... - חלק 15 - רצון לקבל / רצון
להשפיע, אצל הבורא / נבראים?! טיעון: לבורא (אלוהים) יש אך ורק "רצון
להשפיע" לנברא יש גם "רצון
להשפיע" + "רצון לקבל" האושר הוא כאשר האדם הנברא הופך את ה"רצון שלו לקבל" ל"רצון
להשפיע". אז נוצרת השתוות עם הבורא = גאולה אישית. סוף טיעון. הפרכה: גם ... לבורא נחת רוח ומילוי רצון. וא"כ גם לבורא יש רצון לקבל. אם לא היה לבורא רצון לקבל, הרי שהוא לא היה בעל רצון כלשהו וממילא הוא לא היה בורא את הבריאה. נחדד: אין רצון
להשפיע ללא רצון לקבל! כל רצון ולא משנה כיצד הוא יוגדר, הרי שהוא נובע בראש ובראשונה מרצון לקבל. רצון = חסרון = תחושת חסר אישית = רצון לקבל סיפוק על ידי מילוי הרצון. הביטוי "רצון
להשפיע", הוא ביטוי מוטעה שמורכב מ - 2 רבדים שונים. רצון +
להשפיע. רצון = מבטא את החסר / את הרצון לשלמות / את הרצון להגיע לסיפוק / דהיינו, הרצון לקבל.
להשפיע = הצורה הגשמית / מעשית של הרצון לקבל. ז"א ההשפעה היא הפעולה / היא ההגדרה של הרצון, דהיינו, הרצון הוא
להשפיע / לאכול / לאהוב / לדבר וכיו"ב. רצון
להשפיע פירושו צורה כלשהי של רצון = צורה כלשהי של חסר כלשהו. אך בכל ... עצמו הוא תמיד לקבל. לא משנה כיצד נסתכל על הדבר, רצון מעצם הגדרתו משמעותו היא לקבל , דהיינו, רצון לקבל. התכלית של הגשמת רצון באשר הוא היא "לקבל", גם אם מדובר ברצון
להשפיע. ה"להשפיע" רק מגדיר את הרצון. במקום רצון לאכול / לשמוח / להיות מאושר, במקום זאת הוגדר "רצון
להשפיע". אך זה אינו משנה את מהות הרצון הבסיסית, שהיא מבטאת חסר ורצון ... (כגון דת / תורה / יהדות / מצוות וכיו"ב). מעשה הבריאה עצמו הוא עצמו מבטא רצון לקבל, מאחר שכל רצון הוא מבטא חסר ורצון לקבל. גם אם הרצון לקבל בא לידי ביטוי ברצון
להשפיע, עדיין זהו רצון לקבל. 3 - בנוסף יש לשים לב לכך, כי לפי הלוגיקה שהבורא אינו יכול לקבל הטבה מאת הנבראים, כי בכל מקרה הוא זה שצריך לתת את ההטבה לעצמו באמצעותם, הרי שזה עצמו גם שולל את הרעיון של "הרצון
להשפיע". משום שגם על הרצון
להשפיע אפשר לומר שהוא אינו אפשרי, מאחר שהנבראים הם אינם ישות עצמאית, אלא הם לא יותר מאשר בובות על חוט וכיו"ב, וממילא אין משמעות אמיתית לישותם, וממילא לא ממש ניתן
להשפיע ולתת להם הטבה כלשהי. וכמובן שקיימת גם בעיה חמורה יותר, והיא שהרצון
להשפיע יוצר את ההכרח שהבורא יגרום לנברא להרגיש חסר ורע כלשהו, כדי שהוא יוכל
להשפיע לו הטבה. וזה כמובן דבר אבסורדי שהוא חסר משמעות לחלוטין. הדבר דומה לראובן שפוצע את חברו שמעון, כדי שהוא ראובן יהיה מסוגל להציל חברו שמעון ולעזור לו. כמובן שרצון
להשפיע כזה הוא מטופש לחלוטין ואין כאן שום רצון
להשפיע אמיתי, משום שכדי
להשפיע הבורא ראשית כל צריך לברוא נברא עם חסר כלשהו, כדי שהוא יוכל
להשפיע לו. כך שמצד האמת כל הרעיון של הרצון
להשפיע הוא מטופש, כי מצד אחד הבורא גורם לאדם לסבול ומצד שני הוא כביכול ... גם אם ההטבה אינה מגיעה ישירות מהנברא. הערה נוספת: גם הלוגיקה כי התכלית היא להגיע להשתוות צורה עם הבורא, גם היא אינה נכונה. יתכן כי אדרבה, התכלית היא לבטל את הרצון
להשפיע ולהישאר רק עם הרצון לקבל. ראה בהרחבה כאן: מהי תכלית הבריאה ?. הערה נוספת: קיימת גם האפשרות להגדיר כל רצון כרצון
להשפיע. ז"א אין דרך להוכיח כי לאדם קיים רצון
להשפיע. אם רוצים, אפשרי להגדיר ולהוכיח כי הרצון של האדם הוא אך ורק
להשפיע וכי אין לאדם רצון לקבל. ז"א אם אפשר לומר כי לבורא אין רצון ... כי הכל זה הוא, וגם כדי לתת הוא צריך לברוא חסר, וזו כמובן אינה נתינה כנ"ל. וא"כ לבורא יש רק רצון לקבל, גם אם הוא אינו מסוגל למלא את רצונו. אך לנברא יש גם רצון
להשפיע, משום שהנברא מסוגל
להשפיע הטבה באמת, כי הוא הרי נפרד ממהותו של מקבל ההטבה. ובנוסף, האדם ...