דקדוק, בלשנות, הפילוסופיה של השפה, ללמוד דקדוק, לדבר נכון, ללמוד לדבר, לימודי בלשנות, חקר השפה, התפתחות שפות, שפה עברית, שפה אנגלית למה בכלל חשוב לדבר בדקדוק תקני? אליעד כהן מסביר שהשפה, הדקדוק, והדרך שבה אנשים בוחרים להתבטא הן למעשה צורות של הסכמות חברתיות. כללי הדקדוק והדיבור הנכון אינם באמת אובייקטיביים, אלא מהווים מערכת חוקים מוסכמת שנועדה לאפשר הבנה יעילה בין אנשים. הוא מדגיש שהמושג דקדוק נכון הוא יחסי ומשתנה בהתאם לסביבה התרבותית או החברתית שבה נמצא האדם. לדוגמה, אם אדם דובר אנגלית יגיד משפט כמו אתה צריך באופן לא דקדוקי אך ברור, עדיין יבינו אותו, אך בעברית, ההבחנה בין את לאתה נחשבת חשובה. אליעד מסביר כי למרות זאת, גם ... שאינו דובר נכון הוא נחות, אלא שהחברה שופטת אותו לפי סטנדרטים מסוימים. הוא מדגיש שהחברה שולטת באנשים דרך השפה והדקדוק, וקובע כי זהו סוג של משחק חברתי. לדוגמה, אם אדם יבחר לדבר בשפה לא תקנית, אנשים יכולים לחשוב שהוא ... נפרד ועצמאי גם כשהוא לא רואה אותו. בכך נוצרת אצלו תפיסה של עולם נפרד מהמוחש המיידי. האם ההקפדה על דקדוק ושפה נכונה חשובה באמת? אליעד מתייחס לדעת רבי נחמן מברסלב בנושא ההקפדה על דקדוקים וחומרות בשפה ובמצוות בכלל. הוא מביא את הגישה לפיה רבי נחמן הזהיר אנשים מפני הקפדה יתרה. לפי רבי נחמן, ... צריך לבחור לו מצווה אחת שבה ידקדק במיוחד, אך בשאר העניינים יש להימנע מחומרות יתרות. הסיבה לכך היא שהחומרה והדקדוק המופרזים עלולים לגרום לבלבול, חרדות ומרה שחורה. הדבר רלוונטי במיוחד לשפה, שכן רבי נחמן אומר במפורש שחכמת הדקדוק אינה נדרשת כלל. כלומר, אליעד מבהיר שגם אם אדם לא ידבר בעברית תקנית, אין לכך חשיבות אמיתית מבחינה רוחנית או מהותית. כל חוקי הדקדוק והדיבור הם פשוט מוסכמות, שבמובן העמוק נועדו ליצור הפרדה חברתית ולשמר את תחושת הנפרדות בין קבוצות אנשים. מדוע קיימת ... העתידית היא דווקא הפחתת הנפרדות הזו, במיוחד לאור ההתקדמות בטכנולוגיות תרגום כמו Google Translate, אשר מפחיתות את חשיבות השפה והדקדוק ויוצרות עולם שבו השפות הולכות ומתקרבות זו לזו. אליעד מסכם ואומר כי כללי הדקדוק, השפה הנכונה והמוסכמות הלשוניות הן כלים לשמירת הנפרדות, אבל ברמה העמוקה ביותר אין להן משמעות אמיתית או מוחלטת, אלא רק יחסית וחברתית. למה חשוב לדבר נכון? האם דקדוק הוא הכרחי? מה ההבדל בין עברית לאנגלית? האם שפה יוצרת נפרדות? מה הגישה של רבי נחמן לדקדוק? האם צריך לדקדק במצוות?

... להתאמץ ולהבין, איזו תועלת אמיתית, הדברים שאותם הוא מלמד, איזו תועלת הם נותנים לו. ואם ניקח לדוגמה את לימודי הדקדוק, הרי שלכאורה יכול להיות נדמה למורה, שהתועלת שידיעת הדקדוק נותנת לו, היא: שהוא מדבר בצורה יותר נכונה דקדוקית ובצורה יותר יפה, שנשמעת יותר יפה לאוזנם של בני האדם. אבל זאת כמובן שטות, כי זאת לא תועלת אמיתית. ... לכך, שכאשר מישהו מדבר בצורה לא תקינה, אז האדם נחרד מכך שמישהו אחר ביטא את עצמו בצורה לא תקינה דקדוקית. ואז האדם יוצר לעצמו תועלת, בכך שהוא לומד ומלמד דקדוק. על ידי זה שהוא לומד, לדבר בצורה תקינה. למרות שבאמת, הרי רוב המקצוע כולו, הוא יכול להיות מיותר מלכתחילה. ואם המורה לדקדוק, ינסה לגרום לתלמיד ללמוד דקדוק, כדי לא לדבר בצורה צורמת. הרי שזה הדבר האחרון שמעניין את הילד. כי הילד, לא צורם לו שום דבר ... איך שבא לו, כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אאכ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ומוכר לו את הפתרון, באמצעות שיעורי הדקדוק.

