... אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיו"ב. כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, ...

... באופן אקטיבי, אלא שברירת המחדל של האדם היא, הקטנת ראש. שמלכתחילה האדם נולד בלי שום דעה מוקדמת ובלי שום שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. ורק אח"כ שהאדם מתבגר, אז הוא מתחיל להיות "חכם", ומתחיל להבדיל בין טוב לבין רע. ואז ממילא האדם גם סובל מחרדות ומפחדים. וכדי להתמודד עם חרדות ופחדים, לשם כך האדם צריך גם ...

... שעדיין אין לתינוק, כמעט שום תפישת טוב ורע. כי הפחד והחרדה קיימים ותלויים, בתפישת הטוב והרע של האדם. כי מי שאינו יודע להבדיל בין טוב לבין רע, הוא אינו יכול לפחד כלל, וגם לא להיות מרוצה או לא מרוצה מהמציאות. אלא, הכל שווה בעיניו. ותינוק שנולד, כמעט ואין לו שום דעות קדומות על הטוב והרע (מלבד טוב ורע של כאב פיזי ... שלו מתפתחים, להבדיל בין הדברים השונים שיש במציאות. והאדם לומד להבדיל, בין מה שהוא "אני", לבין מה שהוא אינו "אני". ולהבדיל, בין טוב לבין רע. ולהבדיל, בין מותר לאסור. ולהבדיל, בין דבר להיפוכו וכיו"ב. וככל שהאדם גדל יותר, כך הרצונות שלו מתגברים יותר והופכים להיות מוגדרים יותר ויותר. כי התינוק, לא ממש אכפת לו, כמעט שום ... מהרע ולהתקרב אל הטוב. כי אם האדם לא יתרחק מהרע ולא יתקרב אל הטוב, הוא לא ישרוד כאן בעולם. וההורים, מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ולדעת, להגדיר את הרצונות שלו. ולדעת, להשיג את הרצונות שלו. וטוב שכך, שההורים מחנכים את הילד שלהם. אבל מצד שני, ככל שההורים מלמדים את הילד, לדעת להבדיל טוב יותר, בין טוב לבין ... החרדה והפחד, הם רק מהרע. כי האדם, לא מפחד מכך שיקרה לו דבר טוב, אלא רק מכך שיקרה לו דבר רע. וככל שהאדם לומד טוב יותר, להבדיל בין טוב לבין רע, כך הוא מפחד יותר מהרע ורוצה יותר את הטוב. כך, שההורים מחנכים את הילד שלהם לשרוד בעולם, על ידי זה שהוא יבדיל בין טוב לבין רע. אבל הם גם מחנכים אותו, לפחד מהרע. כי בלי לפחד מהרע, בלי זה אי אפשר לשרוד בעולם. כי הפחד של האדם מהרע, מרחיק אותו מהרע, ומקרב אותו, אל הטוב שיש בעולם. ולחנך את הילד לשרוד בעולם, ... רע, הוא ממילא, גם, חי ללא כל פחד, וגם, מפחד מכל מיני דברים בו זמנית, לפי הרצונות שלו. וכאשר הילד גדל, אז הוא לומד להבדיל, בין טוב לבין רע. ואם הילד לא לומד בו זמנית, שיש גם נקודת מבט, שבה, אין הבדל בין טוב לבין רע, הרי שהחרדות והפחדים מתגברים אצל הילד. וככל שהחשיבה של ההורים של הילד, היא, שיש טוב ורע, נפרדים אחד מהשני, כך גם הילד לומד מהם, להבדיל בין טוב לבין רע. ולא לומד מהם, את נקודת המבט, שבה, אין שום הבדל, בין דבר, לבין היפוכו. ועל ידי זה, נוצרות אצל הילד, חרדות ופחדים. ובסיכומו של דבר, צריך ללמד את הילד בצורה נכונה, שתהיה כמה שיותר ...

