ענבל, לא בטוחה שהבנתי, בקטע של הניסוח של הדברים. אז אגיד מה הבנתי שאת אומרת, ופדבקי אותי אם הבנתי נכון או תסבירי לי שוב. הבנתי שאת אומרת את הדבר הבא:

הבנאדם בא ומתלונן: אני סובל מאוד. בסולם של 1- 10, אני סובל 8.

שואלים אותו: וכמה אתה מסוגל לסבול? או מוכן לסבול? והוא אומר: 2.

למעשה, הוא סובל בדיוק 2. הוא סובל בדיוק כמה שהוא מסכים לסבול.

אז למה הוא חושב שהוא סובל 8 ? כי הסולם שלו הוא יחסי.

אוקי. זה חלק שאני בודאות לא מבינה. (אני גם במצב עייפות מתקדם - 8 מתוך 10 (:.

אני מבינה שבגלל שהסולם יחסי, אז נדמה לי שאני סובלת ביחס לסבל אפשרי בעולם, יותר ממה שאני באמת סובלת. כי יש אינסוף סבל בעולם. ואני משווה למה שיש לי. כמו שמישהו שרוצה להתעשר, ירצה עוד 40% ממה שיש לו היום, אבל כשיהיה לו את העוד 40%, הוא שוב ירצה להתעשר בעוד 40%.

מה שאני לא מבינה - זה את המשחק בין ה - 8 ל - 2. למה אם אני חרדה 2, אני אחשוב שאני חרדה 8, ולא למשל: 6. אני מבינה את ההקצנה, אבל למה זה מתהפך בדיוק? למה 8 הופך ל - 2?