תשעה באב בקבלה, חורבן בית המקדש, בניין בית המקדש השלישי, לצום בתשעה באב, צום יום כיפור, בית המקדש הפנימי, ביאת המשיח, גלות וגאולה, צום תשעה באב, מורשת ישראל, שמירת מצוות מהי המשמעות הרוחנית של צום תשעה באב לפי ... להכיר ולחוות חסרונות פנימיים, ומתוך כך להתעורר לרצון פנימי לשינוי ולתיקון רוחני. מה הקשר בין בית המקדש החיצוני לבין בית המקדש הפנימי של האדם? אליעד כהן מדגיש את הקשר העמוק בין בית המקדש החיצוני, שנחרב, לבין בית המקדש הפנימי שקיים בתוך כל אדם. לדבריו, בית המקדש הפנימי מסמל את השלמות הפנימית של האדם ואת החיבור הישיר שלו לאלוהים. כשבית המקדש הפנימי שבור או לא קיים, האדם מרגיש חסר ובלתי שלם. הצום בתשעה באב הוא הזדמנות להזכיר לאדם את בית המקדש הפנימי הזה, לעורר בו את המודעות לכך שמשהו מהותי חסר, ולהוביל אותו לפעול לתיקון פנימי. החורבן של בית המקדש הפנימי אינו רק זיכרון רחוק, אלא חוויה יומיומית של אובדן והיעדר שלמות. כאשר אדם מתאבל על חורבן בית המקדש בתשעה ... חיבור עמוק לכאב העם ולתחושת הגלות, וממנה נולד הרצון לתיקון ולגאולה שלמה. מה המשמעות הרוחנית של תשעה באב? מהו בית המקדש הפנימי? האם צום בתשעה באב הוא חובה? איך קשור תשעה באב למשיח ולגאולה? מהי המשמעות הקבלית של חורבן בית המקדש? ... יכול לראות את בית המקדש כמשהו פנימי בתוכו, שנשבר ונחרב וצריך להיבנות מחדש. מה הקשר בין הצום בתשעה באב ובית המקדש הפנימי? המרצה מדבר על הקשר בין בית המקדש הפנימי לבין הצום בתשעה באב. הוא טוען כי כל אדם יכול לראות את בית המקדש הפנימי שלו, המייצג את שלמות האדם והקשר שלו עם אלוהים. כאשר בית המקדש הפנימי נשבר או לא נמצא, האדם חווה חיסרון פנימי, וכל המטרה של הצום היא לעורר את תחושת החיסרון הזו ולהתחבר ...

...ראש, פיתוח החשיבה של העובדים, הגדלת ראש של העובדים, אימון למנהלים, ניהול עובדים, ניהול עסקים, ראש קטן, ראש גדול שאלה: האם כדאי או לא כדאי, לעודד את העובד שלך לחשוב באופן עצמאי? תשובה: אין תשובה מוחלטת, אלא כל מקרה לגופו. יש מקרים שבהם עדיף שהעובד שלך לא יחשוב באופן עצמאי אלא שיתרגל לחשוב ולפעול כמו רובוט ושיעשה בדיוק את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. כגון כאשר אתה יודע בדיוק ומראש מה הדבר האידיאלי שהעובד שלך אמור לעשות בוודאות של מאה אחוז. שאז מבחינתך שהוא יהיה סוג של רובוט. אבל יש מקרים שבהם אתה רוצה...

...עוזר לנו לבנות מציאות חדשה שלא תמיד תואמת את האמת. מהו כוחה של האמונה במוח? לפי אליעד, האמונה ביכולת לדמיין ולהשוות היא חלק בלתי נפרד ממה שמניע אותנו. אנחנו נוטים לשער ולהניח שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של תפיסה מוטעית. אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ההבנות שלנו, כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות או את הדימויים...

...של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי? כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון הראשון וכיוב, הוא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו. אבל החכם האמיתי, שהוא שקוף לגמרי, והוא באחדות אחת עם המציאות, כאשר הוא מדבר על אלוהים, הוא בעצם מדבר, על מי שהוא עצמו ממש. וכאשר האדם שומע את החכם האמת מדבר על אלוהים, בעיני האדם, החכם האמת, זה הגוף הגשמי והלבוש החיצוני שלו. ולכן...

...שאומרים לו. אולם האמת היא שכאשר אדם באמת מבין שהוא לא חייב לציית לשום חוק באופן מוחלט, אז דווקא קל לו יותר להתאים את עצמו לחברה. ההתנגדות האמיתית היא מתוך תחושה פנימית של חובה - אני חייב לציית, ולכן אתמרד. אם האדם ישתחרר מהתחושה הזו, הוא יוכל לבחור להתאים עצמו לחברה, לא מתוך כפייה, אלא מתוך הבנה. מדוע להתנהג לפי החוקים גם כשאין הסבר הגיוני ברור? ישנם חוקים חברתיים שלעיתים לא ניתן להסבירם באופן הגיוני, בדיוק כפי שישנם חוקים במשחקים, למשל בשש - בש. למה דווקא ככה ולא אחרת? כי אלה חוקי המשחק. מי שרוצה...

