... מעכשיו אני לא אוכל עוגות, אך ברגע האמת אינו עומד בכך ואוכל את העוגה. הסיבה לכך, על פי אליעד, היא שההחלטה נעשתה ללא בירור אמיתי של הרצון שלו. אותו אדם עדיין רוצה לאכול את העוגה, וההחלטה להימנע ממנה לא באה מתוך הבנה פנימית, אלא מתוך ניסיון לכפות על עצמו התנהגות. הוא משווה זאת למצב שבו אדם אינו אוכל רעל. אדם לא נמנע מרעל בגלל החלטה אלא כי הוא באמת לא רוצה לאכול רעל, ברור לו לגמרי שאין בזה שום יתרונות, אלא רק סכנה. לעומת זאת, בעוגה יש יתרונות וחסרונות, ולכן הוא מרגיש רע כשהוא נאלץ להחליט לא לאכול. ... זאת תחושת צמצום כי הוא חייב לבחור בין שתי אופציות שהוא לא באמת רוצה אף אחת מהן. כך גם בהחלטה בין לאכול עוגה ולהשמין, או לא לאכול ולסבול ממגבלה אחרת. האדם לא רוצה לאכול כי ירגיש רע, ולא רוצה להימנע כי גם אז ירגיש רע. הוא בעצם תקוע בין שני דברים שהוא לא רוצה בהם באמת. איך לקבל החלטה נכונה ולהצליח לעמוד בה? ... אני לא נוגע בעוגות נגע בעוגות למה מה קרה? ש: כי הוא לא באמת החליט מה זה החלטה זה שהוא רוצה משהו מסוים אבל הוא לא ממש רוצה אותו עד הסוף. אליעד: אני באמת לא רוצה לאכול את העוגות למה הוא אוכל את העוגות? ש: כן אבל אם הוא היה מבין את מה שהוא אמר מה ההשלכות שיהיו אם יעשה אם לא יעשה ובאמת יסתכל ויעשה מאזן של ... לו לאכול אבל מצד שני הוא מרגיש מאוד רע כי מישהו החליט לו שאסור לו לאכול נכון. עכשיו שימו לב לדבר הבא נגיד שעכשיו יש לך רעל, רעל אתה אוכל אתה לא אוכל אתה רוצה לאכול אתה לא רוצה לאכול אתה מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל אתה לא מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל, אתה לא אומר איך אני חייב לאכול את הרעל הזה כי אסור לי אז למה ... מרגיש רע מזה שהוא לא יכול לאכול את הרעל. ש: קודם אמרת את זה מישהו מבחוץ החליט לו לעומת שהוא מחליט את זה. אליעד: בדיוק כי ברעל אתה סגור על עצמך שאתה באמת לא רוצה לאכול את זה אתה אומר אני לא רוצה לאכול את הרעל אין בזה יתרונות אני אמות מזה וזהו אבל לעומת זאת בעוגה אתה עדיין רוצה לאכול אותה אתה לא באמת לא רוצה לאכול אותה ולכן אתה מרגיש רע מזה שהחלטת לא לאכול כי זה כאילו לא היגיון שלך אלא זה כאילו איך אני זוכר ששלשום מישהו שהיה נראה כמוני בדמיון שלי ... באמת למה בן אדם לא אומר לעצמו את האמת מה הסיבה? ש: כי המאמץ. אליעד: אתה אבל מה שאמרת עכשיו זאת האמת, למה לבן אדם קשה לשבת עם עצמו ולברר לעצמו את האמת מה אני רוצה לאכול את העוגה או לא רוצה לאכול את העוגה למה זה קשה שב תברר תבדוק אתה רוצה לאכול תאכל לא רוצה לאכול אל תאכל וזהו. ש: הרגילו אותו לחשוב לא נכון. אליעד: אז אין בעיה אז הנה הוא למד לחשוב נכון וזה עדיין לא עובד לו למה? ש: לקח הרבה זמן ... אני לא אוכל ואז אתה כנראה אולי תישבר או שעדיף לך תבדוק תראה את השיקולים תראה ואז או שתאכל או שתגיע למסקנה לאכול או שתגיע למסקנה לא לאכול. ש: הוא בתוכו עדיין רוצה לאכול והוא לא רוצה להראות לעצמו את האמת. אליעד: למה אבל למה מההתחלה שנייה, בא בן אדם אומר טוב מעכשיו אני לא אוכל מתוק ואז הוא אוכל מתוק נכון אז זה לא הפתרון אוקי מה הפתרון הנוסף תקשיב תשאל את עצמך באמת למה אתה רוצה לאכול מתוק מה הסיבות מה