת, כאשר החרדה לא חזקה ככ, אלא היא

... מבגידה, 2 שיטות לטיפול בפחד מבגידה, איך לא לפחד מבגידה? 2 גורמים לפחד מבגידה, למה אני מפחד מבגידה? איך לטפל בפחד מבגידה? מפחד שהיא בוגדת בי, מפחדת שהוא בוגד בי, סיכוי לבגידה, סיכון סיכוי, לטפל בסיכוי או לטפל בסיכון למה אני מפחד מבגידה? הפחד מבגידה הוא תופעה נפוצה מאוד, אך כדי להבין איך להתמודד איתו, קודם כל צריך להבין מה בדיוק מזין את הפחד הזה. אליעד מסביר בפירוט שיש שני גורמים עיקריים לפחד מבגידה: האפשרות שבאמת הולכים לבגוד בך, כלומר, הסיכון או הסיכוי האמיתי שקיימת בגידה. הפחד עצמו, או ליתר דיוק, עוצמת הפחד שלך מבגידה, ... ולכן אתה מדמיין ומעצים את הפחד מבגידה גם אם הסיכון לכך נמוך. הסיבה הראשונה מתארת מצב אמיתי בו קיימים סימנים או סיבות ממשיות להניח שהאדם השני עומד לבגוד. במצב כזה, הדרך לטפל בפחד היא לבדוק לעומק את המציאות: האם יש באמת סיכון אמיתי? מה הסימנים שמעידים על בגידה? האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע את הבגידה? ... צריך להפחית את עוצמת הפחד עצמו. עושים זאת על ידי שאלות שמטרתן לאתגר את הפחד, למשל: מה כל כך נורא אם באמת יבגדו בי?, מה אכפת לי שיבגדו בי?, האם זה יהיה סוף העולם?. איך לטפל בפחד מבגידה - בסיכון או בסיכוי? כדי לדעת בדיוק באיזה כיוון צריך לטפל בפחד, אליעד מציע לשאול שאלה ברורה: מה יותר בטוח לך - שהולכים לבגוד בך או שאתה לא רוצה שיבגדו בך? במילים אחרות, צריך לבצע הערכה כנה של ... הולכים לבגוד בך. דרג בין 1 ל - 100 את מידת הביטחון שלך בכך שאם יבגדו בך זה יהיה סוף העולם, או כמה באמת אכפת לך שלא יבגדו בך. מה שיצא לך גבוה יותר בדירוג, זה מה שצריך לטפל בו: אם אתה בטוח מאוד שבאמת עומדים לבגוד בך - הטיפול הוא לברר את המציאות, להבין מה הסימנים, ואיך אפשר למנוע את הבגידה בפועל. אם אתה פחות חושב שיש באמת בגידה, אבל מאוד חושש מעצם המחשבה שיבגדו בך - הטיפול הוא להקטין את עוצמת הפחד עצמו, לשאול למה זה כל כך מפריע לך, ולבחון איך להקטין את החשיבות שאתה נותן לבגידה. כך יוצא שכל מי שחושש מבגידה צריך קודם כל לזהות בדיוק מה הגורם הדומיננטי לפחד שלו: הסיכוי האמיתי שהבגידה תתרחש, או הסיכון שהוא מייחס לבגידה. מפחד שהיא בוגדת בי או מפחדת שהוא בוגד בי - מה לעשות? כאשר אדם מגיע ואומר אני מפחד שבן או בת הזוג שלי בוגדים בי, לפני שמתחילים לטפל, חייבים להבין בדיוק ממה נובע הפחד. אם ברור שהפחד מבוסס על סימנים אמיתיים, צריך לטפל בהם. אם הפחד הוא פנימי ורגשי, המאמץ צריך להיות מופנה להפחתת הפחד והדאגה ממצב של בגידה. איך לא לפחד מבגידה באמצעות הפחתת החשיבות? דרך נוספת וחשובה להתמודד עם הפחד היא להקטין את החשיבות שהאדם מייחס לעצם הבגידה. שואלים שאלות כגון: מה יקרה אם יבגדו בי? האם זה באמת כל כך נורא? בדרך זו מפחיתים את ההיצמדות לרעיון שחייבים להימנע מבגידה בכל מחיר, וכך הפחד יורד באופן טבעי. לסיכום: איך לדעת האם לטפל בסיכוי או בסיכון מבגידה? הנוסחה שאליעד מציע פשוטה וברורה: שאל את עצמך מה מפחיד אותך יותר - עצם האפשרות שהבגידה תקרה, או המשמעות שאתה מעניק לאירוע הזה? טיפול נכון מתחיל בדיוק בנקודה הזאת, והיא שתאפשר לך להיפטר מהפחד באופן יסודי ומדויק. איך לא לפחד מבגידה? למה אני מפחד שיבגדו בי? סיכוי לבגידה מפחדת שהוא בוגד בי איך להתמודד עם בגידה? לטפל בסיכון או לטפל בסיכוי? מה לעשות אם מפחדים מבגידה? ...

