אולי ה' ברא את העולם כדי שתהיה משמעות לנשמה. הרי כל החיים אנחנו מחפשים טעם ומשמעות. הנשמה רוצה להתייחד עם הכל בנקודה אחת שאין בה זמן ויש בה שלמות. הנקודה האחת דומה לציר המספרים. כל אין סוף המספרים היא הנשמה האחת שה' הוא הציר שלה. אנחנו מתקדמים, מבחינת הנשמה בלבד, אל מה שקיים ובין כה וכה לא ניתן להגדרה, לתפיסה. אנחנו במעטפת של מחשבות ורגשות שיכולים להבחין בין יש לאין וליצור בלבולים וקונפלקטים. בפועל לנשמה אין שום בעיות וקונפלקטים היא שואפת להיות חלק מהכלל. חלק מציר המספרים. בציר המספרים אין התחלה ואין סוף. אין מספר חשוב ומספר נחות. יש ציר. האדם יוצר ערכים למספרים, אבל בפועל המספרים מהווים יחידה אחת שהיא נשמת העל של כל מה שנוצר.

אמרסון, אחד מגדולי הדעות, אמר שהכל הוא ה'. אני בהחלט מסכימה איתו. לפי דעתי אין דבר כזה ה' של היהודים, ה' של הנוצרים וה' של המוסלמים. יש ה' אחד בלבד והוא נמצא בנו, בבשרנו, בדמנו, ובכל מה שאנחנו קולטים בחושינו. מטרתנו להגיע לגן העדן באמצעות הבינה. חרדים פועלים ממקום של חולשה. זאת דעתי האישית. הם חרדים במקום לאהוב. אהבה יוצרת יש מאין. היא גן העדן האבוד לכאורה שמטרתנו למצוא בחיינו. אמרסון, מושל את החומר מימנו מורכב האדם למים. המים משנים מצב צבירה אבל אינם משנים את קיומם. האדם משנה את מצב הצבירה אחרי מותו אבל הגרעין העמוק שנמצא בו מאז ומתמיד (ציר המספרים) ממשיך להיות כל הזמן בלי קשר לכך שהוא בחיים או במוות.

בחיים אנחנו מלבישים לנשמות שהם הציר בגדים ומכנים כל מספר בשם בפועל המספר לא מת הוא תמיד חלק מהציר בין אם נותנים לו משמעות בצורה של חיים ובין אם נותנים לו משמעות בצורה של חלק מהכל. הציר הוא אחד. כולנו אחד. אין כאן תחרות. אין כאן צודק. אין כאן חכם. הכל הוא המושלם כי הוא מכיל את אין סוף. בפועל אנחנו חיים ולא מתים, קוראים וחושבים ולכן מה שטוב, בעיני, הוא לחיות באופן שנגרום לעצמנו ולזולת טוב. אחרי הכל אם כולנו אחד יש לנו איטרס לעזור לאחר כדי לעזור לנו. אפשר להמשיל זאת לגוף האדם. כל איבר חשוב והכרחי, ולא פחות מי כך חשובה עבודת הצוות של כל הגוף אחד בשביל השני ובשביל עצמו.

ממליצה בחום רב לקרוא ספר נפלא שפותח את החשיבה: "שורשים ושיעורים בזמן, ד"ר בריאן ל. וייס "