אופנה. האופנה האחרונה. מהי מהותה של האופנה?
אופנה = אופן = צורה / דרך. יש כמה אופנים שבהם ניתן לעשות X = יש כמה דרכים שבהן ניתן לעשות X.
אופנה = צורה ודרך ביטוי של האדם / חברה לבטא את עצמם.
ישנן אופנות יציבות יחסית וישנן אופנות שמתחלפות די מהר.
האופנה היא לא רק הבגדים החיצוניים של האדם, אלא גם הבגדים הפנימיים שלו = צורת החשיבה של האדם.
צורת החשיבה של האדם עוטפת ומקיפה את התודעה שלו, כמו הבגדים שעל גופו. ראה כאן.
גם צורת החשיבה האנושית, כגון מוסכמות חברתיות וכיו"ב, גם הן סוג של אופנה.
ישנן צורות התנהגות שפעם היו אופנתיות יותר, והיום הן אופנתיות פחות וכולי.
האופנות החיצוניות של האנושות משתנות עם הזמן, מתוך חיפוש עצמי כללי של בני האדם את עצמם.
ככל שבני האדם מבינים את עצמם / את המציאות יותר, כך האופנה המחשבתית שנמצאת בעולם קרובה יותר אל האמת = מאפשרת לאנשים להרגיש טוב יותר עם עצמם וזה עם זה.
השאלה היא מהי מהותה של האופנה החיצונית של הבגדים של הגוף?
מהו הצורך שהאופנה מספקת לבני האדם?
כמובן שגם כאן הבגדים = כל הדברים שמשרתים את הגוף. כגון דיור / ריהוט / כלי רכב / אכילה וכיו"ב. בכל הדברים האלו גם ישנן אופנות שונות.
יש 2 סוגים של אופנות.
יש אופנות שנובעות משיפור של הדבר. וישנן אופנות זמניות בלבד.
כאשר האדם מוצא דרך נוחה יותר לחיות עם פחות מאמץ, השיטה עצמה / הטכנולוגיה נכנסת לאופנה.
זוהי כמובן אופנה טובה.
כי אם אפשר לשפר את איכות החיים, אז זה חיובי לחלוטין.
השאלה היא ממה נובעות האופנות המתחלפות כל הזמן?
תשובה: האופנה מספקת לאדם ריגוש / תכלית / משמעות.
האופנה מוציאה את האדם מהשעמום שלו מהקיום שלו.
האופנה מספקת לאדם תעסוקה.
האופנה מספקת לאדם דרך להרגיש משמעות כלשהי.
למרות שהאדם בתוך תוכו יודע את האמת שאין הרי משמעות אמיתית לצורה החיצונית של הבגדים, אף על פי כן האדם מייחס לכך משמעות.
מדוע?
כי זה גורם לו להרגיש טוב יותר עם חוסר ההבנה שלו את התכלית הטובה של החיים.
כאשר האדם אינו מבין מה טוב ברגע הזה כפי שהוא, זה גורם לו לצאת ולחפש טוב כלשהו אחר.
כאשר האדם אינו רואה את הטוב האמיתי שיש בכל רגע, זה גורם לו לחפש טוב דמיוני וזול.
זאת הסיבה שבגללה הדמיון של האדם יוצר משמעות שקרית לצורה של הבגדים וכולי.
זאת בעצם הסיבה שהאופנות המתחלפות קיימות.
כנ"ל, אופנות שיש להן משמעות הן טובות. כגון האופנה להשתמש בחשמל במקום בנרות.
אך האדם בגלל חוסר ההבנה שלו מה טוב במציאות, זה גורם לו לחפש תכלית כלשהי לחייו (ראה כאן).
ואז הוא מתחיל לייחס משמעות לטפל ולא לעיקר.
ואז הוא מצליח ליצור משמעות על ידי השגת המשמעות החיצונית השקרית.
וכמובן שזה לא מוביל לשום...