היי, נניח ואני הייתי הכי מאושר בעולם מלא לעשות כלום ולא לעבוד פשוט להיות. האושר הזה יהיה כמובן סופי. כי מי ישלם את החשבונות? מי ישלם דברים אחרים?

לצערנו הכסף הוא אמצעי ולא מטרה אבל אי אפשר ללא כסף. אני מניח שאיפשהו בליבו, כל אדם לא היה מעוניין לעבוד כלל ורק להנות מהחיים, אך החיים דורשים לעבוד אין ברירה. אושר זה דבר מאוד סובייקטיבי ולזמן מוגבל.

לדעתי, אי אפשר להיות מאושר מהכל גם אם נניח אתה מבין את כל המציאות. לדוגמא: נניח ואני יודע שכל דבר קורה כי הוא מתהווה, האם אני לא אתלונן כי לא הלך לי באותו היום? אפילו אם הבנתי את הדבר הבא "אין מה להתלונן, כי זאת המציאות והביטוי שלה היא בזה שלא הלך לך" זה נשמע לא ראליסטי ולא הגיוני כלל.

נניח והיית משכנע את כל העולם בצידקתך וכולם היו מאושרים, חשבת על היום שאחרי? האם עצם זה שהגעת ליעדך תהיה מאושר יותר? אם תהיה מאושר יותר אפילו במעט כלומר, כרגע אינך נמצא באושר הסופי ותחשוב על כך.