אני לא יודעת עוד לאן הדרך שבה אני הולכת תוביל אותי ומדברייך אני שואבת התרגשות גדולה. מה אומר? אני פתוחה, לא יודעת ופתוחה.

אני משתאה לנוכח הדברים שכתבת ואם הם אכן כך אחד לאחד - אני מתקנאה בך. יחד עם זאת, אני מציידת עצמי בסל מלא מגדניות...

מבעד לחלון שאני צופה, אני מתקשה לראות שמישהו מאיתנו רואה את מי שעומד מולו בבהירות מוחלטת כפי שהוא ממש. אולי זו מגבלה עכשווית שלי ואולי לא. רק יודעת שאנו נושאים בקרבנו את אותו הדבר והביטוי של הדבר שונה - האקסטרה של כל אחד ואחד... לכן, כל אחד מבטא עצמו באופן שונה והקושי, הקושי הוא בדימויים והמשמעויות שאנו מעניקים למה שרואים.

אני יכולה להגיד שאני רואה ופוגשת אנשים אחרת מכפי שבעבר, אני מגלה יותר הבנה ומצליחה להפליג עימם בשיחה בלי לשים עצמי ביננו. וכל רגע כזה הוא מרנין ומעשיר. אני עוד כאן, כי יש עוד לאן להתרחב.

מרגע לרגע אני נפתחת יותר ומסירה מעליי שכבות של אמונות, ודעות סטריאוטיפיות. העבודה מתחדשת ומתקיימת כל רגע והיא עצמה מסבה אושר רב. אין הדבר אומר שאין קושי, יש קושי אבל בברור מיידי מתבררת ההבנה וכך הדרמה חלפה כלא הייתה. כך שמרגע לרגע אני מצליחה להרחיב את טווח האושר.

כן, אני מבינה את הניסיון שלך לשנות. כי החלק ההוא שסובל, איפה שהוא, הוא בעצם עברך, ואיתו אתה "עובד" ואותו מנסה לרפא. זוהי פעולה למען עצמך.

והיא יפה ונדיבה, על אף שמבחוץ היא יכולה להראות כשחצנית או אגואיסטית.

דרך אגב, פעם חשבתי שאדם שקוף הוא ביטוי של חסרון, מעין מילת גנאי - מישהו שלא רואים אותו בהקשר הנגטיבי מה שנקרא בעגה - "לא שמים עליו".