הכל צפוי והרשות נתונה - ההבנה שלי אומרת כי הכל צפוי, הוא הכלום שהוא הפוטנציאל של הכל.. והרשות נתונה.. היא הבחירה החופשית.. כלומר הבחירה לברוא מתוך האין (הפוטנציאל).. באמצעות המחשבות והאמונות.. כל מחשבה שעולה בנו, הפוטנציאל שלה קיים באותו כלום.. כאשר מציאות מסויימת מתרחשת, אשר על פניו אינה מתאימה לרצון שלנו (כיוון שאנחנו יצרנו אותה), כל זמן שנדחה אותה ונתנגד לה, היא לא תחלוף, ורק אם נסכים לקבל אותה, אותה מציאות לא רצויה תתפוגג ותחלוף.. כאילו היצירה שאנו בוראים במחשבתנו שלעיתים מודעת ולעיתים לא מודעת, חייבת להתממש ולהתקבל על ידנו, שאם לא כן היא תופיע שוב ושוב עד שנסכים לקבלה.. כיוון שרבות מהבחירות שלנו אינן נעשות מתוך מודעות, אנחנו מתמודדים פעמים רבות עם מציאות שנראית לנו בלתי רצויה.. נראה לי שאנחנו אלוהים - לא מודע - שבורא יש מאין ולעיתים קרובות אינו מוכן לקבל את האחריות ליצירותיו, וגם זאת בשל חוסר מודעותו...