@אורלי:

את באמת עוד לא מכירה אותי כלל. אני חוזר ואומר, שבעיני הדתיים והמשוגעים כולם, כולם טובים באמת כמוני ממש. ואין לי שום בעיה או חשש מכך שאולי יום אחד אני אשתגע ואולי אהיה דתי משוגע. אבל אעפ"כ צורת המחשבה של הדתי, נמצאת בתוך כל אחד ואחד, והיא רק משל ונמשל עבור האדם להתבונן פנימה...

ויש כאן דבר והיפוכו, כי בעיני הכל טוב, ואעפ"כ אני מנסה לשנות. וכל זמן שאת לא מבינה את זה, את לא מבינה אותי כלל.

לגבי יוסף והאמירה שלו, לומר שמי שמתעסק עם האמת יוצר שקר, זה עצמו שקר. כי האמת האמיתית, מכילה בתוכה גם את יצירת השקר. שזה עוד אחד מההבדלים בין האחדות שלי, לבין האחדות הנכה והצולעת של יוסף וחבריו, כפי שכבר כתבתי בעבר...

ולגבי הדיון כאן, זאת בדיוק הכוונה שלי. לעורר דברים אצלך, שיגרמו לך להסתכל פנימה על עצמך. וזה בדיוק מה שקורה...

ואסיים בציטוט:

* ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק.

כי צריך לזכך את הפנים, שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים שלו כמו במראה, עד אשר בלא תוכחה ובלא מוסר, יתחרט חברו תכף על מעשיו, רק ממה שיביט בפנים שלו. כי על ידי שיביט בפנים שלו, יראה את עצמו כמו במראה, איך פניו משקע בחשך.

כי אני שקוף לגמרי, ואפשר לראות אותי איך שרוצים. ואצל כל אחד, אני מצטייר לפי מי שהוא...

וגם ע"ע מנורת החסרונות של רבי נחמן מברסלב:

* סיפורי מעשיות - מעשה שיחות שאחר סיפורי המעשיות.

מַעֲשֶׂה אֶחָד הָלַךְ מֵאָבִיו

וְהָיָה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יָמִים רַבִּים אֵצֶל אֲחֵרִים

וְלִזְמַן בָּא לְאָבִיו

וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד שָׁם אָמָּנוּת גָּדוֹל

לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה

וְצִוָּה לְהִתְאַסֵּף כָּל בַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֶּה

וְהוּא יַרְאֶה לָהֶם חָכְמָתוֹ בְּזֶה הָאָמָּנוּת

וְכֵן עָשָׂה אָבִיו

וְקִבֵּץ כָּל הַבַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזּאת לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבֵּן

מַה שֶּׁפָּעַל בְּכָל הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲחֵרִים

וְהַבֵּן הוֹצִיא מְנוֹרָה אַחַת שֶׁעָשָׂה

וְהָיְתָה מְגֻנָּה מְאד בְּעֵינֵי כֻּלָּם

וְאָבִיו הָלַךְ אֶצְלָם, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּם שֶׁיְּגַלּוּ לוֹ הָאֱמֶת

וְהֻכְרְחוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהִיא מְגֻנָּה מְאד

וְהַבֵּן הִתְפָּאֵר: הֲלא רְאִיתֶם חָכְמַת אָמָּנוּתִי

וְהוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו שֶׁלּא נִרְאָה יָפָה בְּעֵינֵי כֻּלָּם

הֵשִׁיב לוֹ הַבֵּן: אַדְּרַבָּא! בָּזֶה הֶרְאֵיתִי גְּדֻלָּתִי

כִּי הֶרְאֵיתִי לְכֻלָּם חֶסְרוֹנָם

כִּי בְּזאת הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי אָמָּנוּת הַנִּמְצָאִים

כָּאן הֲלא תִּרְאֶה שֶׁאֵצֶל זֶה, מְגֻנָּה חֲתִיכָה זוֹ

אֲבָל חֲתִיכָה אַחֶרֶת יָפָה אֶצְלוֹ מְאד

וְאֵצֶל אַחֵר לְהֵפֶךְ אַדְּרַבָּא, זאת הַחֲתִיכָה שֶׁהִיא מְגֻנָּה אֵצֶל חֲבֵרוֹ

הִיא יָפָה וְנִפְלָאָה בְּעֵינָיו, רַק זאת הַחֲתִיכָה מְגֻנָּה

וְכֵן אֵצֶל כֻּלָּם

מַה שֶּׁרַע בְּעֵינֵי זֶה הִיא יָפָה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ

וְעָשִׂיתִי מְנוֹרָה זאת מֵחֶסְרוֹנוֹת לְבַדָּם

לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת

וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד חִסָּרוֹן

כִּי מַה שֶּׁיָּפֶה בְּעֵינָיו הוּא חִסָּרוֹן בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּתִקּוּנוֹ