יש משהו מאד חשוב באחד הדברים שאתגר כתב.

והיא ששאלת שאלות וקבלת תשובות ללא גיבוי של הלב יוצרים בעיה.

כי הלב והשכל מפסיקים להזין אחד את השני.

ולכן אין לנו הרגשה שמה שמבינים זאת אכן האמת

ואנחנו מנותקים כך מתכלית וממהות

זה פוגם ברצון האמיתי שלנו והופך אותו ללא אמיתי - מייצר רצונות שקריים.

ההתעקשות שלנו לדעת דברים שהלב לא ממש צריך אותם מאפשרים

לשכל להתחיל פשוט לרדוף אחרי כל רעיון לא משנה מה הוא

השכל לכשל עצמו בנוי להבין יותר ויותר

אך בלי חיבור לרצון וללב

הבנאדם עצמו בפנים אבוד

כי הלב והרצון הם היחידים שמסוגלים לתת לשכל משמעות שבלעדיהם היא איננה קיימת.

ואז אנחנו ממציאים רעיונות כמו:

האמת שלי... האמת שלך

או שיש שיש וריאציה יותר טובה לאמת מסויימת

רעיונות שהם תולדה מהניתוק הזה

"לופים אינסופיים של "כן אבל

לא משנה מה הנושא

העפיפון חג בשמים ולעולם לא נוחת חזרה הביתה