... ללא סיבה - איך לאהוב את עצמך ואת המציאות - בלי תנאי? נטל ההוכחה ובו יתבאר כיצד לאהוב את עצמך ואת המציאות בלי סיבה? וכמובן שכולם רוצים להגיע למצב הזה, שבו הם אוהבים את ... לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא בלי סיבה, היא רק משום, שמצד אחד האדם רוצה להגיע למצב, שבו הוא יאהב את עצמו בלי סיבה, ומצד שני הוא מנסה למצוא סיבות, למה כן לאהוב את עצמו. וכמובן שזה לעולם לא יצליח, כי זה דבר והיפוכו. כי כל סיבה שהאדם ימצא למה לאהוב את עצמו, תמיד זו תהיה אהבה עם סיבה. והאדם הוא שואל את עצמו, "למה שאני אוהב את ... עם רגשי נחיתות. כי השאלה צריכה להיות הפוכה. והשאלה צריכה להיות, "האם באמת יש סיבה, לכך שאני לא אוהב את עצמי / את המציאות?". והטועים, הם מלמדים את האדם לאהוב את עצמו, בגלל הדברים הטובים שיש בו. וכמובן שזוהי טעות. כי מי שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא?! וכאשר האדם שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי שנמאס לו שהמחשבות שלו ... כופר בעצמו, דהיינו, לא מאמין לעצמו, אלא ממשיך לשאול את עצמו, האם באמת הסיבות האלו שגורמות לו לא לאהוב את עצמו, האם הן אכן מוצדקות? ולמה הן מוצדקות? ומי החליט שהן מוצדקות? ומי החליט שזה ... זה שהאדם הוא עקשן ולא טיפש, דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין לשום סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי ... כך ולא אחרת, האם הרצון הזה בכלל מוצדק? וכולי. על ידי זה בסופו של דבר, כל הסיבות שיש לאדם למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות, כל הסיבות האלו מתבטלות, ואז מה שנשאר כברירת המחדל, זאת אהבה ... רע. וזהו טוב אמיתי, שהוא לא תלוי בסיבה כלשהי וכולי. ובמהות, את נטל ההוכחה, תשים על המחשבה למה לא לאהוב את עצמך, שהיא תביא את הסיבה. והאם זה מחוייב לא לאהוב את עצמך? והאם אתה מוכרח במאה אחוז לחשוב שאתה לא מספיק טוב? ומי אמר שאתה לא מספיק ... אתה כן טוב? ואולי אתה לא חייב לשנוא את עצמך? והמלכודת של המוח היא, שהוא שם את נטל ההוכחה על הלאהוב את עצמך. שהוא שואל את האדם, למה שאני יאהב את עצמי. אבל זה צריך להיות, למה שאני לא יאהב את עצמי. וכמובן שאעפ"כ, זה בסדר לאהוב את עצמך עם סיבות וכולי, לצורך חווית הצמצום. אבל במהות, אל תחפש סיבה לאהוב את עצמך, אלא תטיל ספק במחשבה שלא לאהוב את עצמך. והאהבה, תבוא מעצמה. וכיו"ב לגבי המציאות, אל תחפש סיבה לאהוב אותה, אלא תטיל ...

... שלו. וזהו תהליך של השמדה עצמית. שהאחדות, מנסה להשמיד את עצמה, על ידי זה שהיא יוצרת את הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר גודל אין סופי. כי אלוהים הוא אין סופי. ואלוהים הוא כ"כ אוהב את עצמו, עד שאפילו האין סופיות שלו, לא מספיקה לו. ולכן אלוהים ...

... הנפרדות. והקיום של השקר הזה, הוא מקבל את כוחו, רק משום שהאדם מוכן להתפשר על דברים שאינם מוחלטים. וכאשר נמאס לאדם לשקר את עצמו, וכאשר האדם מספיק אוהב את עצמו, כדי לחפש את הטוב האמיתי המוחלט, אז האדם מתחיל ...

... של האדם, מישות אחת לישות אחרת. (וכיו"ב שיטות של, איך לא לכעוס. שהן יוצרות תלות חדשה של האדם, בשקר אחר. וכיו"ב שיטות, של איך לאהוב את עצמך / להיות שמח וכיו"ב. שהן יוצרות תלות חדשה. וממילא אין אהבה ושמחה של אמת וכולי). כמו השקר ...

... מוחלטת, זה יוצר אצלו ייאוש, וגורם לו בטעות להרפות את ידיו, מלחפש את האושר שלו. ובפועל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, עליו להבין את האמת, והיא שהאושר המושלם ...

... להשיג איזה דבר, ובכך הוא בעצם מספר על החיסרון שלו, כמה החיים שלו לא שלמים בתוכו מבפנים, וכמה הוא לא מספיק אוהב את עצמו ואת קיומו, שהוא צריך כל מיני דברים חיצוניים שישמחו אותו. והכל משום זה שהאדם לא נצמד לאמת ולא רואה את השלמות שיש בכל דבר. כי הרע, הוא ההפרדה מאלוהים, דהיינו, המציאות ...

... שהוא רעב לאהבה, הוא נאחז באהבה של מה שחושבים עליו. והיא אהבה רעילה, שגורמת לאדם לקלקולי קיבה, והורסת לאדם את החיים שלו. כי כאשר האדם נאחז באהבה חיצונית, במקום לאהוב את עצמו מבפנים, זה גורם לכך שהאדם נאחז בשקר, כאילו הוא לא יכול לאהוב את עצמו באמת מבפנים. וברגע שהאדם משקר ומחניף למישהו אחר, הוא בעצם מחזק אצל עצמו, את המחשבה שלו, שצריך שאחרים יאהבו אותו, כי הוא לא אוהב את עצמו מספיק. ומי שיש לו עיניים של אמת, הוא רואה את האמת, כמה כולם מסכנים, שהם כ"כ תלויים במה שחושבים עליהם. ויש כאלו שנדמה, כאילו הם עשירים בממון, אבל באמת הם עניים ...

... ובכל פעם שהאדם מתאמץ להרגיש טוב, הוא בעצם גורם לעצמו להרגיש רע. ובכל פעם שהאדם מנסה ליצור אהבה, הוא בעצם יוצר שנאה, של הרגשות הרעים, שמהם מנסה לברוח האדם. וכאשר אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיו"ב, זה הכל שנאה, גם אם היא מתחזה לאהבה. ואהבה של אמת, שאינה נאחזת בדבר ושאינה ...