עימנואל, לא מסכימה איתך לגבי הקביעה שלך שאין דבר שהוא לא אנוכי. בטח אם אתה מכוון לדבר על "המצב שלפני ההגדרות". מסכימה איתך, שהתנאים שאנו שמים לאושר, הם בעצמם צמצום חווית האושר. ואילו, כשאנו משוחררים מזה, עדיין אנו עושים פעולות. והפעולות שלנו, מאחר ואנו משוחררים מההזדהות האנוכית, הן בהכרח פעולות זולתניות. שים - לב, עימנואל, אני לא מדברת על פעולה זולתנית ממניע אנוכי, אלא על פעולה שנעשית מעצמה, משום שאתה כבר לא מזוהה עם האנוכי.
הטבע של מי שאנחנו זה אושר. אנחנו לא "חווים" את זה. אנו חווים השתקפויות של הטבע הזה, דרך האובייקטים של העולם. במצב עליו דיברת, במקום בה אתה מבוסס במקור, במצב של מוחלטות, אחדות, איזה חוויה אתה חווה?