ההיגיון מה היתרונות מה החסרונות ואז או שתגיע למסקנה שזה בסדר לאכול מתוק ולא תהיה לך בעיה או שתגיע למסקנה שאתה לא רוצה לאכול מתוק ולא תהיה בעיה כי אתה באמת לא תרצה לאכול מתוק. ש: יש מאמץ. אליעד: לא רק בגלל המאמץ זאת האמת? ש: לא א אולי אין לו שכל לעשות את העבודה ... לאכול את העוגה מה יותר כייף לך? ש: לא לאכול כי אני לא רעב. אליעד: יפה עכשיו הבן אדם מול עצמו מה יהיה לו יותר כייף בחיים שהוא יגיע שהוא יגיע למסקנה שהוא לא רוצה לאכול את העוגה והוא לא יאכל כי הוא לא רוצה או שהוא יגיע למסקנה של תראה אני לא סגור על עצמי אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי לא לאכול איפה יותר קל ... רוצה לעשות דיאטה סבבה ואז הוא אומר והוא לא מצליח לעמוד בזה ואז הוא אומר והוא לא מצליח לעמוד בזה הוא שואל למה, למה הוא לא יושב עם עצמו בודק מה האמת שלך אתה רוצה לאכול תאכל לא רוצה לאכול אל תאכל וסע לשלום למה הוא לא בודק ומגיע למסקנות. ש: כי יכול להיות שהוא רוצה לעשות דיאטה ואם הוא יפצה את השיקולים האלה יכול להיות שהוא ... אתה יכול להחליף את דעתך מחר אבל תבין מה אתה רוצה היום אף אחד לא החליט, אתה רוצה מחר תשנה את דעתך היום תחליט שב עם עצמך אתה הולך לאירוע שב עם עצמך תבדוק אני רוצה לאכול את העוגה הזאת שתהיה שם או לא רוצה תחליט שב תחליט מה שהחלטת תעשה למה אתה צריך טוב אני לא אוכל את העוגה ואז אתה אוכל. ש: זה משפיל אותו אני ... הוא מרמה את עצמו שהוא החליט את זה. אליעד: לא אני לא הבנתי אותך לא הבנתי, עכשיו אתה הולך לאירוע באיזה תחושה עדיף לך להיות באירוע בתחושה של אין לי מושג אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי לא לאכול או אני יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא או אני לא יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא, המחשבה שאומרת אני לא יודע מה אני רוצה ומישהו אמר לי לא לעשות זה בטוח גרוע זה בטוח לא כייף. ש: וכל השאר כן כייף? אליעד: כן אם אתה אומר אני לא יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא, וואלה אני לא יודע הכל בסדר כאילו לא יודע אין לי מושג אני אוכל לא אוכל. ש: אין בזה ביטחון כאילו לבן אדם הוא יכול כל רגע להחליט שהוא רוצה לאכול את העוגה ואז הוא ירגיש עוד פעם מושפל כי הוא אכל את העוגה. אליעד: אז מה עדיף לשקר את עצמך ולהגיד אני לא רוצה ואז לאכול ולהגיד איזה טיפש ... טוב אני אספר לכם מה הרווח הרווח הוא אחרת הרווח הוא שאנשים לא רוצים לברר את האמת. ש: לא לדעת. אליעד: לא שנייה מה שאלתי אמרתי מה רע לך תברר מה האמת אם אתה רוצה לאכול את העוגה או לא רוצה לאכול את העוגה ואז תפעל לפי זה מה הבעיה בזה תברר את האמת ואז תהיה שלם עם עצמך נכון אז מה האמת, האמת היא שאם בן אדם יברר אם הוא רוצה לאכול את העוגה או לא האמת היא שהוא יגיע למסקנה וכשהוא יגיע למסקנה הוא יהיה שלם עם עצמו פי אינסוף מאשר לא להגיע למסקנה ולהגיד החלטתי לעשות משהו כי החלטת בלי שהבנת בדיוק למה זה בטוח גרוע, אוקי אלא מה שכשאתה מברר את האמת לדעת אם אתה יותר רוצה לאכול את העוגה או לא זה עושה לך מאוד רע לברר את האמת לברר את האמת עושה לך רע, למה לברר את האמת זה עושה לך רע. ש: כי זה מראה לי שאני מבלפת את ...

... ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. עכשיו, אם תשאל אותו האם אתה רוצה לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?, שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא ... האם בכלל לאכול צהריים. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא שבאפשרותך עוד יותר להרחיק את הספק מהמקום שבו אתה לא רוצה שהאדם השני יטיל ספק. כגון לדוגמה, המשפט שאומר מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על מה לאכול, המרחק מהשאלה מה לאכול, לשאלה האם לאכול, המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא ככ גדול. וכאשר אתה אומר לילד מה אתה רוצה לאכול, עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של האם לאכול. ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה ... יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה רוצה מעדיף לאכול לארוחת צהריים, אוכל מסוג 1 או אוכל מסוג 2 או ... זה שאתה לוקח את הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול. ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת על הצורה של מה ... של שאלת ההסחה, הוא בעצם מחזק עוד יותר את ההסכמה המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה אתה מעדיף לאכול לארוחת צהריים X Y Z כנל, יש בה עוד טכניקה נוספת, שבה המילה רוצה הוחלפה למילה מעדיף. זא במקום מה אתה רוצה לאכול לצהריים, נעשה שימוש במילה מה אתה מעדיף לאכול לצהריים. כאשר היתרון היחסי של השימוש במילה מעדיף, הוא שהוא מרחיק ברמה האסוציאטיבית את השומע מלשמוע את המילים רוצה לאכול. כי כאשר האדם שומע את המילים מה אתה רוצה לאכול, ישר הוא יכול לחשוב על האם בכלל הוא רוצה לאכול. וכאשר אתה אומר למישהו, מה אתה מעדיף לאכול, המילה מעדיף יש בתוכה מסר סמוי נוסף, שאומר בעצם שזה שאתה רוצה לאכול, זה כמובן ברור. והשאלה היא רק לגבי ההעדפה שלך מה לאכול, ולא האם לאכול או לא לאכול. ועוד ...

... הזו על עצמו ולשאול: האם אני בטוח ב - 100% שאני רוצה לאכול את העוגה הזאת? האם אין שום אפשרות שאני בעצם לא רוצה לאכול אותה?. השאלה הזו יוצרת ספקות לגבי הוודאות הראשונית של ... שזה מה שהוא רוצה, אלא מספיק שהוא חושב יותר שהוא רוצה לאכול מאשר לא רוצה. באופן דומה, אם אדם פוטר מעבודתו ומרגיש ... ב51% הוא חושב את מה שהוא חושב, לדוגמה נגיד בן אדם רוצה לאכול את העוגה ורוצה גם לא לאכול את העוגה בן אדם בדיאטה לדוגמה גם רוצה לאכול את העוגה וגם לא רוצה לאכול את העוגה בסוף אם הוא יחליט לאכול את העוגה זה לא בגלל שהוא בטוח שהוא רוצה לאכול את העוגה זה בגלל שהוא באופן יחסי יותר רוצה לאכול את העוגה מאשר לא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות לאו ... בן אדם לדוגמה בן אדם נגיד בדיאטה, אוקי והוא רוצה לאכול נגיד את העוגה ואנחנו רוצים שהוא לא יאכל את העוגה ואז לדוגמה נגיד שואלים אותו אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה הזאת, עכשיו מה בעצם עשינו לו פה שתלנו לו ... בסדר שתאכל את העוגה הזאת רק אם אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול אותה, אבל האמת שזה לא נכון כי מצד האמת הוא יכול לאכול ... שאמורה להתקבל היא אני לא בטוח במאה אחוז שאני רוצה לאכול את העוגה אבל עדיין אני יותר רוצה לאכול אותה מלא רוצה לאכול אותה. אוקי זאת אומרת שימו לב יש שתי דרכים לקבל החלטה ... על הדיאטה זה לשאול את עצמו האם אני בטוח ב100% שאני רוצה לאכול את העוגה אין אפשרות שהמוח יגיד כן, אוקי ואם בן אדם ... שהמוח אומר לו תאכל את העוגה, אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה. נגיד דוגמה אחרת נגיד שבן אדם רע לו מאיזה ...

... הילד עושה בעיות בבוקר, הילד לא קם בבוקר, הילד לא רוצה ללכת לגן, הילד לא רוצה להתקלח, הילד לא רוצה לאכול , איך לשכנע ילד? חינוך ילדים, למה הילד לא מקשיב לי? בעיות משמעת אצל ילדים למה הילד לא רוצה ללכת לבית הספר ... ילד ללכת לבית ספר? מה עושים כשהילד לא מקשיב להורים? איך לטפל בילד שמסרב להתקלח? הילד לא רוצה לאכול, מה לעשות? איך להבין מה הילד באמת מרגיש? ...

... לגרום לילדים לאכול בריא? איך לשכנע ילד לאכול ירקות? ילד שלא אוהב ירקות, ילד שמסרב לאכול ירקות, הילד לא אוכל ירקות, הילד לא רוצה לאכול , הדרכת הורים, חינוך ילדים איך לגרום לילדים לאכול פירות וירקות? הורים רבים מתמודדים עם ילדים שלא אוהבים לאכול ירקות או פירות, ילדים ...

... מוגדר, כגון לדוגמה, כאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא חופשי לאכול מה שהוא רוצה. אבל ברגע שהאדם כן מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ממש חופשי לאכול מה שיתנו לו לאכול, אלא יש לו מחויבות אישית כלפי הרצון שלו, לאכול אוכל כזה או אחר. והרעיון הוא, שברגע שהאדם מגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ... שהמציאות היא כרצונו. וכאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא יכול ליהנות מכל אוכל שהוא, רק אם הוא כן מגדיר, שהוא כן רוצה לאכול. אבל אם האדם לא יגדיר מה הוא רוצה לאכול, והוא גם לא יגדיר שהוא בכלל רוצה לאכול, אז הוא כבר לא ייהנה מהאוכל בכלל. והוא לא יסבול ממנו, אבל גם לא ייהנה ממנו. ובנוסף, מי שכן מגדיר שהוא רוצה לאכול, והוא כן מגדיר מה בדיוק הוא רוצה לאכול, הוא ייהנה יותר מכך שהוא יאכל את האוכל המוגדר שהוא רוצה לאכול , יותר מאשר מי שלא הגדיר מה הוא רוצה לאכול. כי כאשר יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא ...

... כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץ שהוא יבוא. אבל הוא אמר נכון, שלפעמים אני אומר למישהו מה אתה רוצה לאכול?. מי אמר שאני רוצה לאכול, עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתה מנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את ... לא לאכול בצורה כזאת קיצונית. מה אני יכולתי לא לאכול?, הוא היה על האמצע אז תגיד לו תאכל. ויש מצב שהבן אדם אומר אני לא רוצה לאכול. אז אם אתה תשתוק אז הוא לא יאכל אם תגיד לו תאכל הוא יהיה חלש מדי. אבל הוא אומר אני לא מרשה לך לא לאכול. ש: וגם אם ... יש לי נושאים מסויימים שזה ישר עולה לי ויש נושאים שיש לי מחשבה מסויימת וזה בסדר, זאת אומרת לא עולה לי. אליעד: יש לדוגמה, אני רוצה לאכול ולא מיד בא לך אני רוצה להישאר רעבה, ויש אני רוצה ללכת לעשות משהו ויש קופץ לך לא בא לי. הבנתם את השאלה שלה? היא אומרת לפעמים יש אני רוצה לאכול בסדר, היא אומרת אם כל דבר קופץ ההפך שלו, למה יש דברים שקופץ ההפך שהוא מהר מדי, לפעמים קופץ לאט מדי ולפעמים אפילו לא ... כי את בצום, נגיד. ובאה לך מחשבה שאומרת תאכלי וישר קופץ לך לא, אל תאכלי. אבל אם את בכל מקרה לא כל כך רוצה להיות רעבה כי את רוצה לאכול, אז כשאת אומרת בוא נלך לאכול לא קופץ לך האני רוצה למות ברעב. עכשיו לעומת זאת יש דברים שאת נורא רוצה לעשות אותם, כמו ... תלוי בכמה, לפני שהרצון עלה כמה רצית אותו. זאת אומרת הרצון בכל מקרה קיים. יש אני כרגע רוצה לקום לאכול ואז את אומרת אני רוצה לאכול אוקי, את כבר רוצה לאכול לכן לא עולה לך ההפך. אבל יש אני לא יודעת מה אני רוצה ואז את אומרת טוב אני רוצה אבל זה טוב או רע? כי את לא שלמה עם ...

... באמצעות ניסיון להפריך אותה או להקטין את חשיבותה. למשל, אם מישהו אומר אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא, התגובה הרגילה תהיה להסביר לו מדוע זה לא באמת מזיק, או מדוע ההנאה מהטעם חשובה יותר ... בה בדיוק כפי שהיא כדי לחזק את הטיעון ההפוך. לדוגמה: אם מישהו אומר: אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא, התגובה תהיה: אתה צודק, בדיוק בגלל שזה לא בריא אתה צריך לאכול את הציפס. אם לקוח ... להגיב היא לנסות להפריך את ההתנגדות, למשל אם מישהו אומר אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא, התגובה הטבעית תהיה לנסות להראות לו שזה לא כזה לא בריא, או שזה לא משנה כי זה טעים, או שצריך ליהנות בחיים. הגישה הרגילה לשכנוע מישהו אומר אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא. התגובה הרגילה היא להסביר לו למה זה לא באמת לא בריא או למה זה לא משנה. אם מישהו ... ממנה את הסיבה שבגללה הוא כן צריך לעשות את זה. דוגמאות: אם מישהו אומר אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא, התשובה תהיה נכון, ולכן אתה צריך לאכול ציפס. אם מישהו אומר המוצר יקר לי, התשובה ... מישהו במשהו לדוגמה אתה בא לשכנע מישהו לאכול ציפס ואז הוא אומר לך אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא, עכשיו מה ה - default אומר שמה עושים בדרך כלל כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא אז מה אומרים לו מה האינסטינקטיבי שאתה אומר לו? אומרים לו כל מיני דברים שמסבירים לו ... לפחות שתהיה לך ב - memory אחר כך תבחר מה לשכנע, נגיד שמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול ציפס כי זה לא בריא אז הוא בעצם רוצה שתסכים איתו שזה שזה לא בריא זה רע ומהסיבה הזאת עדיף שלא יאכל את ... של זה הנכון, כשאתה עושה את זה אז המוח מתפתח ואז כשמישהו אומר לך אני לא רוצה לאכול כי x אז אתה אומר לו בגלל זה אתה צריך לאכול, אני לא רוצה לעשות את זה כי משהו אתה אומר לו בגלל זה אתה ...

