אני אגיד לך מה.. אני לא אומר שאני לא בתהליך.. אבל יש בי יותר ויותר רגעים שהשכל לא עובד ואני מתפקד מתוך שלמות גדולה. מחובר לכל דבר ולכל מי שסביבי. אין משהו שחוצץ ביני לסביבה. יכול להיות שלסביבה יש משהו שחוצץ ביני לבינם אבל לי אין וכשזה ככה אני מתפקד הרמונית. בכל פעם שחוזר אליי ה - אתגר 2 (ככה אני קורא לו) אז אני (אתגר 1) נח ומסתכל עליו ולא נלחם בו. נותן לו להירגע ולא פועל כשהו בשלטון. קראתי דבר שאני מאוד מאוד מבין אותו על סמך נסיוני וחוויותיי האישיות. יש פעולה שיש בה עושה - זתומרת מישהו שחושב ואז עושה. ויש פעולה ללא עושה - שאין מי שחושב ומתכנן איך לעשותה היא עולה מתוכך. ויש פעולות שאפילו ללא זה שלא עושה קורות - כמו נשימה למשל. אצלי העושה כבר כמעט ולא קיים. לפעמים הוא צץ אכן כן. אבל רוב פעולותיי הן ללא העושה מה שאומר שהשליטה עליי פחותה ופחותה. כשלא תיהיה לו שליטה בכלל אני יכול לשער שדברים יזרמו אצלי כמו נשימה ושוב זה לפי חוויות עובדתיות שלי. מן הסתם אני בטח ישמע סותר את עצמי לאנשים ואני יודע אבל אני מוכן להסביר למי שבאמת רוצה ולא סתם שואל..