ובכל - זאת, מנקודת המבט היחסית, ששואלת מהו אושר, ניתן לראות ולהגדיר מצבים שמייצרים אושר ומצבים שמייצרים אומללות. למשל: בהרבה זרמים רוחניים מדברים על מקום החמלה בחיינו. מדברים על כך שאם לא תהיה כה עסוק בעצמך ותירתם לטובת האחר, אז הסבל שלך יפחת. - ברור שזה לא נכון כאקסיאומה, להגיד לאדם - "אל תתעסק בעצמך עכשיו, תרום לאחרים...", כי האדם המסוים הזה, בדרכו הסובייקטיבית, אולי הדבר הכי טוב לו כרגע, זה להיות באומללות, שמתעסקת בענייניו האישיים. ובכל - זאת, אפשר לאמר שלמשל תשוקות מביאות לסבל, שהיעדר רצון (כולל היעדר רצון להיות מאושר) מגלה את האושר שכבר קיים. ומנקודת המבט הזו, אני שואלת.

אולי כחלק ממי שאנחנו כאדם, יש לנו גם אינטראקציה החוצה, עם מראות שלנו, יש לנו חמלה, יש לנו שמחה בשמחת האחר. וכן - גם זה הוא חלק מהמשמעות. ומי שמנסה להתכחש לזה, ולדמיין שהוא נמצא על אי - בודד, יסבול. אלא אם כן, אין חוק שווה לכולם, ואותו אדם, שלגמרי כבר לא מזדהה עם העולם, אבל באמת - לא כיומרה - נמצא בספירה הכי גבוהה של אושר. ויצא ממעגל הסמסרה.