אני מבין שזה לא טוב שאני נצמד לאיזו תבנית מסוימת או לאיזו תפיסה כי בעצם אין דבר כזה יש ואין בו זמנית הכל, לא שאני מבין עד הסוף את מה שאני אומר אבל אולי בתיאוריה אנחנו הריי ניצחיים ולא יכולים למות, אז אולי כולנו פה בעצם נשמות שפועלות אחת מול השניה ונחשוב כאלוהים אחד

ואנחנו יורדות מעולמות אחרים, וכל התודעה הזו פה במציאות הזו היא לחקור ולהבין מהעולם האלוהי להבין את רצון הנשמה שלה בעולם ומה היא רוצה שהיא זה אני, אולי היא באה פשוט לעשות את הרצון שלה פה ואני בתודעה שלי חושב שהמציאות פועלת עליי ומגבילה אותי ובעצם הנשמה שלי פועלת על המציאות ולא המציאות עליה? והיא זו שמפעילה אותי ואני מצמצם את עצמי ברגע שאני מנסה לעשות הפרדות...

זה מה שעולי לי בראש שאת אומרת לי לחקור ולחפור בכלל אם יש תכלית.

כי גם אם אין תכלית פשוט ישות אחרת נמצאת בתוכי והיא צריכה את הגוף שלי בכדיי לעשות מה שהיא רוצה...

כלומר אולי יש בתוכי רצון או ישות אחרת שחווה דברים אחרת מהמציאות שזה נניח אלוהים ואני צריך להתחבר אליו בהרגשה!

כי גם נאמר הכל אקראי, אז אם הכל אקראי למה לחקור ולהבין?

למה שהרצון הגדול הזה שמחבר את כולם למה לי להבין אותו?

את רוצה שאני אבין את השכל שלו? איך הוא פועל עליי ועל כולם?

ובגדול אנחנו מחפשים שיטות בכדיי להבין...