מאידך, היה לי מורה - לחיים נהנתן לא - קטן, שובב גדול, והוא דווקא שיחק יפה עם העניין. יש לו הרבה משאבים נפשיים ויכול לגייס את עצמו כדי להרים סטנדרט מכל פרוסת - טוסט. והוא גם היה מעין user כזה, גמיש. למשל: הוא היה נוהג לשתות הרבה וודקה ולעשן, והיה גם מעודד את תלמידיו לשתות איתו ומי שעישן עוד יותר טוב - הכי חזק בנהנתנות. היו אנשים שלא הצליחו לשבת בחדר מרוב עשן. ואז הוא התחיל להרגיש לא טוב. התלמידים שלו דואגים לו: תעשה ספורט. תפסיק לעשן. אולי נביא לך ויטמין X, Z, אמו... ההוא לא שם - פס, אבל אז פתאום באחת הוא מחליט להפסיק לעשן ולהתחיל לרוץ, תוך חודש מגיע לריצות של 10 ק"מ, שלא לדבר על שחייה. ושם את כל המציעי - תפסיק - לעשן WAY-WAY מאחוריו, כי הם עדיין מעשנים. אז באו ושאלו אותו, מה לגבי הנהנתנות? אז הוא אומר: נהנתנות, בטח נהנתנות. רק שיניתי את הסיפור: מרוב שאני אוהב את החיים, מרוב שאני נהנה, אני עכשיו שומר על האפשרות להמשיך לחוות את התענוג הזה. נהנתן אמיתי. (אבל גם הוא, אני חושבת, כשהוא כבר ניצב בפני הפסד - וזה לא קל למציאות להביאו לידי כך - מגיב באיזשהו אופן בצורה קיצונית יותר מהרגיל. יש שם הרבה POWER שהולך לצד אחד, ואם מצליחים לעצור אותו, אז זו הרגשה של תאונה עם משאית).