...כי אני מחפשת משהו אחר, וכדומה. הכוונה היא להסביר בפשטות את ההחלטה באופן שלא פוגע ולא יוצר סכסוך. אליעד מחדד כי מה שמונע את העזיבה הוא הפחד שהאדם מספר לעצמו על תגובות המעסיק. בפועל, המעסיק מתמודד עם מצבים כאלו על בסיס קבוע ואינו לוקח זאת בצורה אישית. איך להתמודד עם פחד מקונפליקט עם המעסיק? אליעד מדגיש שהפחד מקונפליקט הוא פנימי בלבד. אפשר לדמות את הסיטואציה לזוגיות: אם יצאת עם מישהו פעם אחת והוא לא רוצה להמשיך, האם צריך להיפגע באופן אישי? כמובן שלא. כך גם בעולם העבודה, זה לא אישי. מעסיקים רגילים לכך...

...צריך להתמודד עם היכולת לקבל ולאהוב את המציאות שלו ללא תנאים. הוא מביא דוגמה של אדם שנמצא במינוס כספי של מאה מיליון שקל. האדם אומר לעצמו שהוא יוכל לאהוב את המציאות רק אחרי שהוא יסגור את המינוס. אבל לפי אליעד, אחרי שיסגור את המינוס, עדיין יהיה עליו ללמוד לאהוב את המציאות עם הכסף. כלומר, האדם תמיד ימצא את עצמו נדרש לאהוב את מה שיש, בין אם הוא במצב טוב או רע. אין קשר בין השגת הדבר לבין היכולת לאהוב את המציאות, ולכן האדם חייב להתחיל כבר עכשיו לאהוב את מה שיש לו. איך אפשר לקבל את המציאות כפי שהיא ולהרגיש...

...מדוע זה מפריע לו. אליעד מציג שתי סיבות מרכזיות לכך שהמבוגר לא רוצה שהילד ייקח את הביסלי: סיבה תועלתנית - הוא לא רוצה שהילד ייתפס לא טוב בחברה, שיחשבו שהילד מתנהג לא בסדר. סיבה מצפונית - יש למבוגר תחושה פנימית שזה לא מוסרי לקחת משהו של מישהו אחר. הוא מוסיף שאם המבוגר בעצמו לא מבין למה קיימת בו התחושה המצפונית, איך הוא יכול לצפות מהילד להבין אותה? מהו בעצם מצפון, וכיצד הוא משפיע על התנהגות? אליעד מבהיר שמצפון הוא למעשה תחושה פנימית שגורמת לאדם להבדיל בין מה שנתפס אצלו כטוב או רע. המצפון מבוסס במידה...

...הימין והשמאל. האדם בטוח בשכלו שימין ושמאל הם שני צדדים נפרדים לחלוטין, אך במציאות האבסולוטית מדובר בעצם באותה ישות ממש, כי הכל יחסי לנקודת מבט. כלומר, מה שנחשב בשכל האחד כאמת יכול להיות שקר מנקודת מבט אבסולוטית. דוגמה נוספת היא תפיסת האחדות. מנקודת מבט מסוימת, אחדות מוחלטת יכולה להיתפס כדמיון בלבד, מכיוון שקשה לתפוס כיצד הכל אחד. מצד שני, דווקא התפיסה שהכל נפרד יכולה להיות דמיונית, כאשר המציאות האמיתית היא של אחדות. מה לעשות במקרה של מחלוקת בין שכל לדמיון? אליעד כהן מסביר שאם לאדם יש מחלוקת בין...

...וזה קורה כאשר מכווצים ומאמצים שריר מסוים, כאשר השריר הנגדי שלו, מתארך ונמתח, שאז מרגישים את השריר הנגדי. ולפעמים חושבים שגם השריר הזה עובד. אבל הוא לא באמת עובד, אלא הוא נמתח, כמו בתרגיל גמישות, שהוא מתארך. אבל הוא לא משתתף בתרגיל, והוא לא מתפתח או מתחזק תוך כדי התרגיל, אלא רק אולי נהיה יותר גמיש או מתארך. (לכן יש אנשים שבטעות חושבים שתרגיל פולי עליון, הוא עבור שריר החזה שלהם וכיוב) בעיקרון ישנם 3 סוגי כיווץ של השריר, שהשריר מתאמץ בהם. 1 - כיווץ קונצנטרי: שזה אומר שהשריר עובר ממצב שבו הוא ארוך ומתוח...