מה שמכונה "הרצון שלנו" הננו רק נדבך אחד בפירמידה, בשפיץ יש משהו שמעבר לרצון בכלל וכמה שלא נוח לבני אדם לחיות בתחושה שאין באמת רצון מוחלט, אין מה לרצות במוחלט - רק יחסי, כמו שחקנים בסרט - בקיצור, מי שנגמל מהצורך בתחושת הרצון, יקבל באותה המידה גם התממשות שלא כרצונו בסרט.
תרגיל, לביצוע מיידי. כל מי שקורא את דברי, שיחשוב על הדבר הכי גרוע, או כמעט הכי גרוע - ותדמיינו שזה קרה. תדמיינו הכי מוחשי - אז מה? באמת כל עולמכם חרב? אין קרן אור? אין משהו טוב שיכול לצאת מכך?