חרדה פחד - מחויב או אפשרי? הפרעת חרדה ודיכאון, האם זה מחויב, או אפשרי? ואיך להתמודד? ובו יתבאר, כי קיימת דרך לצאת מכל הפרעת חרדה ודיכאון, על ידי דבר שנקרא אמת מחויבת. ואמת מחויבת פירושו, שעל כל דבר שהאדם חושב אותו מאמין בו רוצה אותו מפחד ממנו אוהב אותו שונא אותו וכיוב, על האדם לשאול את עצמו תמיד. האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, נניח שהאדם רוצה איזה דבר. ככ רוצה אותו, אפילו עד כדי חרדה. על האדם לשאול את עצמו, האם הדבר הזה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב ומוכרח להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי שאני אשיג אותו, ואם אני לא אשיג אותו, לא יקרה שום ... לא מוכרח להיות דווקא כך או אחרת. אלא, כל דבר שהוא, רק אפשרי שהוא כך, והוא יכול גם להיות אחרת. והפרעת החרדה שיש לאדם, היא רק בגלל שהוא הופך את האפשרי למחויב. דהיינו, שהאדם, על איזה דבר שהוא לא באמת מחויב להשיג אותו, הוא מתייחס אליו, כאילו הוא מחויב להשיג אותו. ואז האדם מפחד, מכך שהוא לא ישיג אותו. וככל שהאדם חושב יותר, שהוא מחויב להשיג את הדבר, כך הוא יותר בחרדה, מכך שהוא לא ישיג אותו. ועל ידי זה שהאדם במשך היום יום, לוקח כל דבר ודבר, ושואל את עצמו תמיד, האם זה אפשרי? האם זה מחויב? האם מחויב שאני צודק, או שאני רק אולי ... או שזה רק אפשרי? וכולי, על ידי זה בסופו של דבר, האדם משתחרר מכל הרצונות המוגדרים שלו, וממילא גם מכל החרדות והפחדים שלו. ...

טיפול פסיכולוגי בחרדה, שיטות לטיפול בחרדה ודיכאון, פסיכולוגים, טיפולים פסיכולוגיים, חשיבה חיובית, טיפול בהפרעות חרדה ובו יתבאר, למה ומדוע, לפעמים, טיפול פסיכולוגי בחרדה, לא באמת עוזר, אלא רק מזיק? ולמה, חלק מהטיפולים הפסיכולוגיים בחרדה ודיכאון וכיוב, למה הם לא באמת עוזרים לאדם, אלא ... כאשר מדובר על נזק שנגרם לאדם מטיפול פסיכולוגי בחרדה, או מטיפול נגד חרדה מכל סוג שהוא (מלבד הטיפול בחרדה שיתבאר להלן), הרי שהכוונה היא, שלמרות שכלפי חוץ נראה לפעמים שהטיפול בחרדה עובד, והאדם מתרגל להאמין בעצמו, לחזק את האמונה העצמית שלו ... נגרם לאדם נזק קשה מאוד, מהטיפולים הפסיכולוגיים האלו. נזק, שבטווח הארוך, מכניס את האדם להתקפי חרדה ולהפרעות חרדה קשות, הרבה יותר מאשר אלו שהיו לו, לפני הטיפול הפסיכולוגי. ולמה לפעמים טיפול פסיכולוגי בחרדה וכיוב, גורמים לאדם נזק ויוצרים אצלו הפרעות חרדה עמוקות בתת המודע שלו? משום, שכל השיטות (מלבד השיטה שאבאר להלן) שיש בעולם לטיפול נגד חרדה, כולן גורמות לאדם להיאחז באיזו אמונה כלשהי. כדי, לחפות על האמונה, שיוצרת אצלו את הפרעת החרדה. וכאשר האדם מתחיל להאמין באיזה דבר, כדי להתגבר על הפרעת החרדה שלו, הרי שבעצם הוא רק מדחיק את ה