... שונים: אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול, בא לו, ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו ... רק אם יש לי סיבה טובה לכך. בכל פעם שהוא רוצה לאכול, עליו לשאול את עצמו: האם אני חייב לאכול עכשיו? ואם אין לו סיבה משכנעת - פשוט לא לאכול. העברת נטל ... אוכל בכלל למה אתה לא אוכל לא בא לי לא רוצה לאכול לא אוכל כלום מתי הוא אוכל כשהוא חייב לאכול טוב אין מה לעשות חייב לאכול טוב נאכל, עכשיו מה באתי להגיד ... אומר אני לא אוכל אף פעם עזוב אותי לא רוצה לאכול אני אוכל רק אם אני חייב. עכשיו מה אני בסך הכל אמרתי אמרתי אתה שמן כן אתה רוצה להיות רזה כן שים לב איך ... יפה אז ביומיום אתה אוכל למה כי אני רוצה לאכול אומר לך אדוני אין יותר אני אוכל כי אני רוצה לאכול אין נגמר אוכל כי רוצה לאכול אתה חייב לאכול אתה צריך להוכיח שאתה צריך לאכול אם אתה לא מסוגל להוכיח שאתה חייב לאכול אל תאכל תוכיח ... יפסיק אבל אם הוא יכול לאכול למה לא הוא רוצה לאכול. הבנו את זה? ש: שנייה בוידאו השני הדגשת יותר את הקשר בין רצון לסיבה אמרת שזה שהוא רוצה לאכול זאת לא סיבה זאת אומרת זאת סיבה אבל היא לא סיבה שבגללה כאילו פרטת את זה לא הדגשת יותר, בחלק הראשון לא ...

... רוצים. אליעד נותן דוגמה פשוטה להבנת העניין: אם אדם לא מגדיר כלל מה הוא רוצה לאכול, הוא לא יוכל להתאכזב מהאוכל. אם האדם אומר לא אכפת לי מה אני אוכל, אז מה שיקבל יהיה בסדר מבחינתו. אך אם האדם מגדיר מראש מה הוא רוצה לאכול, נוצר פוטנציאל לאכזבה, כי יתכן שלא יקבל בדיוק את מה שרצה. מהו המצב שמעורר את הקונפליקט הרגשי הפנימי? אליעד מתאר מצב מעורבב שבו האדם גם אינו מגדיר באופן מלא מה הוא רוצה, אך ... אם אתה רוצה שתהיה אפשרות שתתאכזב מהארוחה אתה פשוט צריך להגדיר מה אתה רוצה לאכול לפני שאתה אוכל ואז יש אופציה שתתאכזב יש אופציה שתהנה ויש גם אופציה שתתאכזב. עכשיו אז זאת אומרת שההיגיון אומר שאם אתה לא מגדיר בכלל מה אתה רוצה לאכול אתה לא יכול להתאכזב אבל אם אתה מגדיר מה אתה רוצה לאכול אתה יכול להתאכזב. אבל מה כתוב פה, פה כתוב שיש מצב מעורבב שאתה גם לא מגדיר מה אתה רוצה לאכול אבל אתה גם מגדיר חלקית שאתה רוצה לאכול כאילו יש לך חצי רצון מוגדר וחצי רצון לא מוגדר ואז מי שאין לו שום רצון מוגדר, מי שקם בבוקר ואומר אני לא מגדיר שום דבר מה שקורה איתי לא מתלונן הכל שווה בעיני אז לא יכול להיות ...