כי כולם, חיים גם בפחד. וכולם חיים גם בפחד, לאבד את הטוב שיש להם ולהרגיש רע. ולא קיים שום אדם שמודע לקיומו, שאין לו שום פחד כלל. כי הקיום, יוצר חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר טוב ורע, שיוצר פחד. ולכן, כולם מלאים פחדים תמיד.

וכאשר האדם מתקרב לחכם האמיתי, על ידי זה הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים והחרדות. עד שהאדם הופך להיות, כמו החכם האמיתי עצמו ממש (בשכלו). ועל ידי זה האדם מסיר מעצמו, את כל הפחדים והחרדות כולם, בשורשם.

והדבר דומה לאדם חלש, שבאים מולו אויבים חזקים ממנו. שאם יבוא החזק האמיתי ויתייצב לצד האדם החלש, הרי שהאדם החלש, ירגיש שהוא חזק.

והחכם האמיתי, אינו מפחד כלל. גם לא מפחד כלל משום דבר לגמרי, וגם לא מפחד להרגיש פחד או להרגיש רע ולסבול וכיו"ב. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום חיסרון ואין שום רע ופחד כלל. ולמרות שבחיצוניות, גם לחכם האמיתי יש רצונות, דהיינו, פחד, אעפ"כ בפנימיות דעתו של החכם האמיתי, אין שום פחד כלל.

והחכם, הוא לא מפחד מהפחד הדמיוני של האדם, גם אם הוא היה אמיתי. וכל שכן, כאשר הוא דמיוני. כי כאשר יש לאדם איזו פוביה, שאר בני האדם לא מפחדים מאותו הדבר, רק משום שהפחד הוא לא אמיתי. אבל החכם האמת, הוא לא מפחד מהדבר, גם אם הוא היה אמיתי. ולכן חוזק השכל של החכם האמת, רק הוא יכול לעזור לאדם להתמודד עם כל הפחדים שלו.

ולכן, כאשר האדם מתקרב לחכם האמיתי, הוא מסיר מעצמו את כל הפחדים. משום שהחכם האמיתי, לא מפחד מאותם שיגעונות שיש לאדם. וכאשר האדם נמצא לצד החכם האמיתי, שהוא לא מפחד מכל הפחדים של האדם עצמו, על ידי זה גם האדם עצמו, לא מפחד מהפחדים שלו עצמו...