לירן, יופי, אני מבינה עכשיו טוב יותר את כוונתך. התשובה שלי קצת מורכבת. אני אכתוב אותה בכמה סעיפים. אפשר לקרוא כמאמר!! (פתחת לי פתח לחשוב על הנושא ונהנתי להעלותו על הכתב).

בהנאה!!

אחת קל יותר לחקור רעב כשרעבים. אולי זה לא קל מבחינות אחרות, כי רעבים, אבל אם אני רוצה לחקור מה קורה לנמלים שהרסו להם את הבית ואין להם בית, ומצד שני אני אתן להם קודם לבנות - בית, כי ואאלה לא נעים להן שאין להן בית, אז מתי יהיה לי יותר קל לחקור את האין? כשהן בתוך הבית החדש או כשאין להן בית?

שתיים. גם ברעב יש מן נקודה כזו שאם אתה לא אוכל אחריה, לא תהיה רעב. זה אנורקטיות יודעות. שם זה לא טוב, כי מוביל למחלה ולהתמכרות. אבל, זה עובד גם להיפך. נגמלים מאלכוהול, וצריך פרק זמן מסוים שיעבור ללא האלכוהול, שלאחריו יש לך הרבה יותר סיכוי להמשיך להיות נקי. זה לא רק הזמן. אבל זה מצריך זמן כדי ללמוד זאת. זו איזושהי למידה פסיכולוגית לראות שאתה לא צריך את השתייה או את מה שזה לא יהיה.

(דוגמא - עזבת לימודים, אז בהתחלה אולי עוד תרגיש רע מזה, הערך - העצמי עוד יתבסס על זה, אבל אחרי שנה, אם תתבונן ותלמד ממצבך, אתה תראה שאין קשר הכרחי בין לימודים לערכך). לוקח זמן להבין הערך שלי לא בזה.

שלוש. אם אתה כן לוקח את הפיתרון החיצוני, למשל: מקבל את התפקיד הניהולי, אתה צריך להיות מאד עירני, כי אם אתה לא מטפל בחוסר - בטחון שלך, אם אתה לא מרגיש שאתה באופן בלתי - תלוי יכול להרגיש את המלאות... אתה יוצר תלות בזה. הרבה אנשים מחפשים עמדות כוח ממקום של חוסר - בטחון, ואז הבנאדם ירגיש שזה מה שנותן לו הערך ויתחיל להיות כוחני כזה, לתפוס תחת, לא היה לו כלום ועכשיו יש לו משהו, יהיה תלוי בזה, ישתמש בזה, שכרון כוח (וראיתי הרבה מצבים כאלה, החל מהיטלר וכלה בסיפורים יותר מינוריים). גם אם הדפוס לא יהיה כוחני, יש פה תלות, לצמצם את החיים / הערך לזה. ידוע, אנשים שעבדו 40 שנה באותה חברה ומובטלים, זה גומר אותם, כי היה חלק מרכזי מהערך שלהם. אותו דבר בזוגיות.

ארבע. מה זה בטחון בכלל? תחושה שיש לך זכות קיום, כי נולדת.

אבל אנשים מורכבים ורוצים להרגיש גם שווי אישי. וזה חשוב לאדם לבדוק את שוויו בשטח. ללמוד על עצמו שהוא מצליח, חרוץ, מיומן. אז לחפש את השווי, תחושת - ערך בדברים שהם קצת פחות לא - תלויים בי, אלא בדברים שאני יכול להשפיע עליהם. אני הרבה יותר מרגישה ערך בזכות זה שיש לי תחומי עניין מסימים, שאני יכולה להבין דברים ושיש לי גוף ואני יכולה לעשות דברים שיהיה חזק, ולא בזכות הגשמת יעדים - ספציפיים. לחפש תחושת - ערך בדברים שהם לא כ"כ תלויים בדברים אחרים. יותר חכם, מודע, חזק, בריא.

חמש. לא לשים ערך על דבר אחד, גם לא בריא.