... בעולם, וכל שכל כלשהו בכל תחום שהוא, הכל נועד לשרת את האדם כדי ליהנות. וכאשר האדם לומד היסטוריה, או דקדוק, או כל מקצוע אחר, הרי שבצורה כלשהי, האדם רוכש שכל כלשהו. שהשכל הזה, עוזר לאדם ליהנות טוב יותר בחיים. ...

... לצמצמם. דרך החשיבה זה להתחיל לצמצם את השאלה לחלקים יותר קטנים, ולגלות את השורש. כמו למשל שלומדים בבית הספר דקדוק ושואלים אותך איזו מילה היא הנושא, הנשוא והמושא. איזה מילה שבלעדיה לא תהיה משמעות למשפט. נגיד לדוגמה למה אני ...

... למעשה אתה עושה את כל הפעולות ללא גוף. נסה להתבונן בעניין. היא מגיעה לזחל, והוא כאילו מעביר לה שיעור בדקדוק. מדוע אנו לא אוהבים דקדוק, כי זה משהו שמצמצם אותנו, תגיד ככה, ככה זה לא טוב, ככה זה טוב וכו. כל הזמן מתקנים אותך ...

... ו - סיבה הם למעשה אותו דבר? אליעד נוגע גם בהבדל בין תכלית ו - סיבה כפי שמוסבר בספרי דקדוק. הוא מסביר כי למעשה, המושגים תכלית וסיבה אינם שונים זה מזה, אלא הם שני צדדים לאותו מטבע. השאלה למה ... זאת אומרת זאת התכלית בעצם. אליעד: זאת מילה שונה להסביר את אותו דבר נניח. ש: בכל אופן ישנה בספרי הדקדוק ישנה רשימה של תיאורי אופן אז יש שם את ה - איך יש שם תיאור סיבה תיאור תכלית, התכלית ... צריך לחשוב על תכלית והתכלית שחשבת בסוף היא הסיבה והסיבה היא שבהתחלה חשבת על התכלית שבסוף. ש: בסדר בספרי הדקדוק הוא המציא את זה כפשוט נורא אוקי. אליעד: נכון בסדר, טוב הבנו מי שלא הבין שישאל למה.

... קיימים אלמנטים מסוימים בעלי היגיון פנימי. למשל, באנגלית הוספת האות S בסוף מילה מסמנת רבים (Table Tables). זהו כלל דקדוקי הגיוני, אך הוא שונה מהמידע האקראי, כמו עצם הבחירה של המילה טייבל. מהו מידע סיבתי המבוסס על היגיון והקדמות? ... האם יש גם היגיון בשפות זרות? יש לציין שגם בשפות זרות, כגון אנגלית, יש אלמנטים מסוימים בעלי היגיון, כמו דקדוק והוספת S לרבים (TableTables). אבל רוב המילים באוצר המילים הן אקראיות וחייבים פשוט לשנן אותן באמצעות חזרה אינטנסיבית. מהו ... הגיוניים גם בשפה? אפילו בשפה אנגלית, לצד אוצר המילים האקראי, יש גם רכיבים שיש בהם היגיון מסוים, כמו כללים דקדוקיים (למשל הוספת S לציון רבים). יחד עם זאת, עצם הידיעה ששולחן הוא טייבל נשענת בעיקר על שינון וחזרה, כי ...

... והילד לומד לדבר, כדי שהוא יהיה מסוגל לבטא את עצמו, ולהשיג את הרצונות שלו יותר טוב. ולכן לדוגמה, מקצוע הדקדוק, בדכ הוא לא מעניין ילדים. ולכאורה, הרי הילדים לומדים שפה חדשה, כאשר הם ילדים. אז מדוע מפריע להם ללמוד את כללי השפה, שאותה הם דוברים? אלא, שלימוד השפה מביא לאדם תועלת מיידית וממשית. אבל לימוד כללי הדקדוק של השפה, זה לא מביא לאדם שום תועלת מיידית וממשית, מלבד זה שהוא כאילו מדבר בצורה תקינה. כי השפה, ... את השפה, הדבר הזה מביא לו תועלת ממשית ומיידית, של הנאה. אבל כאשר באים ללמד את הילד את כללי הדקדוק של השפה, הילד עושה מול עצמו, חישוב של עלות מול תועלת. והוא מגלה, שכמות המאמץ שהוא צריך להשקיע בללמוד את כללי הדקדוק של השפה, הם לא שווים, את התועלת שהוא יפיק מהלימוד. ולכן הילדים, למרות שהם לומדים את שפת אימם, עדיין לימוד כללי הדקדוק של השפה, זה נתפס בעיניהם כמשהו שלא מייצר הנאה, ולכן זה לא מעניין אותם.

... מלמד את התלמידים את החומר הנלמד, על המורה לנסות להתמקד ולמקד את התלמידים, לא בידע עצמו ובנוסחה עצמה ובכלל הדקדוק עצמו, אלא במשמעות שלו. כי לנוסחה במתמטיקה, יש משמעות. ולכל דבר, יש משמעות כלשהי, שיכולה לעזור לאדם, בדרך כלשהי. ...

אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, להאמין באלוהים, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, אמיתות התורה, שמירת מצוות, קיום מצוות, להאמין בתורה, לשמור מצוות, התחזקות בדת