אני אגיד לכם דבר כזה - תנסו להבין ולדבר מהבטן.

אם האדם הוא אחד - כשעולה מחשבה הוא 2. הוא ומחשבתו. אבל הנשמה משכנה בלב. המקום הכואב בתוככם הוא העצמי האמיתי שלכם. תרפו אותו את אזור הלב. כשאתם לחוצים יש מחשבה. תרפו את כל המחשבות וכשגם הרגשות הרעים שנותנים לכם הרגשת פירוד יעלמו ולאט לאט תרגישו שאין בכם כלום. הרגשה נורא כיפית. אתם ריקים. אין מה לעשות רק להינות מאותו רגע. מהשקט שלו. אז תרגישו עלייה של אנרגיה שגואה בלב. שם נמצאת ההבנה שלכם. כל הפחדים שלכם שם ולכן אתם מבולבלים. תנסו להקשיב לדיבור כמו שאתם מקשיבים למוזיקה. מהלב. אל תערבו את הראש. זה יהיה קשה בהתחלה אבל רק בהתחלה. ואתם תרגישו משהו חדש מתגבש אצלכם. זו ההיתגבשות שלכם. וכאשר אדם מגיע ליידי כך הוא למד להיות העצמי האמיתי שלו. אן לו מחשבות כי הוא עושה מה שהוא מבין. הוא אינו מפוצל. מי שיכול להרגיש את הקיום כמו מוזיקה בלב שלו הבין הרמוניה מסויימת. האינטואיצייה שלו התחילה לתפקד.

בצלאל - אם אהבת פעם באמת אז לא היית צריך לחשוב. הכל זרם. כשאהבה נתקעה אז חשבת. אולי נהיית קנאי. אולי משהו אחר.. אתה חושב רק בגלל שאתה לא אוהב וגם אם כן אז זה רק בגדר הגדרה תאמין לי אני יודע. תנסה להבין אותי ומה שאני אומר תקשיב עם הלב. בכלל תקשיב עם הלב וסודות רבים יפתחו בפנייך. אתה תדע נימיי נפשות נסתרות.