מהו נס? נס = אירוע שהאדם חושב שאין שום סיבה הגיונית לכך שהאירוע יארע.

אם האדם מוצא סיבה הגיונית לכך שהאירוע התרחש, הרי שהוא אינו נס.

יותר מזה, אם ניתן להעלות על הדעת סיבה הגיונית כלשהי לכך שהאירוע התרחש, הרי שהוא אינו יכול להיחשב כנס.

ככל שהאדם תופס יותר את קיומו של האירוע כמשהו שאינו הגיוני, כך הוא נחשב יותר לנס.

למי מתרחשים ניסים?

תשובה: ניסים מתרחשים למי שמעמיק את מחשבתו בהבנת מהותה של המציאות.

ככל שהאדם מעמיק יותר ומבין טוב יותר את המציאות, כך הוא בעצם רואה שאין שום טבע בעולם כלל, רק הכל ניסים גמורים.

הכל ניסים = הכל כולל הכל. עצם קיומו של דבר כלשהו זהו נס. עצם זה שהתודעה של האדם קיימת ושהאדם אומר אני, זה עצמו נס. הכיצד?

כפי שכבר ביארתי (ראה כאן) המציאות מאחדת את הכל.

כל מה שקיים קיים בתוך המציאות.

המציאות מהווה את כל מה שקיים.

כל מה שקיים, מלא כולו במהותה האמיתית של המציאות.

אין שום דבר ולא יכול להיות שום דבר שיהיה קיים, ללא שהוא יהיה מלא במציאות.

כאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא ממילא מבין את הנס הגדול שקיים אל מול עיניו של האדם כל יום כל היום.

עצם קיומם של דברים ששונים זה מזה, זה עצמו נס, נס שאין לו הסבר לוגי כלשהו.

כיצד מהות אחת, יכולה להוות דברים שונים שיראו כדברים שונים?!

מאחר שאין שום דבר שאינו מלא במהותה של המציאות, ממילא כל מה שקיים מהותו היא אחת כמהותה של המציאות, וממילא לא הגיוני ולא אפשרי שיהיה יותר מאשר דבר אחד במציאות.

עצם זה שהתודעה של האדם קיימת, זה עצמו נס.

מהותה של התודעה היא מהותה של המציאות.

אז כיצד זה יתכן שהאדם יכול לחוות את עצמו כחלק נפרד בתוך המציאות?!

כיצד זה יתכן שהאדם אינו מסוגל להכניס לתוך מחשבתו את מהותה האין סופי של המציאות?!

כיצד זה יתכן שהמציאות מאפשרת שלמרות שמהותה היא אחת, בכל זאת יהיו בתוכה דברים שונים שנראים שונים, למרות שמהותם היא אחת?!

מי שמתבונן בנ"ל, מבין כי אין שום דבר בעולם שאינו נס. הכל זה נס.

הסיבה היחידה שהאדם אינו חווה את הנס הזה שקיים...