ההנאה עצמה היא רעה, כי היא מרחיקה את האדם מהטוב האמיתי.

האדם סובל מעצם זה שהוא מעדיף דבר על דבר, וההנאה מצביעה לו על זה, היא מרחיקה אותו מאהבה ללא תנאי, ולכן הוא סובל ושונא אותה.

ואפשר לומר, שהסבל הוא עצמו רע, והטוב הוא הכי טוב, והסבל הוא זה שמרחיק את האדם מטוב אמיתי, מרק טוב, ולכן האדם שונא את הסבל ואוהב את הטוב.

בעבר חשבתי שליהנות מדבר מסויים זאת הנאה, מסתבר שיש גם הנאה כמעט מכל דבר.

אגואיסט= אחד שעושה לעצמו= אחד שלא עושה לעצמו

לדוגמא:

כשאני רוצה משהו, מצד אחד זה נראה כהרחבת האגו

מצד שני, זה נראה כצמצומו, כי בזאת גזרתה על משהו שיהיה כנגד רצונך.

הכיסא, לא משנה דבר, אין משהו שהוא נגד רצונו, לכן, כל מה שהוא רוצה קורה, ובכך, הכלי שלו, האגו שלו רחב יותר משל האדם.

האדם, חושב, שאם הוא רוצה דברים מסויים, זה מרחיב את האגו, (שזה מצד אחד, אכן כן) אך מצד מסויים זה מצמצם לו אותו