שש. לשים - לב, אתה הוא זה שנותן תחושת - נחיתות או ערך למשהו. למשל: אני עשיתי כמעט 3 תארים באוניברסיטה. בזמנו שמתי על זה ערך. היום אני אומרת בדיעבד שאין לזה ערך. אבל זה לא נכון שאין לזה ערך. מי שנותן לזה ערך - זה אני בלבד. מישהו אחר לא עשה אף - פעם תואר ומראש לא חושב שיש לזה ערך. אז אני רואה שאני יכולה לבחור על מה לשים - ערך. לא חייבת לשים על זה ערך.

אז לשים ערך על זה שאני עושה עבודה פנימית. זה לא יעיל ולא כדאי לבנאדם ולא מנהל אותך נכון שאתה שם את הערך שלך על דברים חיצוניים. זה גורם לך להיות סמרטוט כזה, חסר עמוד שדרה, שאין לך את עצמך, כי מה שחשוב זה בחוץ. אתה עצמך זה חשוב.

אם נחדד את הראייה, גם הידע והמוח שלי בחוץ, כי אם אין לי מוח, מה אין לי ערך? הערך - לעשות הכי טוב ממה שיש, להתפתח ממה שאפשר. גם אם הגוף לא מתפקד פתאום - יש לי ערך (ראה ערך: ) סטיבן הוקינג)).

שבע. יש דברים בסיסיים שאנו כן רוצים לדעת על עצמנו. דברים שטוב שאדם ילמד, כמו שיש לו מה להציע, שהוא חרוץ, שהוא מיומן, שיבטח בעצמו על שיש לו יוזמה. ומי שלא למד את השיעורים האלה בילדות, אז יישאר לו צורך גדול קודם - כל למלא את החוסר בבגרות. זה מרכך את הטראומה. לשכב עם בחורה, ולדעת שהיא רוצה אותי. לקחת תפקיד ניהולי ואחראי, ולהצליח לעמוד בו. כלומר: ההתנסויות החיצוניות הן חשובות. כלומר: לפעמים (התחלת) ריפוי הטראומה הוא השלמה שלה. בנאדם רעב, קודם - כל ניתן לו לחם. יש לך טראומה כי ההורים שלך לא הביאו לך ממתקים, בוא נשים אותך בחדר מלא שוקולד, זה יפתור לך משהו. אבל לא את כל הענייןם של איפה הערך שלי. כי הדבר הספציפי זה סימפטום של תחושת חוסר - ערך. השאלה כמה הספציפי הזה מגיע עמוק, כי יש סיכוי טוב, עם כל הערך הריפויי, שזה עדיין ישאיר אותי כל הזמן בלופים - כי המשרה הניהולית נתנה לי ערך, עכשיו יקחו לי את הערך ויצור לי טראומה, לא פותר את העניין הבסיסי של ערך. אתה נשאר ברובד מאד בסיסי וגם יוצר עוד טראומות. מזה שאין לך ערך לא עזבת את הלימודים למרות שסבלת.

שמונה. אז לפעמים התחלת ריפוי הטראומה זו השלמה שלה, אך זה חלק נורא קטן מריפוי. ומי מבטיח לך שזה חיובי. כי אתה הרי תלוי במשהו חיובי שיגיב טוב אליך. כל עוד אני שואבת ערך ממשהו ספציפי, אני תקועה בנושא הזה, כי מרגישה שיכול לתת לי ערך. נורא חשוב לי שיקרה. תחושת - הערך הזו שאתה שואב מדברים, זה סתם מאמץ מיותר. זה תוקע את האנרגיה. תחושת המאמץ שאתה צריך משהו ממשהו, לא יעיל, זה יהיה יותר לאט, יותר קשה. זה חוסם. אם אתה כל - כך רגיש וצריך את הספציפי, אז זה בעיה, כי הספציפי תמיד יאכזב, ואז זה יהיה עוד מכה לפצע.

תשע. חשוב להתערבב בעולם, אך באופן ספונטאני, into the wild, לא לחפש משהו ספציפי בחוויה (אך למצוא את עצמך (:, להתנסות, להעז, להיכשל, להצליח.