... מהאדם באופן מוחלט, את כל החרדות והפחדים באשר הם? וכפי שכבר ביארתי, הקיום של הפחד והחרדה, תלוי בקיום תפישת הטוב והרע של האדם. שכאשר האדם מבדיל בין טוב לבין רע, על ידי זה האדם רוצה להרגיש טוב, ולא רוצה להרגיש רע. וכאשר האדם לא רוצה להרגיש רע, אז הוא תמיד ... בין טוב לבין רע באופן מוחלט, רק אז אין לאדם שום פחד וחרדה באופן מוחלט. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להגיע למצב, שבו הוא באופן מוחלט, לא יבדיל בין טוב לבין רע, עד כדי כך שהוא יסיר מעצמו את כל הפחדים ואת כל החרדות? והתשובה היא, שהדבר אפשרי, רק על ידי ... האובייקטיבית והמוחלטת, שבה האדם לא יודע שום דבר באופן מוחלט, ושבה האדם באופן מוחלט, יודע שום דבר. ובו זמנית האדם גם חי ע"פ השכל האנושי שלו, ומבדיל בין טוב לבין רע וכולי. ואז, מצד השכל של האדם, שמבדיל בין דבר להיפוכו, מצד השכל הזה, יש טוב ורע, ויש פחד וחרדה, ...

... לרצון של האדם, אז גם האדם כבר לא ירגיש יותר שום סוג של תחושה / הנאה וכיו"ב. כי כבר אין לו את הניגוד הרגשי, לדעת להבדיל בין טוב לבין רע. כי כאשר הכל כרצונו של האדם, עד שהאדם לא מסוגל אפילו לחוות סוג של חוסר שביעות רצון מהמציאות, אז כבר האדם לא יכול ליהנות, מכך שהוא כן שבע ...

... כאשר האדם נולד הוא נולד כדף חלק, ללא תחושה של חסר כלשהו. תינוק אינו יודע להבדיל בין טוב לרע, וממילא הוא אינו יכול שלא להיות מאושר. חוסר אושר = חוסר קבלת המציאות ברגע הזה = חשיבה שמציאות אחרת תהיה טובה יותר. כאשר ...

... המציאות בשלמות, במקרה כזה אפשר לומר שהוא מפסיק לשפוט את המציאות. כי המהות של שיפוט המציאות, הוא בכך שהאדם יודע להבדיל בין טוב לבין רע. אך כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, הרי שהוא מבין את הטוב שיש בכל דבר, וממילא גם כושר השיפוט שלו נעלם. כי מאחר שהכל טוב באותה המידה, ממילא אין לאדם שיפוט כלשהו על ... שהכל טוב באותה המידה, ואין לו שום שיפוט על העולם, ומהצד השני בהחלט יש לו שיפוט על העולם, ובהחלט גם הוא יודע להבדיל בין טוב לרע, אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא וגם הטיפש הגדול ביותר, לשניהם אין שום שיפוט רע על ...

... שלו, בכלל לא חושב שיש הבדל בין טוב לבין רע. כי בעומק התת מודע, העמוק ביותר של האדם, שם, האדם בכלל לא אכפת לו משום דבר. ושם, האדם בכלל לא יודע שום דבר מוגדר. ושם, האדם בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא, שברמות חיצוניות יותר של המודעות של האדם, שם, האדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין רע. ושם, יש לאדם רצונות שונים ומטרות שונות. ושם, האדם כן רוצה להרגיש רק טוב וכמה שיותר טוב. וכאשר יש לאדם רצון להרגיש טוב, ...

... אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין ... לבין תפישת מציאות שלא מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך בעצם הוא עצמו מבדיל בין טוב לרע. ולא להבדיל בין טוב לרע, פירושו שהאדם לא מבדיל בין: להבדיל בין טוב לרע, לבין: לא להבדיל בין טוב לרע. שעל ידי זה האדם גם מבדיל בין טוב לרע בעולם הממשי שלנו, וגם לא מבדיל בין טוב לרע בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת ...

... דהיינו, שמצד אחד האדם גם יחשוב שאין שום רע בעולם כלל, ושהכל אך ורק טוב תמיד ללא שום רע כלל, ושמצד שני, האדם גם ידע להבדיל בין טוב לרע ע"פ חוקי המשחק של החיים שיש בעולם שלנו. אך כיצד ניתן להגיע ליכולת הכלה רגשית שכזו? ומצד האמת, מי שיעמיק בעניין ...