אכן השאלה פשוטה, אך שאני שואלת משהו, אני שואלת מתוך נקודת הנחה מסויימת שלי!!

ואם אתבונן בכל שאלה, אבין שבפרספקטיבה של הנפרדות, עולם של יש ואין, טוב ורע

עולם של הפכים, אז תמיד תהיה עוד שאלה על התשובה וכן הלאה עד אינסוף...

בפרספקטיבה של הצורות הנפרדות, התשובה אף פעם לא מוחלטת, אין תשובה אחת

והתבוננות כזו, והיצמדות לאפשרי, גם בשאלות הכי פשוטות, הוא מה שמביא את האדם ללא ידוע, אבל באמת לא ידוע

ורק אז עם הדעת / שכל, מגיעים ל"אמונה שמעל הדעת"

לפי רבי נחמן שמגדיר זאת כך...

ועוד דבר אתגר, איני נפגעת למרות שאין פסול בלהפגע, פגיעות היא גם צורה של המציאות, אבל מולך אני נשארת שקטה, חושבת, לא נפגעת, עד כה בכל אופן...

וגם... חשבתי על כך שאני מתגוננת אולי שאני לא מנסה ללמד אותך, יכול להיות שיש בי גם הרצון ללמד אותך, וזה טוב גם כן, אין צורך מבחינתי להתגונן בשל כך...

מה שכן, ממש לא בעניין ללמד מי שלא ביקש, יש מספיק שמבקשים ויש לי הרבה מה להעביר, לפעמים רוצה להעביר רק כלים ונקודות למחשבה, לא יותר, כי בסופו של דבר הכל טוב כפי שהוא, ומי שרוצה באמת, חייב להתעמת ולהתאמת עם עצמו בלבד

הדבר אמור לבוא רק מתוכו, כי סיפורים ורעיונות ושיטות יש למכביר.

לי יש את הכלים הנכונים שאין אפשרות לערער עליהם כי איני נאחזת, גם לא באי אחיזה, מי שרוצה יכול ללמוד מכל דבר, אך יש בלבול רק ומעט הנחיה נכונה בעולם.

אני י על מקומי בשלום, גם בשלום עם המקום שעושה מלחמה

כל אחד יודע את מקומו, ובתוך תוכו יודע אם יש לו עוד שאלות או ספקות, ימשיך לחפש ולשאול

יש מי שסיים עם השאלות..