... עם חרדות, התמודדות עם פחדים, לעלות על המנגל, איך באמת לא לפחד? איך באמת לצאת מחרדה? להבדיל בין יש לאין, פחד לא לפחד, הפחד שמאחורי הפחד, העד המתבונן, לשלוט ברצון מה זה באמת אומר לעלות על המנגל בפחד וחרדה? המושג לעלות על המנגל הוא ביטוי נפוץ שמתייחס למצב שבו אדם נמצא מול פחד או חרדה מסוימת, ובמקום להימנע ולהתרחק ממנה, הוא מתבקש להיכנס לתוכה באופן ישיר ולהתמודד איתה. לדוגמה, אם אדם חושש מסיטואציה מסוימת ומרגיש שהוא הולך להתקף חרדה, במקום לנסות לברוח מהסיטואציה או להימנע ממנה, ההמלצה של אליעד כהן היא דווקא להיכנס לתוך החרדה, להכיר אותה מקרוב ולחקור אותה לעומק. התיאוריה מאחורי הגישה הזאת אומרת שאם תתמודד ישירות עם החרדה, תוכל להשתחרר ממנה. מה הבעיה עם הגישה המקובלת של לעלות על המנגל? למרות שהגישה של לעלות על ... בצורה שטחית ולא נכונה. הם נכנסים למצב שמפחיד אותם, אבל לא עושים את העבודה האמיתית של ההתבוננות הפנימית. לדוגמה, אדם שחווה חרדה בגלל פחד מפיטורים מהעבודה, עשוי לבחור לעלות על המנגל בכך שהוא פשוט יחליט לא לברוח או להתמודד עם הסיטואציה באופן פיזי, אך הוא עדיין לא פותר את החרדה עצמה. הסיבה היא שהוא לא מברר באמת מהו שורש החרדה, כלומר, למה הוא מפחד מפיטורים, האם זה בגלל החשש מחוסר כסף, מההשפלה, מחוסר ערך עצמי, או ... עמוקות יותר שהוא לא מודע אליהן. הדוגמה הבולטת שאליעד מציג היא אדם שאומר אני מפחד שיפטרו אותי מהעבודה, והוא מנסה לפתור את החרדה רק ברמה השטחית של להפסיק לפחד מפיטורים. אבל אם אותו אדם ישאל את עצמו לעומק, הוא יגלה שהחרדה מפיטורים היא בכלל לא חרדה מפיטורים עצמם אלא חרדה עמוקה יותר - למשל, פחד מהשפלה, פחד להיות בודד או פחד מלחוות את עצמו כלא שווה. אם האדם היה מוכן להתמודד באמת עם האמת הזו, הוא היה מגלה שחרדת הפיטורים הייתה רק ביטוי חיצוני לפחד עמוק יותר, וההתבוננות באמת הפנימית הייתה משחררת אותו לחלוטין. איך נכון להתמודד באמת עם חרדות ופחדים? אליעד מסביר שהתמודדות אמיתית עם חרדה ופחד לא נעשית על ידי פעולה פיזית בלבד או על ידי אמירות של הכל בסדר או לא יקרה כלום. הוא ... ביותר. אליעד מתאר תהליך פנימי שבו האדם מתבונן לעומק בתוך עצמו, אל השכבות העמוקות של התודעה, עד שהוא מגיע לשורש האמיתי של החרדה - שהוא בעצם תמיד הפחד מלא להיות קיים, הפחד מאי - הבדלה בין יש לאין. ברגע שהאדם יבין באמת ... ללא קיים, הפחד שלו ייפתר מהשורש. מהו הפחד העמוק ביותר שנמצא מאחורי כל הפחדים? הפחד הבסיסי והעמוק ביותר שמאחורי כל סוגי החרדות והפחדים הוא הפחד לאבד את תחושת הקיום. אליעד כהן מסביר שכל החרדות הקטנות, כגון פחד מפיטורים, פחד להיות לבד, פחד מכישלון, מתנקזות בסופו של דבר אל החרדה העמוקה ביותר של האדם - הפחד מלא להיות קיים, לאבד את התודעה ואת תחושת העצמי. האדם מפחד ... הכאב נובע אך ורק מההבדלה. מי שיבין לעומק את עניין ההבדלה בין יש לאין, בין קיום לאי - קיום, יוכל להשתחרר לחלוטין מכל פחד וחרדה שיש לו. מה הפחד הגדול ביותר של האדם? אליעד מסביר שברמה הבסיסית ביותר, הפחד הגדול ביותר של ... להיכנס לשאלות העמוקות באמת שיכולות לפרק את תחושת הקיום הבסיסית שלו. בסיכומו של דבר, הדרך האמיתית לפתרון מוחלט של פחדים וחרדות לפי אליעד, היא להבין לעומק את שורש החרדה כקשורה ישירות להבדלות ולתחושת הקיום הבסיסית, ולשאול את עצמך בכנות מלאה את השאלה מה באמת האמת?, עד שמגיעים לתובנה שורשית. איך להתמודד עם חרדות ופחדים? מה זה לעלות על המנגל? מהו הפחד שמאחורי הפחד? איך לשלוט ברצון? מהי הבדלה בין יש ...

