היי אליעד (-:

אני מנסה לראות משהו, לצורך ההבנה האישית שלי.

בוא נניח לרגע משהו.

נניח שיש לך ילדים. ונניח שאתה יוצא מהבית ופורצת אש בדירה.

יש כמה אפשרויות.

אפשרות אחת, היא כמובן, לתת להם להישרף, כי מה הטעם להציל אותם אם ממילא הם ימותו בעתיד?

באפשרות הזאת, נכנסת כמובן סיבה נוספת, שבה אתה יכול לומר לעצמך, "מה שקורה ומה שלא קורה זה אותו דבר".

זאת אומרת, במצב כזה, לפי התיאוריה שלך, וכן, אני רואה את זה כתיאוריה, אתה לא יכול לבחור כלום ומצד שני לא לבחור זו גם בחירה.

אם תיתן לילדים שלך להישרף, ביצעת בחירה, שהיא טובה, כי מצד האמת הכול טוב.

אם תציל אותם, זו גם בחירה טובה, אבל אז אתה הופך את עצמך לשקרן כי עשית "טוב" לילדים ואין טוב או רע.

אבל זו עדיין בחירה, כי כאן נכנסת ה"אמונה" שלך שאתה צריך להציל אותם.

זאת אומרת, בכל מצב אתה "נדפק" (-:

לא לעשות כלום, זה לבחור. אם בחרת, האמנת שזו הבחירה שצריכה להיות.

ואגב

נניח שאתה עומד מהצד במקרה כזה, רואה מכונית כיבוי מתקרבת ואז הכבאי עומד בצד ולא עושה כלום, והוא אומר לך "עזוב, ממילא הם ימותו בעתיד, למה להציל אותם".

אז לומר "אם דברים קורים, סימן שהם היו צריכים לקרות, אבל מאיפה לך לדעת שהם היו צריכים לא לקרות", זו טיפשות לכל דבר.

למעשה, לעולם לא תדע בזמן אמת מה תעשה או לא תעשה, עד שיקרה אותו זמן אמת שבו קורה אותו משהו.

לחפור ולחפור, זה טוב למכור ספרים, להרחיב מודעות, וכן הלאה.

אבל מכאן ועד להכיר את המציאות?

יש לך עוד דרך ארוכה (-:

ויוסף?

אם היית באמת "משתחרר מהכול", לא היית כותב שהשתחררת מהכול. פשוט כי לא היית קיים בשביל לכתוב את זה (-:

הרי ממצב זמני כרגע, שבוא אתה מוגדר כ"חי", לא השתחררת. זה אומר שאתה מחזיק באמונה שאתה אמור לחיות.

כשתהיה במצב של "אחדות יציבה", מין הסתם לא תהיה, או נכון יותר, לא תהיה כפרט (-: