... אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין.
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק ... מגדיר בצורה כלשהי. אם נוריד את פה, נקבל אני חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני ... בזה. אם אין חושב, אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את ... מה שנשאר זה אני חושב שיש כאן שולחן, ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא:
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך ... אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין.
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. אנשים חושבים שבמציאות ... אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין.
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) ... בזה. אם אין חושב - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה ... הבחנות בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת ... ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים,
מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן ... צריך לחשוב שיש משהו. וכדי לחשוב שיש משהו, בשביל זה אני צריך לחשוב שיש הבדל בין משהו ללא משהו. ואם אני שואל,
מי אמר שיש הבדל בין משהו ללא משהו? זהו, נגמר, המהלך הסתיים. אין לאן להתקדם יותר. שאלה: למה אתה לא מפקפק בחושב? אליעד: בכל צמצום שלא נעשה, בסוף ישארו שלושה - אני, חושב, ...