חרדות, פחדים, איך להתמודד עם חרדה? איך להתמודד עם פחד? קונפליקט פנימי, פחד נטישה, חרדת נטישה, לצאת מחרדה, פחד להישאר לבד, פחד מבדידות, טיפול בחרדה, טיפול בפחד, הפרעות חרדה מהו פתרון לקונפליקט פנימי שנוצר בעקבות חרדה? בשיחה זו, אליעד מדבר עם אדם שמרגיש חזרה של חרדה שנעלמה בעבר. השיחה נוגעת לחרדות בכלל ולחרדת נטישה בפרט, ותיארה את ההתמודדות עם פחדים ותחושות חרדה שנובעות מרצון לא ממומש. הדובר הראשי מתחיל בכך שהוא מספר על חרדה שחוזרת אליו, אחרי תקופה בה הרגיש טוב יותר. הוא מתאר את החרדה כחוסר שקט תמידי, ושואל איך להתמודד עם חזרה של חרדות שחשב שכבר עברו. אליעד מציין כי חרדה נוצרת כאשר יש רצון שלא תמיד מתממש, ומסביר שכשאנחנו רוצים משהו אבל לא יודעים אם נוכל להשיג אותו, זה גורם לפחד. כל חרדה נובעת בעצם מרצון פנימי שעולה ונפגש עם המציאות, שהיא לא תמיד תואמת את הרצון הזה. במהלך השיחה, הדובר מסביר שהחרדה שלו התעוררה בעקבות קשר שלא צלח, ונראה שהוא נמצא במקום שבו הוא מרגיש רצון חזק לדברים כמו אהבה והערכה. אליעד מסביר את הקשר בין המילה רצון לחרדה - ככל שיש לנו יותר רצון למשהו, כך יש סיכון גבוה יותר להרגיש חרדה אם זה לא יקרה. בהמשך, אליעד מציע גישה לפיה על האדם לזהות את הרצון שמוביל את החרדה. הוא מסביר שלהתמודדות עם חרדה יש שלב ראשון שבו על האדם לזהות את הרצון שמביא את החרדה. אם לדוגמה אנחנו רוצים מישהו שיאהב אותנו, אז חרדת הנטישה עלולה לצוץ אם אותו אדם לא מראה סימנים של חיבה. השאלה החשובה היא: האם הרצון הזה ... לא הולך לאיבוד - הוא נמצא שם, אבל עליך להיזכר בו, וכך גם בהתמודדות עם חרדה - מה שלמדת בעבר, אם זה נכון עבורך, יתחדש ויתפוס מקום במציאות שלך. כשהדובר שואל כיצד להתאים את הידע שהוא צבר לעשייה בשטח, אליעד מסביר שעל האדם להתמודד עם החרדה כשהיא צצה, ולקחת את הזמן להבין האם הרצון הוא מחויב או לא. לפעמים התשובה לשאלה הזו אינה ... רואה אותו כמשהו שניתן לוותר עליו. כל עוד שני החלקים האלה לא יגיעו להסכמה, החרדה תישאר. אליעד מציע לאדם לחשוב על שני החלקים השונים כעל אנשים שמרבים ביניהם, ולתאר לעצמו את ... להכריע ביניהם - האם זה מחויב? האם זה לא מחויב? המשמעות היא שכדי לפתור את החרדה, על האדם להפסיק את הקרב הפנימי ולהגיע להכרעה חד משמעית - האם הרצון הזה חשוב או לא חשוב, והאם ... אם הרצון חשוב או לא, הוא יכול להפסיק להיאבק ולהיות שלם עם הבחירה להיות בחרדה או לא. אליעד ממליץ למצוא את המקום השלישי - המקום שבו ההכרעה לא משנה, כי כל אפשרות היא מקובלת ...

