גם כשרוצים לרפא משוגע חייבים "לכבד" את השגעון שלו תחילה בדיוק כמו בסיפור ההינדיק שההבדל בין חכם האמת לשאר הרופאים שם שהוא "ירד" למדרגת המשוגע ממש ורק מהמקום של המשוגע ומתוך כבוד אליו הוא יכל לאט לאט לרפאו. לי נראה שאתה כנראה לא החכם הנ"ל גם אם נאמר שתורתך היא האמת האלוקית הרי אתה לא "מכבד" את השגעון של מי שקורא את דברך ואפילו את שגעונו של רבי נחמן מברסלב בכך שאתה לא מדבר בלשון נקייה על ומכובדת אמונת ישראל ותורת ישראל יש דרכים להביע דברים ואפילו רעיונות וזו גדולת כל חכמי ישראל שהבינו את האלוקות יותר מימך לעניות דעתי אבל הלבישו את דברי תורתם ברמזים בעלמא... כמו שאומר רבי נחמן שגם למעלה יש כביכול "כעס" ובזה מרמז שה' כועס... וכל הכועס יהיה בעינך כעובד עבודה זרה... וכו ועדיין הוא לעולם לא יכתוב בצורה מפורשת שה' עובד עבודה זרה.. וזה לא בכדי כי זה לא האמת. האמת שהכל לטובת הנבראים גם "כעס" ה'... ואצל ה' אין כעס כלל. זה כמו אב שמרביץ לבנו הקטן כי הוא דוחף ידיים לחשמל.. וזה לא חלילה משנאת הבן. פשוט כדי לשמור עליו. אין שטן כלל.. הוא הצד ה"אחר" של הבורא. הוא העובד הכי טוב שלו. בלעדיו לא היינו "עובדים" כדי לגלות את עצמנו. ועוד יותר מזה אומר לך... הבורא ברא את העולם כדי להכיר את עצמו באמת. זה הכל. כי כשאתה לבד אין לך מושג מי אתה באמת... מי שאתה מתגלה רק כשאתה עם אנשים סביבך ו"מוגבל" אז... מתגלה העצם שבך שהוא בילתי מוגבל אבל בוחר להגביל את עצמו. כדי שיהיה קיום לעולם. שיהיה קיום לגוונים.. יוצא מכך שהתכלית הם הגוונים והשינויים שבעולם.. והם היו עוד באחדות... לכן כותב הרמב"ם שתורה זו לא תהיה מוחלפת לעולם. כי היא עצמה הרצון של האין סוף.. היא מושרשת בו... וזה מורמז בקבלה בשם "10 ספירות הגנוזות" באין סוף. דהיינו שהריבוי היה נמצא באחדות מאז ומעולם. רצון פשוט. רצונו שזה יהיה כך ולא כך... או כך עלה במחשבה. והבן היטב.