... את המציאות שהיא חסרת צורה. מה אנחנו יודעים על המציאות? שהיא מעבר לזמן והמקום, שהיא חייבת להיות קיימת. היד הזאת היא מהות המציאות, והיא חייבת להיות קיימת. אבל תגיד, מה זאת אומרת, ... לא להיות קיימת, זה כבר שכל יותר גדול. אבל בעיקרון כל התכונות של המחויב, נכונות לגבי כל אחת מהצורות. זאת הכוונה שהמהות והצורה הם אחד. וזאת החוויה של להיות אלוהים. למה זה המהות של להיות אלוהים? למה האדם לא חווה שהוא אלוהים? האדם אומר, הרי אלוהים תמיד קיים, אין סופי, מחליט הכל, והרי אני לא מחליט הכל. אבל אין הבדל בין המהות לצורה. למרות שהאדם הוא רק צורה שבאה ונעה, מצד האמת, אין הבדל בין האדם למהות, האדם הוא אלוהים, תכיר בכך, שכול מה שנכון לגבי מהות המציאות, נכון לגבי הצורה. נכון לגבי כל צורה וצורה, ובכלל זה אתה. וזאת מטרת הספר, להסביר לך שמהות המציאות, וכל אחת מהצורות של המציאות, זה ישות אחת. קודם אתה צריך להבין מה היא מהות המציאות, ואחר נסביר לך, שהצורה היא עצמה מהות המציאות. מהות המציאות היא יותר גדולה מכל הזמן והמקום, אבל הספר הזה הוא ... אתה מבקש ספר, אתה חווה שספר הוא אין סוף, שהכל זה צורות שונות של אין סוף, לא שהאין סוף עושה אותם, אלא שזה אין סוף, המהות לא נפרדת יותר מהצורה, אין גם אלוהים, אין גם מהות, אין גם אין סוף. אלא הספר הזה הוא עצמו האין סוף, ואם תבין שהספר הזה הוא אין סוף, אז אתה תמיד באין סוף. אתה גם בצמצום וגם באין סוף תמיד. יש מצב שאין הבדל בין מהות לצורה, ושם אין רצון, אין כלום, אין שום דבר נפרד. ואז יש רצון, ואנחנו אומרים שהרצון נוצר מהמהות שלפניו. רק אחרי שיש רצון, רק אז אפשר להגיד שיש מהות. שאלה: אז כדי שתהיה מהות, חייבת להיות צורה. אליעד: נכון, ומכאן אפשר לראות שגם מהות היא צורה. ומה המהות של המהות והצורה? התשובה היא, שאין הבדל בין מהות לצורה. אם תתבונן בזה תבין, שכול דבר הוא חלק ממשהו אחר, ...

... צורה? אליעד: אם ביום יום תבדקי כל דבר, האם זה מחויב או אפשרי? האם זה מחויב שזה יהיה ככה או לא? למה אני רוצה את זה, האם זה מחויב או אפשרי? מה המהות? בסוף תביני שגם הזמן והמקום זה צורה. אם למשל לאדם כואב הראש, והוא ... את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה לך, תשאל, למה אני רוצה את זה? מה המהות של זה? מה הסיבה של זה? לדוגמא, האדם מבקש אוכל, אז מישהו מביא לו ... רצית אוכל. אז תגיד לו, זה שרציתי אוכל, זה רק לבוש לרצון שלי להיות שבע. זאת דוגמא שהאדם לא נאחז בצורה, אלא זוכר שהוא תמיד רוצה להיות שבע שזאת המהות, ולכן שמביאים לו אוכל מפלסטיק זה לא מספק אותו כי זה לא יכול לבטל ...