חרדה מתסמיני חרדה, חרדה להשתגע, תסמינים של חרדה, התקפי חרדה, טיפול בחרדה , איך לטפל בחרדה? איך לצאת מחרדה? איך להתמודד עם חרדה? תחושת מחנק בגרון, תחושת מחנק בחזה, טיפול בפחדים איך להתמודד עם חרדה מתסמיני חרדה? חרדה היא תוצאה של פחד ממשהו עתידי שיכול לקרות נגד רצונו של האדם. במקרים רבים, אנשים חווים חרדה בעקבות תסמינים פיזיים כמו לחץ בחזה, דפיקות לב מואצות, תחושת מחנק, סחרחורת או מועקה כללית. תחושות אלו יכולות להיגרם בשל חוויות עבר שהשאירו חותם רגשי, למשל חוויות של חרדה שנגרמה על ידי לחץ כלכלי או בעיות אחרות. אולם, ישנם גם מקרים בהם אדם עלול לפתח חרדה חוזרת בעקבות הפחד שהתסמינים הללו יחזרו, גם אם הסיבה לכך כבר לא קיימת. במקרים כאלה, התסמינים של החרדה יכולים להופיע שוב, כתגובה למחשבות על כך שהם עלולים לחוות את אותה חרדה שוב, גם אם אין שום סיבה ממשית לכך. אדם עלול לפתח פחד מהחרדה עצמה - פחד מהמחשבה על כך שהוא עלול שוב לחוות את התסמינים הללו, מבלי להבין את מקורם או את ההיגיון שמאחוריהם. התוצאה היא שהוא נכנס לחרדה נוספת, שמובילה להופעת אותם תסמינים פיזיים, ובכך הוא נכנס למעגל קסמים של חרדה מתסמינים. האם יש פתרון לחרדה מהחרדה? לכאורה, ישנן שתי דרכים עיקריות לטפל בחרדה כזו. הדרך הראשונה היא לשכנע את האדם שהסיכוי שיתנסו בתסמינים שוב קטן יותר ממה שהוא חושב. הדרך השנייה היא לשכנע אותו שגם אם התסמינים יחזרו, אין בהם דבר רע או מסוכן. בדרך כלל, אם אדם מפחד שמא תתרחש חרדה עתידית, ינסו להבין מהו מקור החרדה - האם מדובר בחרדה מפני משהו ספציפי כמו פיטורים בעבודה או פחד ממבוכה ציבורית. אולם, במקרה של חרדה כזו, הפחד הוא מהתסמינים עצמם ולא ממקור מסוים. מדובר בחרדה שמבוססת על מחשבה עתידית של מה אם, במקום פחד ממקרה קונקרטי. ולכן, חשוב להתמודד עם החרדה בצורה שונה. מה קורה כאשר התסמינים הם מה שמפחיד? למרות שתחושות כמו לחץ בחזה, דפיקות לב ותחושת מחנק הן לא נוחות, פעמים רבות האדם לא מפחד מהתסמינים עצמם, אלא מההשלכות ...