אכן חלק מהאמת היא גם שאלת שאלות מהותיות, אך מי שנמצא באמת בהבנה שלמה שכל חלקיה הם חסרים, לא שואל יותר בענייני הבנת מהות, אלא בנושאים ענייניים בלבד, יש סוף לשאלות, והסוף הוא שאין יותר שאלה - השאלה עצמה, אחת עם התשובה.

כוונתי נכון להיום, היא לא להתנגד לדבר הקיים במציאות, כיוון שמבינה אני שהיה והתנגדתי למישהו / משהו, זו התנגדות אך ורק לעצמי, לחלקים שקיימים בתוכי, ומגמתי היא להכיל את כל חלקי באהבה שלמה.

הכוונה שלי במילים שהעתקת, שאל לו לאדם לחשוב או להרגיש שמשהו בקיום אינו חלק ממנו, שכדאי ורצוי (לא חובה), להבין שמה שנדמה לו לאדם כקר או מנוכר, הוא בכלל חלק ממנו ושיבדוק אולי זה לא כזה קר או מנוכר, אלא נהפוכו.

ענבל, האמת לדעתי מאוד דינמית ומקבילה לחיים עצמם, האם לשאול, ללמוד ללמד חוטא למטרה?

במילים אחרות, את נגד שיתוף האמת עם אנשים?

כי את כותבת "ככל שאדם מדבר ושואל על האמת, הוא מרחיק אותה, כאילו היתה דבר רחוק וזר ומנוכר."

תובנות קטנות במה שמנסים להגדיר אמת:

האם ניתן להסביר אמת? אני חושבת שכל הסבר על האמת, מרחיק את האדם מן האמת עצמה.

האמת היא אחת / אחד, שגם המילה "אחד" נצרכת רק לצורך המחשת הרעיון.

ברגע שאדם מדבר על האמת כדבר נכסף, כמשהו שיש להבין או להשיג, עצם האמירה או המחשבה על האמת, חוטאת / מחטיאה את האמת לאמיתה.

האמת אינה משהו נבדל ממך או רחוק ממך, האמת היא את / ה הינך, פנימיותך וחיצוניותך - המציאות כולה כולה כולל מה שמקיף עד אינסוף.

על כן, האמת בפשטות הווה את הוויתה, ברגע שתבין אותה בפנימיותך, לא תהיה יותר שאלה, אלא תיוותר שתיקה, חוויה, חיים בפשטות בהוויה.

ככל שאדם מדבר ושואל על האמת, הוא מרחיק אותה, כאילו היתה דבר רחוק וזר ומנוכר.

האמת: היה - הווה - יהיה

הרצאה חובה!

לדעת את אי הידיעה, לדעת שאין ידיעה, הווה אומר, באמת לא לדעת.

אבל אם באמת אתה לא יודע, אז גם אין אמת או שקר, ואז אין באמת לא יודע, יש אי וודאות, שיוויון של הכל, אחדות, ומשם פועלים וחיים מתוך בטחון אי הוודאות... זרימה