... הבנה. שאלה: אז אני לא אהיה, כי הכל מתאפס. אליעד: אם יש נפרדות, יש גם אחדות, נכון? והמכנה המשותף הוא המהות, נכון? זאת אומרת שיש מהות בתוך הנפרדות, נכון? למהות יש הרבה לבושים גשמיים, ואף על פי כן היא מה שהיא ללא שינוי. כך שההנחה שלך שאומרת, שאם כרגע אני רואה שניים בעיניים שלי, זה לא אומר ... זה צורות זה לא מחויב, כי תמיד יש אחד השונה מהשני, ובכל זאת הכל מחויב. כי בסוף בסוף בסוף, את תביני שהמהות של הדבר והצורה שלו הם אחד. כהגדרה הדבר לא מחויב, אבל אם היית מבין את הצורה היית יוצא מכל ההגדרות ולא מבין דבר. יש משהו ששונה ממנו, ... והכל לא מחויב זה אותו הדבר. תחשוב על זה. בדרך כלל שאנשים אומרים שהכל אחד, הם מתכוונים להגיד שלכל יש מהות אחת. זה לא בדיוק כך. הכוונה שהכל אחד היא שהמהות והצורה מתחברות. זה נקרא שהכל אחד. קודם אתה מגלה שזה לא משנה מה יקרה לך ברובד פנימי, ואחר כך אתה מחבר את החוויה של - שלא משנה מה ... את זה ולא רוצה את זה, אתה באותו זמן נמצא בחוויה שלא משנה מה יקרה לי. זה נקרא שאתה מחבר את הצורה ואת המהות. כי במהות אתה אומר זה אחד, כי לא משנה מה יקרה לי, כן אבל זה רק בפנימיות, אבל בחיצוניות, כן משנה מה יקרה לי, וזה נקרא נפרדות, אבל בסוף אתה ... אוכל כדי לא להיות רעב, תוך כדי זה אתה בחוויה שזה לא משנה. שיש אצלך שינוי למרות שאין שינוי, כך אתה במהות ובצורה באותו זמן. בסוף אתה אמור להגדיר בשכל הזה את הבלתי מוגדר. וכשאתה מחפש, אתה צריך לחפש רק את האמת, ולא משנה לאן תגיע. רק תחפש ... שאתה שואל על אולי. תענה מה שאתה רוצה, אבל בתוכך תראה שאתה לא בטוח בזה. אם אין נפרדות, אז אין שאלה. והמהות של השאלה היא נפרדות. למעשה אין שאלה, כי אתה לא בטוח שיש נפרדות, ולכן אתה גם לא מוצא תשובה. כשמישהו שואל אותך שאלה, הוא משקר אותך. ... שהחוויות שלך הם שקריות, ובמקרה אני יודע שאתה לא בטוח שהם אמיתיות. ולכן אני ממשיך לדבר איתך. אם כל מהותך היא, שיש נפרדות, אז אני לא יכול לעזור לך. אבל בשורש זה אחד, ולכן אתה לא יכול להיות בטוח בנפרדות. והסיבה שמצד האמת, אתה לא בטוח שיש ...

... אדם רע לו בחיים בגלל שהוא רוצה דבר וזה לא מתקיים, הוא צריך להבין שהבעיה היא לא בגלל שאתה רוצה אלא בגלל שאתה קיים. כי הקיום הוא המהות של הרוצה. למשל אדם אומר, איזה רע לי בגלל שיש לי רצונות, למעשה הוא לא הבין, ...

... לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות. זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות. אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי ...

... אתה מחבר את היש והאין, אז אתה לא יכול לשאול יותר שום דבר. כי אם יש ואין זה אותו דבר, אז הכל זה אותו דבר, אז אין אפשרות לשאול עוד משהו. זאת למעשה המהות של המציאות - יש ואין. אף על פי כן, יש פנימי עוד יותר, ופנימי עוד יותר, עד אין סוף, ואף על פי כן, הם אחד. לכן תמיד יש לאן להתקדם, אבל יש ...

... זה, תקבלי הבנה גדולה. העניין הוא שיש מחויב ויש אפשרי. יש דבר שהוא מוכרח שיהיה ככה ויש דבר שהוא לא מחויב שיהיה ככה. וכל דבר שמורכב מכמה ישויות, כל דבר שהמהות שלו מורכבת יותר מדבר ... את מבינה למה את עושה. בעיקרון צריך לשאול רק שאלות פנימיות, למשל, למה אני בכלל רוצה? מי שולט ברצון, בכלל מאיפה הוא מגיע? תגלי מאיפה הוא בא. כי הרצון הוא המהות, ולכן צריך לבדוק מדוע ... האדם בצרוף הרצון. האני הוא המחויב ביחס לרצון, כאשר יש אני, לא חייב שיהיה רצון. אם לא היה אני לא היה מי שרוצה, אבל עדיין יש אני ללא קשר לרצון. האני הוא המהות של הקיום, והצורה היא הרצון. למעשה כל דבר הוא גם צורה וגם מהות, לדוגמא, אני רוצה לאכול לחם. אז הצורה זה לאכול לחם, והמהות זה רוצה. עמוק יותר, הרוצה זה הצורה והאני זה המהות. אינסטינקטיבית שלאדם ... מחויב, אבל ברגע שאמרת הבלתי מוגדר, הגדרת אותו כנפרד מהדברים המוגדרים. ולכן איך שלא תסובב את הגלגל זה תמיד אפשרי. אבל אם תצליחי להבין בראש שלך שקיומה של מהות המציאות היא אפשרית, אז זה אומר שהמהות היא לא יותר מהותית מהצורה. אז המהות היא לא בעלת ערך יותר ... אחד. אצל האדם החיים שלו מנוהלים כך שהמטרה העיקרית היא יותר חשובה מהמטרה המשנית, אבל אם תבין שהכל יחסי עד אין סוף, אז הכל שווה ערך. בסוף אנחנו מבינים שיש מהות, והמהות היא מחויבת, ואם תגיד שאין מהות, אז המהות היא האין, ואם המהות מחויבת אז אין משהו אחר, ואין צורות בתוך המהות, אבל בכל זאת יש צורות, אז זה אומר שזה גם אחדות וגם נפרדות בו זמנית. זה אומר שהמהות והצורה הם אחד. בקיצור יש עולם שלם ומעניין שצריך להבין אותו. אם אנחנו אומרים על משהו שהוא מחויב, אז אנחנו אומרים למעשה שהוא הראשון היחיד שקיים, ושהוא המהות של כל המציאות, הוא ... שונה. אז קודם כל הבנו שהאני הוא מורכב. אני טוען שלאדם קשה להבין את זה, כי אם הוא באמת יבין את זה הוא יעלם. ולכן האדם לא מעוניין להבין את זה. למעשה יש מהות שצורה אחת שלה זה אני ... שאת קיימת? בראש, ולכן בראש אנחנו מנסים לפרק את האני. יש אני ויש לא אני, האני זה משהו שקיים, אז יש משהו שקיים שהוא אני ויש משהו שקיים שהוא לא אני. אז המהות היא משהו שקיים, והצורה היא משהו שקיים בצורה של אני. יש "יש" אני, ויש "יש" לא אני. כאילו יש ישות של אני ויש ישות של לא אני. אני זה ישות ולא אני זה גם ישות, אז הישות היא המהות, והאני או הלא אני זה הצורה. יש ישות ויש ישות בצורה של אני, אז הישות היא המהות, והצורה היא האני או ...

