היי אנה, מכיוון שאת בספקות באופן כללי בנוגע לחיים שלך ולשאלות של מה קורה כאן במציאות שאת חיה בה, את שואלת שאלות, השאלות נובעות מתוך האמת שבתוכך שיודעת מי את באמת, ולא הספק הוא שמניע אותך, הספק רוצה להישאר ספק!

- וגם, כדי להגיע להבנה מי את באמת, אז אחד הדברים שאנו מחויבים בהם, זה לדייק מה שיותר, ושאת אומרת ש" כולם מקשיבים ומקבלים את זה כאילו זה נכון" זה סילוף של האמת, כי להבנתי אף אחד לא מקבל את זה באופן מוחלט שזה נכון שהוא אלוהים, וגם הרוב מפקפקים בכך. מי שמקשיב ומגיע, מנסה להבין את עצמו, מי הוא, מי זה אלוהים? מה זה אלוהים בכלל, האם אלוהים הוא סה"כ הגדרה שלנו כבני אדם ואנחנו אולי באמת לא שונים "ממנו", יכול להיות שזה מדע בדיוני, ויכול להיות שזו אמת מוחלטת. ואולי אי אפשר בשכל רגיל להבין את ההפכים וזה לא הגיוני, ולמרות שזה לא הגיוני ופראדוקס, אולי כן תביני יום אחד שזה ממש אותו הדבר כל דבר והיפוכו, כמו שאת חושבת שאולי אי אפשר להבין, אולי כן אפשר להבין, מי קבע? השאלה אם יש בך את הכוחות והרצון להבין את זה, כי זה יכול להיות מתיש כשסובלים ורוצים כבר לראות את הטוב.

השאלה שאני שאלתי את עצמי, האם אני מעדיפה את הקושי של הסבל, או את הקושי של לנסות להבין את עצמי ואת המציאות, כרגע אני עדיין מעדיפה את החפירות הקשות (ואני רואה התקדמות ונוגעת כבר באוצרות המתגלים), מאשר את הטרוף הזה של לא להבין למה אני בחוויות "כאלו ואחרות" שלא ממש בא לי עליהן בלשון המעטה, והכלים שאליעד נותן לאדם להבין את עצמו, מקדמים אותי הרבה מאד שנות אור קדימה, מאשר כל כלי אחר גם חכם ביותר שהשתמשתי בו בעבר. תתבונני ותעשי מה שנכון לך...