... לא רצה לרוץ על הליכון. אז מי בסוף הכריע? מה שהוא רצה יותר, רצה לנוח, שזה לא לעשות ספורט + רצה לאכול + רצה לרזות. מה הוא רצה יותר? לאכול. ש:
יופי. אני רוצה לעשות כסף. אליעד: תעשי. ש: איך אני עושה? אליעד: תדפיסי. טוב, בואי אני אתן לך תשובה שתעזור לך: אז יש את התשובות ... האם הוא גם רכש את המיומנות להאמין? ש2: לא. אליעד: אז אני אומר שכן. למה כן? ש4: כי כשאתה מטיל ספק במשהו - אוטומטית אתה מאמין בצד השני אליעד:
יפה! בדיוק. כי כל פעם שאתה מטיל ספק במשהו - זה בעצם להאמין בהפך. אני אומר לך תטיל ספק, זה בעצם תאמין בהפך. לכן, אם הוא היה מתרגל להטיל ספק, הוא אומר "טוב, מעכשיו אני מתחיל להטיל ספק לצד אחד", אז ממילא אתה מאמין בצד השני. ש2:
יפה! אליעד:
יפה. יש לך עוד איזה משהו עכשיו. רגע, אז אני מסביר עוד פעם: לכן, אפילו נגיד בן אדם שמתרגל רק להטיל ספק ומאז כל פעם שבאה לו מחשב נגד, ... יכול להיות שלא אכפת לי להתאמץ לעבוד אבל אני עובד בשביל לא לעבוד. איזה היגיון יכול להיות בזה? אם אני לא רוצה לעבוד, למה לי לעבוד עכשיו?" נכון?
יפה. ואז בן אדם כזה ישר הולך לשכל, השכל אומר לו "תחליט, אתה רוצה לנוח או לא? אם אתה רוצה לנוח אז תנוח עכשיו. למה אתה עובד בשביל לנוח ... אם בן אדם שהוא רצה כסף כדי לנוח והוא מתאמץ כדי לא להתאמץ, זה לא הגיוני.. אליעד: התשובה פשוטה: אתה מתאמץ קצת כדי לנוח הרבה. ש3: בדיוק. אליעד:
יפה. איך ידעתי שזה מה שאתה רוצה לשאול? הנה זה מה ששאלת. אז מה האמת? שזה אחד התירוצים שהאנשים מתרצים לעצמם, אבל אם אתה תתעמק עוד ...