בואו נסתכל במה הכוונה כלום: האם זה כלום במובן של בלי אגו? נגיד השולחן לא חושב על עצמו שהוא שולחן - מבחינתו הוא כלום. כך גם העץ - וכך גם החיה - חיה לא חושבת על עצמה אני זאב גדול ומפחיד - או אני שועל חכם וערמומי.. היא פשוט חיה את עצמה - ולכן היא כלום. כלום שלבש צורה (-: לכן כל המציאות היא כלום שלבש צורה. אבל מה קורה כאשר הכלום - מתבלבל וכבר לא חושבשהוא כלום? זה יכול לקרות רק לאדם כי ישלו את יכולת החשיבה - הבעיה היא שהוא יכול לחשובגם בהקשר לעצמו - וכאן נכנס האגו - אדם יכול לחשוב שהוא חכם - ואז הכלום שלבש צורה כבר לא כלום - הכלום מלא במה שהוא חושב על עצמו - שהוא חכם. או שהוא יכול לחשוב שהוא טיפש. או לא מוצלח. או ככה או מיליון דברים. והכלום הוא כל כך גדול שאפשר להכניס לו את כל המחשבות שבעולם ועדיין הוא יכיל את כולם. כך שככל שיש לך אגו - שהוא מה שממלא את הכלום שאתה - ככל שיש לך אגו יותר גדול - יש לך יותר מחשבות. כי האגו בנוי על מחשבות. וככל שאתה חסר אגו - זתומרת מבחינה יחסית יש לך יותר כלום מאשר לא כלום (יותר כלי ריק מאשר כלי מלא) כך אתה יותר קרוב לטבע שלך ויותר ספונטני ויותר אוהב. כי כשאתה ריק ואתה כלום אתה יכול להכיל. אך כשאתה מלא - בדיוק באותה הכמות - ככה אתה יכול להכניס לריק שנשאר לך. ופעולה מושלמת ושלימה - היא פעולה ללא אגו. היא נובעת מהאין. מהכלום הפעולה הזאת - אבל מעשה הכלום הוא הדבר היחיד שיש. ומה שאנחנו חושבים שהוא יש - הוא טריפ מילולי מוחי - שחדר לכלום שלנו - ולא נותן לנו לחיות כמו מי שאנחנו באמת. כי עם נאגו באה ההשוואה. להדיכאון. כי אני יכול להיות יותר טוב מאחרים או פחות. אני משווה כל הזמן. אך בלי - אני כלום - למעשה אני כל כך כלום שאני רק מי שאני בלי תוספות. וזוהי קבלה אמיתית ואושר ושמחה אמיתיים. לדעת שאתה לא צריך כלום - אבל יש לך הכל (-: