תשובה מהירה: כן. לא הייתי בוחרת בזה. זה נקרא אמנזיה=שכחה, ואנשים במצב הזה סובלים, עפ"י דיווחיהם, ובתהליך השיקום שלהם מקנים להם ידע וכלים שוב. המסלול שאתה מדבר איתי עליו הוא לחזור לנקודת - ההתחלה של החיים העכשוויים שלי, ואם לחזור לנקודת ההתחלה - מעדיפה בגוף חדש כתינוק/ת ולא כאדם מבוגר. אין לי אטצ'מנט דווקא לידע הספציפי שלי, אבל אני שמחה שיש לי ידע מסוים כאדם מבוגר, כולל התחלת ההבנה שהידע הזה זה שטויות במיץ עגבניות, שגם זה ידע. הנפש שלי עוברת תהליך אבולוציוני, ולא הייתי מוותרת על שום דבר מהחרא שאני עוברת, זה הכל חלק מתהליך טוב. גם לא הייתי מוותרת על הידיים שלי. עם זאת - אם יקרה משהו כזה, זה כנראה חלק ממה שאני צריכה לעבור.

אין כל אפשרות כזו. כל מה שאני לומדת ועושה והכל מקרב אותי לידע הטהור, גם אם כשלעצמו הוא מרחיק אותי מהידע הטהור. זה הכל כחלק מתהליך האבולוציה של הנשמה שלי, בתוך גוף, חלל וזמן, שבסופו של דבר (מבחינה יחסית) תחזור ותתאחד עם המקור.