... יהיה משומן, אתה תוכל לשלוט בו. ככול שאתה משתמש בשכל יותר, כך אתה נעלם. בספר - חלק שני עמוד 268. אם האדם יצליח להגיד - זה רצון וזה לא שלי, אבל איך האדם יכול להגיד זאת? הרי כל המהות של הרצון, זאת ההזדהות של האדם עם הרצון, אז איך אפשר להגיד לי שאני לא אזדהה עם הרצון שלי? והאם אפשר לא להזדהות עם הרצון? האדם סובל רק בגלל הרצון ... מצד שני נוצר מעצמו. ותזכרו שזה הכל בשכל שלנו, כי באין שכל אין שום שאלה. אפילו אלוהים או שהוא חווה את הכל כרצונו, או שהוא חווה ששום דבר לא כרצונו. ולסיכום, כאשר האדם מתבונן על מהות רצונו, הוא מגיע לחוויה שהוא חווה את רצונו גם מנקודת מבט שאומרת שאין שום רצון כלל, שזה האחד המוחלט. וגם שכול הרצונות הם הרצון העצמי של האדם ...

... פונקציונאלי, הכל יכול להיות. ועל ידי זה שהאדם לא משקר את עצמו, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו. האדם אומר אני, ומתכוון לישות ...

... אתה תגלה שאתה גם רק לא קיים. ואז תיעלם לגמרי. שאלה: זה מפחיד. אליעד: בדיוק, המפחיד הזה הוא זה שמונע ממך לנסות לברר מה היא האמת. חיפוש אמיתי צריך להתחיל בבירור של מהות היש והאין. מצד אחד האדם עושה פעולות לדעת את האחד ולא לסבול, ומצד ... הרעיון, הביטוי כאן מתייחס לאלוהים האמיתי, שאין הבדל בין, הוא יודע משהו, שזה כבר שלוש דברים. אבל אצל אלוהים זה שהכל אחד. אין הבדל בין היודע, הידוע והידיעה. אם תגיע למהות של היודע או הידוע או הידיעה, תבין שזה הכל אחד. האגו הנפרד, הוא ... אני אומר לך, לא. את למעשה תמיד מגדירה, ואני אומר לך שלא צריך להגדיר. נכון צריך גם ריכוז, אבל לקרוא בלי להבין גם טוב, כי משהו נתפס. האגו של האדם לא רוצה לברר את המהות העצמית שלו, כי הוא יודע שהוא יעלם. אבל מצד שני, כל מה שהאגו רוצה, זה להבין את מהותו העצמית ולהיעלם. האדם מנסה להבין את עצמו, וכאשר הוא מתקדם, הוא ... מאחורי? הרי כל התפיסה של האדם נגזרת מההבנה שלו, וההבנה מושתת על חוקי הלוגיקה, ולכן לשאול, מה היא אותה חוקיות שלפיה אני מבין את המציאות? אם תתבונן בשאלה, מה היא מהות השכל ומהות התפיסה? אתה תראה לדוגמא, שהשכל לא יכול להבין שדבר והיפוכו זה אחד. ... שאולי זה כן אחד. חווית האני שלך קיימת, רק בגלל חווית התפיסה של האני. האני לא יכול לתפוס שדבר והיפוכו זה אחד, ולכן הוא חווה אני ולא אני, ולכן הוא חווה שהוא קיים. מהות השכל וקיומך העצמי תלויים אחד בשני. כי אם היית מבין שדבר והיפוכו זה ... אחדות ונפרדות, ועכשיו הוא נלחם בעצמו. ואתה תקוע בין השניים, אתה הוא האלוהים שפיצל עצמו, והשאלה היא, עם מי אתה מזדהה? או מה אתה יודע על עצמך בעצם? כי אם אתה מבין את מהות המלחמה, אז אין מלחמה, המלחמה הופכת להיות טובה. שאלה: האם אני יכולה ...